חוקות הגויים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין. לפי התורה, על עם ישראל להבדל ממנהגי הגויים לא רק בפולחן ואמונה, אלא אף במאפיינים חיצוניים. מטרת האיסור לשמר את אופיו של עם ישראל ואת קדושתו משאר העמים שסביביו.
עובדות מהירות מקרא, תלמוד בבלי ...
מקרא | ויקרא, כ', כ"ג |
---|---|
תלמוד בבלי | מסכת סנהדרין עד, ב |
משנה תורה | ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"א, הלכות א'-ג' |
שולחן ערוך | יורה דעה, סימן קע"ח |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו ל' ספר החינוך, מצווה רס"ב |
מקורות נוספים | תורת כהנים אחרי יח, ב. ספרי ראה יב, ל. |
סגירה
איסור זה הוא חלק משרשרת חוקים שמטרתם להרחיק מעם ישראל כל קשר לעבודה זרה. איסורים דומים: הקפת הראש והשחתת הזקן וכתובת קעקע. איסור דרכי האמורי נכלל (בחלקו) באיסור זה, אולם הוא מתמקד ספציפית בהרחקת אמונות טפלות.