סטיגמה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סְטִיגְמָה היא אפיון של אדם כשונה מאחרים, לרוב באופן הנתפס כשלילי. לדוגמה: האדם בעל הסטיגמה נתפש כאדם רע, חלש, נכשל, מוגבל, בעל מום או חולה, ולכן הוא הופך בעיני החברה מאדם שלם ורגיל לאדם פחוּת-ערך ונחות.
החברות השונות בעולם יצרו אמצעים שונים כדי לסווג את האנשים בכל חברה וחברה, ואת האפיונים הנתפסים כרגילים וטבעיים לעומת אלו הנתפסים כסטיגמה באותה חברה. כאשר נכנסים למערכת חברתית מסוימת ניתן להבחין כבר ממבט ראשון באפיונים האישיים ולזהות את "זהותו החברתית" של כל אדם.
השפעת הסטיגמה על הפרט הסוטה פועלת כמעגל קסמים, כמשוב חיובי החוזר ומגביר את התהליך שהוחל בו. החברה מצרה את צעדיו של הסוטה בתחומי הכלכלה, החברה והמשפחה. נסגרות בפניו אפשרויות עבודה, קשריו העסקיים נפגעים ויכולתו לתפקד נפגמת. הוא נתקל ביחס של חשד, איבה, או סקרנות.
סטיגמה היא מאפיין שלילי המקביל בין בעל המאפיין (או הנתפס כבעל מאפיין זה) לבין אחרים. זוהי הדרך בה אנשים בחברה מתייחסים לקבוצה חברתית על פי הסטריאוטיפים והדעות הקדומות הקיימות כלפי אותה קבוצה, מקורן של אלו בחוסר ידע ובחוסר הבנה.[1] יש המדגישים את אופייה הסטריאוטיפי של הסטיגמה.[2] סטריאוטיפ היא דעה הקושרת בין קבוצה של אנשים (ולא פרט) לבין תכונה אחת או יותר, וכך היא בעצם הכללת יתר. הסטיגמה כרוכה בסטריאוטיפים שליליים, בדעות קדומות, בדחייה ובאפליה. למעשה, יחס זה משקף את הקשר בין הרכיבים הקוגניטיביים (סטריאוטיפים), הרגשיים (דעה קדומה) וההתנהגותיים (אפליה) של התגובות המבוססות על קטגוריות.[2]