![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3b/West_Bank_Access_Restrictions_June_2020.pdf/page1-640px-West_Bank_Access_Restrictions_June_2020.pdf.jpg&w=640&q=50)
התנחלות
יישוב שקם מעבר לקו הירוק אחרי מלחמת ששת הימים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התנחלות היא יישוב יהודי אשר הוקם בשטח שנשלט על ידי מדינת ישראל אך לא נמצא בתחום ריבונותה, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים.[1] כיום המונח מתייחס ליישובים ביהודה ושומרון, אך בעבר הוא כלל יישובים בסיני (עד החזרתו למצרים בשנת 1982, במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים) וברצועת עזה (עד ההתנתקות ב-2005). למרות הסיפוח של רמת הגולן, מרבית הקהילה הבין-לאומית (מלבד ארצות הברית)[2] עדיין רואה בו שטח סורי כבוש, ולכן היא מחשיבה את היישובים שבו להתנחלויות.[3] בנוסף, החוק הבינלאומי אינו מכיר בסיפוח של מזרח ירושלים לישראל, ומחשיב את השטח כטריטוריה פלסטינית ואת ההתיישבות היהודית שבו כהתנחלות.[4][5]
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3b/West_Bank_Access_Restrictions_June_2020.pdf/page1-640px-West_Bank_Access_Restrictions_June_2020.pdf.jpg)
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/34/BarrierMay2005Hebrew.png/320px-BarrierMay2005Hebrew.png)
ההתנחלויות הראשונות הוקמו לאחר מלחמת ששת הימים על ידי ממשלות המערך בהתאם לתוכנית אלון. בשנים 1977-1986, תחת ממשלות בגין, שמיר ופרס, גדל מספרן במהירות. בהסכמי אוסלו התחייבה מדינת ישראל לא להקים התנחלויות חדשות, ומאז הוקמו רק מאחזים והורחבו התנחלויות קיימות. נכון לינואר 2024, מתגוררים בהתנחלויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן כ-517,000 ישראלים, המהווים כ-5% מאוכלוסיית מדינת ישראל. 42% מתוכם מתגוררים בערים: מודיעין עילית שבהרי בנימין, ביתר עילית שבגוש עציון, מעלה אדומים שבעוטף ירושלים ואריאל שבשומרון.[6]
מכיוון ששטחי יהודה ושומרון לא סופחו למדינת ישראל, הריבון באזור זה הוא אלוף פיקוד המרכז של צה"ל ותושבי ההתנחלויות נתונים רשמית תחת ממשל צבאי. בפועל, חלקים רבים מהחוק הישראלי הוחלו על ההתנחלויות באמצעות צווים צבאיים וכן באמצעות חקיקה ישראלית, כגון "תקנות יו"ש". משטרת ישראל נוכחת ביישובים אלה באמצעות מחוז ש"י, שנוסד ב-1994, ומחזיקה בגזרתם מספר תחנות משטרה. כמו כן, צה"ל ומשטרת ישראל מקיימים ביהודה ושומרון מנגנון של תיאום ביטחוני עם המשטרה הפלסטינית.
ההתנחלויות הן אחד מסלעי המחלוקת בפוליטיקה בישראל. התמיכה בהתיישבות של יהודים מעבר לקו הירוק מזוהה בעיקר עם הימין ועם הדתיים, וההתנגדות להן מזוהה בעיקר עם השמאל. המצדדים בהתנחלויות רואים בהן מימוש זכות היסטורית או דתית של עם ישראל על יהודה ושומרון; צורך ביטחוני קיומי; צורך אזרחי בשל הגדלת עתודות הקרקע לבנייה ופתרון למשבר הדיור;[7] וכן גורם המונע השתלטות פלסטינים על השטח והקמת מדינה פלסטינית. מנגד, המתנגדים רואים בהן מכשול לתהליך השלום הישראלי-פלסטיני (למעט גושי התנחלויות שיכללו בתחום מדינת ישראל במסגרת חילופי שטחים עם המדינה הפלסטינית); סכנה להמשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (עקב תרחיש מדינה דו-לאומית); הפרה של זכויות אדם ושל החוק הבינלאומי; וכן גורם המקשה כלכלית וביטחונית על מדינת ישראל.[8][9]
בקהילה הבינלאומית ובשמאל בישראל מקובל שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי, בעיקר משום שסעיף 49 באמנת ז'נבה הרביעית אוסר על מדינה כובשת להעביר את אזרחיה לשטח הכבוש, וכן עקב הטענה כי ההתנחלויות מפרות את הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים. בחוות דעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק מיולי 2024 נקבע כי נוכחותה המתמשכת של ישראל בשטחים הפלסטיניים אינה חוקית, וכי על ישראל לסיים את נוכחותה בשטחים אלה בהקדם האפשרי, להפסיק את הרחבת ההתנחלויות, לפנות את ההתנחלויות שהוקמו ולשלם פיצויים לפלסטינים.[10] מנגד, למדינת ישראל יש השגות על הפרשנות לסעיף 49, ועל עצם תחולתה של אמנת ז'נבה הרביעית על יהודה ושומרון. בנוסף נטען על ידי ישראל כי גם אילו היה מקום להכיר בזכות להגדרה עצמית לפלסטינים, הרי שאין הכרעה ברורה באיזה שטח הם אמורים לקיים זכות זו, שכן הקו הירוק אינו קו גבול.[11] לאור זאת, עמדתה של מדינת ישראל היא שהקמת ההתנחלויות מותרת על פי המשפט הבינלאומי. ארצות הברית הצטרפה לעמדה זו בהצהרה בנובמבר 2019[12][13] וחזרה בה בפברואר 2024.[14] בהקשר זה יש להבדיל בין ההתנחלויות למאחזים ו"גבעות", שאינם חוקיים גם לפי החוק הישראלי, משום שלא הוקמו בעקבות החלטה רשמית של הממשלה ואין להם תוכנית בנין עיר.[15]