Loading AI tools
מדפיס ומאייר מתקופת הבארוק (1592–1635) מדוכסות לורן. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זַ'אק קַאלוֹ (בצרפתית: Jacques Callot; 1592 – 1635) היה מדפיס ומאייר מתקופת הבארוק מדוכסות לורן[1] (מדינה עצמאית בגבול הצפון-מזרחי של צרפת, של ימינו, הגבול הדרום-מערבי של גרמניה וחופפת לדרום הולנד). הוא יצר יותר מ-1,400 תצריבים המתעדים את חיי תקופתו, ובהם חיילים, ליצנים, שיכורים, צוענים, קבצנים, כמו גם חיי חצר המלכות. הוא גם חרט תמונות דתיות וצבאיות רבות, והדפסים רבים הציגו ברקעם נופים נרחבים.
ז'אק קאלו, לוקאס פורסטרמן האב (אנ') בעקבות אנתוני ואן דייק | |
לידה |
1592 נאנסי, דוכסות לורן |
---|---|
פטירה |
25 במרץ 1635 (בגיל 43 בערך) נאנסי, דוכסות לורן |
הושפע על ידי | פיליפ תומאסן, Jacques Bellange, Israël Henriet |
יצירות ידועות | Les Grandes Misères de la guerre |
קאלו נולד ומת בנאנסי, בירת דוכסות לורן, כיום בצרפת. הוא בא ממשפחה חשובה (אביו היה מנהל טקסים בחצר הדוכס), ולעיתים קרובות הוא מתאר את עצמו כבעל מעמד אצולה בכתובות להדפסים שלו. בגיל חמש עשרה הוא התלמד אצל צורף, אך זמן קצר לאחר מכן נסע לרומא שם למד חריטה מצרפתי גולה, פיליפ תומאסן (אנ'). הוא כנראה למד אז תצריב אצל אנטוניו טמפסטה בפירנצה, שם התגורר מ-1612 עד 1621. יותר מ-2,000 רישומי הכנה ומחקרים להדפסים שרדו, אך לא ידוע על ציורים שלו, והוא כנראה מעולם לא הוכשר כצייר.
בתקופתו בפירנצה הוא הפך לאמן עצמאי, ועבד לעיתים קרובות בחצר בית מדיצ'י. לאחר מותו של קוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה ב-1621, הוא חזר לננסי שם התגורר עד סוף חייו, וביקר בפריז ובהולנד מאוחר יותר במהלך העשור. הוא נשכר על ידי חצרות המלכות של לורן, צרפת וספרד, ועל ידי מוציאים לאור, בעיקר בפריז. אף על פי שהוא נשאר בננסי, ההדפסים שלו הופצו ברחבי אירופה; רמברנדט היה אספן נלהב שלהם.
הטכניקה שלו הייתה יוצאת דופן, ונעזרה בהתקדמות טכנית חשובה שעשה. הוא פיתח את ה-échoppe, סוג של מחט-תצריב בעלת קצה מעוגל, המאפשרת חריטת קווים בעובי משתנה, כפי שחרטים הצליחו לעשות.
נראה שהוא גם היה אחראי לתרכובת משופרת לצורך התצריב שציפתה את הלוח והוסרה כדי ליצור את התמונה, תוך שימוש בלכה של יצרני לאוטה ולא על בסיס שעווה. זה אפשר לחרוט קווים לעומק רב יותר, להאריך את חיי הלוח בהדפסה, וגם להפחית מאוד את הסיכון ל"עקיצה דוחה", כך שחומצה חודרת דרך הציפוי ללוח במקום שלא יועד לכך, ויוצרה כתמים קטנים או גדולים בתמונה. בעבר הסיכון של עקיצות דוחות היה קיים תמיד, מה שמנע מהצורב להשקיע יותר מדי זמן על לוח יחיד בכך שהסתכן בחורבן על ידי עקיצה דוחה. כעת יכלו צורבים לעשות את העבודה המפורטת מאוד שהייתה בעבר המונופול של חרטים, וקאלו ניצל היטב את האפשרויות החדשות.
הוא גם עשה שימוש נרחב ומתוחכם יותר ב"עצירות" מרובות ממה שעשו צורבים קודמים. זוהי הטכניקה של לתת לחומצה להתמוסס קלות על כל הלוח, ואז לעצור את אותם חלקים של היצירה שהאמן רוצה לשמור על רדודים על ידי כיסוים בציפויה לפני שטיפת הלוח בחומצה שוב. הוא השיג עדינות חסרת תקדים באפקטים של מרחק ואור וצל על ידי שליטה קפדנית בתהליך זה. רוב ההדפסים שלו היו קטנים יחסית - כ-15 סנטימטרים בממד הארוך ביותר שלהם. אחד מחסידיו, אברהם בוס (אנ') הפריזאי הפיץ את חידושיו של קאלו בכל רחבי אירופה עם מדריך התצריב הראשון שפורסם, שתורגם לאיטלקית, הולנדית, גרמנית ואנגלית.
ההדפסים המפורסמים ביותר שלו הם שתי סדרות ההדפסים שלו כל אחת על "התלאות והפורענויות של המלחמה". אלה ידועים בשם Les Grandes Misères de la guerre, המורכבים מ-18 הדפסים שפורסמו במהלך 1633, ו-Les Petites Misères המוקדמים והלא שלמים - בהתייחס לגדלים שלהם, גדולים וקטנים (אם כי אפילו הסט הגדול הוא רק כ-8 על 13 סנטימטרים). ציורים אלו מציגים חיילים בוזזים ושורפים את דרכם בערים, כפרים ומנזרים, לפני שנעצרו והוצאו להורג על ידי הממונים עליהם, עברו לינץ' על ידי איכרים, או שורדים לחיות כקבצנים נכים. בסוף הגנרלים מתוגמלים על ידי המונרך שלהם. במהלך שנת 1633, השנה שבה התפרסם הסט הגדול יותר, פלשו צרפתים ללורן במהלך מלחמת שלושים השנה, והאמנות של קאלו עדיין מצוינות ב-Los Desastres de la Guerra (אסונות המלחמה), של פרנסיסקו גויה שהושפע מקאלו (גויה היה בעלים של סדרה של ההדפסים), כאחת ההצהרות האמנותיות החזקות ביותר של חוסר האנושיות של המלחמה.
סדרת "גמדים גרוטסקיים" של קאלו היוותה השראה לפורצלן דרבי (אנ') ולחברות אחרות ליצור דמויות חרס הידועות בשם "גמדי בית האחוזה" או "גמדים גרוטסקיים". התואר הקודם מגיע מאב ובנו ששילמו להם להסתובב בבית האחוזה בלונדון כשהם חובשים כובעים גדולים במיוחד שכללו פרסומות.[2]
Varie Figure Gobbi - סדרה של 21 תצריבים, 1616
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.