Loading AI tools
משורר, סופר ומתרגם עברי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי. על אף שכתב גם על נושאים מקראיים, סגנון כתיבתו היה לא מליצי.[1]
לידה |
26 בספטמבר 1874 טאורגה, ליטא |
---|---|
פטירה | 7 בנובמבר 1953 (בגיל 79) |
שפות היצירה | עברית |
פרסים והוקרה | פרס טשרניחובסקי |
יצחק ליב ברוכוביץ נולד למשפחה אדוקה בעיירה טבריג (טאורגה) שבפלך קובנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בליטא), שם למד בתלמוד תורה ובישיבה המקומית. כשהגיע לגיל 25 עבר להתגורר באודסה והתיידד שם עם סטודנטים, שם גם פרסם את שירו הראשון. כשהיה בן 29 נסע לשווייץ, והחל ללמוד באוניברסיטת ברן עד לקבלת תואר דוקטור. בשנת 1907 החל ללמד בגימנסיה העברית בווילנה, ועסק שם גם בכתיבה, תרגום ועריכה. במלחמת העולם הראשונה ברח יחד עם תלמידיו וכל שאר הגימנסיה ליקטרינוסלב, ובחוזרו לימד בגימנסיה בקובנה. בשנת 1923 עבר להתגורר בבאד הומבורג שבגרמניה, שם התיידד עם סופרים רבים, בהם ש"י עגנון.
הספר הראשון שברוך התחיל לתרגם היה "ספר השירים" של היינריך היינה, כבר בראשית נעוריו בעיירה. כאשר הגיע לאודסה התייצב בפני מנדלי מו"ס אותו כינה "הפטריארך של הספרות העברית", ונתן לו לעיין בחלק מהשירים המתורגמים. מנדלי מו"ס העיר את הערותיו ודקדק את דקדוקיו. התרגום הראשון של י.ל. ברוך לשירת היינה שפורסם בדפוס היה השיר "דונה קלארה" והוא פורסם בלוח אחיאסף. כעבור שנים רכש ממנו חיים נחמן ביאליק את תרגום "ספר השירים" עבור הוצאת דביר, אולם התרגום נעלם בזמן מעבר ההוצאה מברלין לארץ ישראל ונמצא שוב רק לאחר מותו של ביאליק, בעזבונו. לבסוף הוא הוציא לאור את תרגום "ספר השירים" בשנת 1953 בהוצאת נ. טברסקי, רק לאחר שעשה בתרגום תיקון יסודי והחליף את ההברה האשכנזית בספרדית, ההברה הנכונה לטעמו. בשנת 1950 זכה בפרס טשרניחובסקי על תרגום ספרו של אברהם גייגר "המקרא ותרגומיו בזיקתם להתפתחותה הפנימית של היהדות"[2].
בשנת 1926 עלה לארץ ישראל, ולימד בגימנסיה הרצליה עד לפרישתו. חיים נחמן ביאליק בירך את בואו לארץ בשנת 1927 בנאום פתיחה לוועידת הסופרים:
נברך כאן עוד אחד מחברינו שעשה הרבה גם לספרות העברית וגם לחידוש הספרות הפדגוגית; אני מדבר על חברי י"ל ברוך, שהוא היה מתלמידיו של אחד העם בין הדור הראשון לחידוש השירה העברית. לא אדבר כל שבחו בפניו. שמו יעמוד על הברכה יחד עם חבריו בני תקופתו.
לכבוד יום הולדתו ה-70 כתב לו עגנון שיר[3]:
את ימי הומבורג אני זוכר לפעמים |
הוי כמה סיגריות עישנת כל יום |
ואתה ברוך היה מבורך וברוך |
ברוך נפטר בבית החולים הדסה בתל אביב, ב-7 בנובמבר 1953 ונקבר בבית העלמין קריית שאול[4].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.