חינוך ולדורף
שיטת חינוך / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חינוך וַלדורף (בגרמנית: Waldorfpädagogik, "שיטת ולדורף", או "חינוך אנתרופוסופי") נוסד בתחילת המאה העשרים על-ידי האוסטרי האוקולוטיסט העל-חושי, רודולף שטיינר.
חינוך ולדורף מתבססת על הפילוסופיה החינוכית של האנתרופוסופיה, שגם היא פרי הגותו של מייסדה, שטיינר. בית-הספר הראשון הוקם כבית-ספר לילדי פועלים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה" בעיר שטוטגרט שבגרמניה (1919), וזהו מקור שמו של זרם חינוכי זה מאז ועד היום, בעולם כולו. בטקס פתיחת בית הספר הראשון התייחס שטיינר לשאלת ההיבט החינוכי והסביר כי אין הכוונה להביא לאדם המתהווה את ה"דוגמה" שלנו, או את העקרונות והשקפת העולם של האנתרופוסופיה. אין המטרה להפעיל חינוך דוגמטי, אלא השאיפה היא באמצעות מדע הרוח להפוך את המעשה החינוכי לעשייה חינוכית חיה. "אנו חותרים לקבל במתודיקה ובדידקטיקה שלנו את אשר עשוי לנבוע ממדע חי בתור פעולה אנושית נפשית. מתוך המדע המת יכול לבוא רק ידע מת, ומתוך מדע הרוח החי ינבעו מתודיקה, דידקטיקה ותפיסה במובן הרוחי, שעמן נוכל ללמד ולחנך. לכך אנו חותרים!".[דרוש מקור][מפני ש...]
מאז, צמחה תנועת בתי-ספר ולדורף באופן משמעותי, וכיום קיימים יותר מאלף בתי-ספר ואלפי גני ילדים ברוח חינוך ולדורף בכל רחבי העולם. שטיינר ייסד תורה חינוכית שהפכה עוד בימיו לתנועה חינוכית גדולה שכללה בתי ספר ולדורף בערים שונות בגרמניה, בשווייץ, בהולנד, באנגליה ובארצות הברית. תנועת חינוך ולדורף היא מהבולטות והגדולות בזרם החינוך החופשי והעצמאי.[דרוש מקור]