חיקסוס
קבוצה אתנית במצרים העתיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות";[2] ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס)[3] הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".
המחקר הארכאולוגי העלה שאוכלוסיית החיקסוס הזרה שישבה בדלתא לא הייתה קבוצה אתנית אחת מאוחדת שפלשה למצרים ברגע אחד נתון, באופן צבאי, אלא הורכבה ממהגרים ובני מהגרים, רובם מאזור כנען או סוריה – וחלקם בני עמים רחוקים יותר, כגון חורים וכשים ובני עמים הודו־אירופים – אשר החלו מתיישבים באופן הדרגתי ואיטי באזור הדלתא, תחת חסות השלטון המצרי, החל מסוף האלף השלישי ובמהלך המאות ה־20 עד ה־18 לפנה"ס. נראה כי עם התרופפות השלטון של השושלת ה־13 המצרית במהלך המאה ה־18 לפנה"ס, ניצלו אי־אלה מנהיגים מקרב השכבה הזרה, מצאצאי המהגרים הללו, את ההזדמנות לתפוס את השלטון באזור הדלתא של מצרים, ושליטים אלה זכו לכינוי המצרי חקאו־ח'אסות.
כינוי זה, אשר שימש את המצרים בעבר ככינוי למנהיגים נכבדים מארצות זרות, כגון שליט העאמו המתואר בציור השיירה מקבר בני חסן, הפך אף לתואר שאותו נשאו בגאווה חלק מהשליטים הללו עצמם, ואף חרתו אותו בחרפושיותיהם.
בירתם של השליטים החיקסוסיים נקראה חוּת־וַערֶת (ḥw.t wꜥr.t) – היא אווריס בלשונו של מנתון – והיא נמצאת בצד המזרחי של הדלתה של הנילוס.