הרפובליקה הסינית (1912–1949)

הרפובליקה הסינית או במקור :הרפובליקה של סין - שהתקיימה בין השנים 1912 ל-1949 שלטה בשטחים של סין היבשתית ובחלק מהזמן במונגוליה ובטאיוואן. הרפובליקה התפרקה לאחר הפסדה של המפלגה הלאומית הסינית (מוכרת גם בשם "מפלגת קוומינטנג") למפלגה הקומוניסטית הסינית במלחמת האזרחים הסינית - הקומוניסטים השתלטו על שטחי סין היבשתית והקימו את הרפובליקה העממית של סין בעוד הלאומנים ברחו לטאיוואן וקבעו בה את שלטונם.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרפובליקה הסינית
中華民國, Tiong-hoâ Bîn-kok, Chûng-fà Mìn-koet

דגל סמל
ממשל
משטר	רפובליקה
שפה נפוצה	מנדרינית תקנית
עיר בירה	בייג'ינג (1912–1927) נאנג'ינג (1927–1949)
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה	מהפכת שינהאי
תאריך	1 בינואר 1912
פירוק	מלחמת האזרחים הסינית
תאריך	1949
ישות קודמת	שושלת צ'ינג שושלת צ'ינג
ישות יורשת	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין טאיוואן טאיוואן מונגוליה מונגוליה
שליטים בולטים	צ'יאנג קאי שק סון יאט-סן
שטח בעבר	11,077,380 קמ"ר (נכון ל־1949)
אוכלוסייה בעבר	541,670,000 (נכון ל־1949)

היסטוריה

הרפובליקה הסינית הוקמה בשנת 1912 לאחר נפילת שושלת צ'ינג במהפכת שינהאי, שהחלה בהתקוממות ווצ'אנג. נשיאה הראשון של הרפובליקה היה סון יאט-סן. יאט-סן כיהן בתפקיד תקופה קצרה שלאחריה הוחלף על ידי יואן שה-קאי, שתפס את השלטון בתמיכת הצבא והקים מחדש את האימפריה לזמן קצר. מותו של שה-קאי ב-1916 יצר ואקום בהנהגת הרפובליקה והשלטון המרכזי בבירה בייג'ינג נחלש בהדרגה לטובת מספר מצומצם של קציני צבא בולטים שכל אחד מהם החל לשלוט על מחוזות שונים.

ב-1925 החלה מפלגת הקוומינטנג, שהוקמה ב-1912 בהנהגתו של סון יאט-סן, להקים ממשלה מתחרה בעיר הדרומית גואנגג'ואו. לאחר שכלכלתה של צפון הרפובליקה קרסה בהדרגה בין השנים 1927 ל-1928 בעקבות הטלת מיסים כבדים על התושבים על ידי השליטים המקומיים, החל צ'יאנג קאי שק, מצביא צבאי שהפך למנהיגה של מפלגת קוומינטנג, במערכה צבאית לאיחוד הרפובליקה תחת שלטון אחד. המערכה, שזכתה לשם "המשלחת הצפונית" ולה היו שותפים גם גורמים קומוניסטיים, הסתיימה בניצחונו של צ'יאנג ובאיחוד הרפובליקה תחת שלטונו. צ'יאנג קאי שק קבע את מושבה של ממשלתו בעיר נאנג'ינג וזמן קצר לאחר מכן ניתק את קשריו עם בעלי בריתו הקומוניסטים, סילק אותם ממפלגת קוומינטנג, וערך טבח בחברי המפלגה הקומוניסטית בשנחאי ובערים נוספות שבשליטתו.

במהלך שלטונו של צ'יאנג עברה הרפובליקה תהליכי מודרניזציה ותיעוש אולם במקביל סבלה מעימות פנימי מתמשך בין הצבא הסיני בראשותו לבין המפלגה הקומוניסטית הסינית, וממלחמה חיצונית כנגד האימפריה היפנית. בשנת 1937 פלשה יפן לתחומי סין (לאחר שקודם לכן השתלטה על שטח מנצ'וריה החל מ-1931), וכתוצאה מכך פרצה מלחמה בהיקף מלא (מלחמת סין–יפן השנייה) בין הרפובליקה הסינית לאימפריה היפנית, במהלכה השתלטה יפן על שטחים נרחבים בסין כולל מרבית אזורי החוף של המדינה. עובדה זו הביאה לכך שהרפובליקה איבדה את השליטה בכל ערי הנמל ולא יכלה לקבל אספקה בדרך הים. עם התקדמותם של היפנים לתוך שטחי הרפובליקה, עבר ממשלו של צ'יאנג מנאנג'ינג לעיר ווהאן ובהמשך לעיר צ'ונגצ'ינג. לאחר המתקפה על פרל הארבור וכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, הפכה מלחמת סין-יפן לחלק מהקונפליקט הכלל עולמי של מלחמת העולם השנייה. הפיכתה של ארצות הברית לבעלת בריתה של הרפובליקה הסינית במלחמתה נגד יפן הביאה לסלילת דרך בורמה ודרך לדו שאיפשרו לרפובליקה לקבל אספקה בדרך היבשה מארצות הברית. אף על פי כן, צבא סין הלאומנית ספג שורה של תבוסות במלחמתו נגד יפן ואיבד שטחים נוספים שעברו לשליטתה. במקביל למלחמה נגד יפן נמשכה "מלחמה קרה" בין הכוחות הלאומנים בראשות צ'אנג קאי שק לבין הכוחות הקומוניסטיים, שהשתלטו על חלקים נרחבים מצפון סין, וניהלו מלחמת גרילה כנגד הצבא היפני.

ב-1945 הסתיימה מלחמת העולם השנייה לאחר כניעת האימפריה היפנית לבעלות הברית. ברם, במקביל להתפתחות המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, התחדשו העימותים בין מפלגת קוומינטנג למפלגה הקומוניסטית הסינית. העימותים הידרדרו לכדי מלחמת אזרחים שהסתיימה ב-1949 בניצחונם של הקומוניסטים, ובהשתלטות הצבא הקומוניסטי על כל שטח סין היבשתית. חברי מפלגת קוומינטנג ותומכיהם ברחו מסין לאי טאיוואן והקימו בו ממשלה חדשה. אף על פי ששליטתה של מפלגת קוומינטנג בראשות צ'יאנג קאי שק הצטמצמה לאי טאיוואן ולאיים הסמוכים לו בלבד, המשיכו מדינות לא קומוניסטיות רבות להכיר בממשלתו של צ'יאנג כממשלה הלגיטימית של סין כולה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרפובליקה הסינית בוויקישיתוף