טיוטה:עבדות בשכר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עבדות בשכר הוא מונח המתאר מצב בו מחייתו (אנ') של אדם תלויה בשכר או במשכורת, ובמיוחד כאשר התלות מוחלטת ומיידית.[1]
מושג זה שימש כביקורת על ניצול העובד (אנ') וריבוד חברתי. בהקשר לניצול העובדים, הביקורת התמקדה במקרים של ניצול עובדים[2], במיוחד כאשר כוח המיקוח אינו שוויוני בין העובד למפעילו (בפרט כאשר משלמים לעובד שכר נמוך יחסית, למשל כמו בסדנאות יזע)[3]. ובהקשר לריבוד חברתי, הביקורת התמקדה במחסורים כגון ניהול עצמי של העובדים (אנ'), מחסור במשרות מספקות והגבלת הפנאי של העובדים בתוך המסגרת הכלכלית[דרושה הבהרה].[4][5][6] הביקורת על הריבוד החברתי, עסקה בכך שהריבוד החברתי יצר בין היתר מגוון רחב של משרות לא מספקות, עקב לחץ של החברה ההיררכית[דרושה הבהרה] וזה גרם לפועל להיות מחויב לעבוד במשרות לא מספקות[דרושה הבהרה]. פעולה זו מגבילה את "טבע האדם"[7][דרושה הבהרה] באמצעות איומי רעב, עוני, סטיגמה חברתית והפחתת סטטוס חברתי של העובד[דרושה הבהרה].[8][9][4] בעבר היו אקטיביסטים סוציאליסטים וארגונים אחרים אשר תמכו בניהול עצמי של העובדים או בקואופרטיב עובדים (אנ') כחלופה אפשרית לעבודה בשכר או כפי שכונה בעבר 'עבדות בשכר' [דרושה הבהרה].[5][10]
קווי הדמיון בין עבודה בשכר לעבדות צוינו כבר מבעוד מועד בסיקרו ברומא העתיקה, למשל בסדרת הספרים של "על החובות" (De Officiis). בתחילת המהפכה התעשייתית, הוגים כמו פייר-ג'וזף פרודהון וקרל מרקס הרחיבו על נושא ההשוואה בין עבדות לעבודה בשכר,[11][12] במקביל הלודיטים הדגישו את הדה-הומניזציה אשר הגיעה עם המכונות. במאה ה-18 עם כניסת העבודה בשכר לבריטניה נושא זה נתקל בהתנגדות אשר רוממה עקרונות סינדיקליזם והאנרכיזם בקרב האוכלוסייה.[13][14][10][15]
לפני מלחמת האזרחים האמריקנית בעלי העבדים הדרומיים או בשמם "מגנים הדרומיים" על עבדות אפרו-אמריקאית העלו את המונח עבדות בשכר כדי להציג בעין יפה את התנאים של עבדיהם בהשוואה לעבודה בשכר בצפון המדינה.[16][17] ארצות הברית ביטלה את מרבית סוגי העבדות לאחר מלחמת האזרחים, אך אקטיביסטים באיגוד העובדים מצאו כי מטפורה זו מועילה למטרתם - לדברי ההיסטוריון לורנס ב' גליקמן (אנ'), במהלך העידן המוזהב (אנ') "יש התייחסות שופעת לנושא בחדשות העבודה, וקשה למצוא נאום של מייצגי העבודה ללא ביטוי זה".[18]