יהושע הפרוע
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ (בגרמנית: Der Struwwelpeter, "פטר הפרוע") הוא גיבורו של ספר ילדים בעל אותו שם מאת ד"ר היינריך הופמן, רופא מפרנקפורט שעסק גם בפסיכיאטריית ילדים.
 | |
| דמותו של שטרובלפטר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | היינריך הופמן |
| איורים |
היינריך הופמן  |
| שפת המקור | גרמנית |
| סוגה | ספרות ילדים |
| נושא |
מעשייה, חריזה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1844 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום |
לילי צדק בשם יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ (1940) אורי סלע בשם יפתח המלוכלך (1975) אוריאל אופק בשם שוע הפרוע (1985) |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002597533, 003519502, 001879096, 003566748, 001879094, 002391010, 003740400, 001879379, 002616501 |
  | |
זהו ספר הילדים הגרמני המצליח ביותר בכל הזמנים, והוא תורגם למספר רב של שפות.
היינריך הופמן כתב את הספר על מחברת כמתנת חג המולד לבנו בן השלוש, קארל, בשנת 1844. המחברת הכילה חמישה סיפורים: פרידריך האכזר, שלושת הילדים והכושי, הצייד והארנב, מוצץ האגודל וסרבן המרק. כיוון שנותר בסוף המחברת דף ריק, הופמן יצר ברגע האחרון את אפיזודת שטרובלפטר. באותה שנה יצאה לאור מהדורה ראשונה של הספר, שעליה כתב הופמן "מעשיות עליזות ותמונות מבדחות עם לוחות צבעוניים ויפים לילדים מגיל שלוש עד שש שנים מאת חרזן עליז ואוהב-ילדים". שנה חלפה עד שהופיעה מהדורה שנייה, שעליה חתם הופמן בשם Heinrich Kinderlieb ("היינריך אוהב-ילדים"). במהדורה זו נוספו הסיפורים על פאולינכן והגפרורים ועל פיליפ המתנדנד. במהדורה החמישית נוספו הסיפורים על האנס המביט-באוויר ועל רוברט המעופף, והיינריך הופמן חתם בשמו המלא. באותה מהדורה, בעקבות ביקורות שהבליטו את דמותו של שטרובלפטר, הועבר הילד הפרוע מן העמוד האחרון אל העמוד הראשון, ומאז הספר נושא את השם Struwwelpeter. בשנת 1858 צייר הופמן את הציורים מחדש, בשיטה של תחריט עץ, אחרי שאמרו לו כי ציוריו המקוריים של הספר אינם מתאימים לילדים.
תרגומו הראשון של הספר, בידי לילי צדק, יצא בשם יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ בשנת 1940 בהוצאת יואכים גולדשטין, ושוב ב-1941 בהוצאת ראובן מס[1], אחר כך בשם יפתח המלוכלך בתרגומו של אורי סלע (1975), ולבסוף בשם שׁוּעַ הַפָּרוּעַ בתרגומו של אוריאל אופק (1985). גרסה נשית, בשם יפית הלכלוכית, בתרגומה של מאשה קלו, יצאה לאור ב-1984.
ביידיש יצא הספר בשם פיניע שטרויקאַפ [יידיש: "פיניע ראש-קש"].
| תרגום 1940 | תרגום 1975 | תרגום 1985 |
|---|---|---|
| יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ | יפתח המלוכלך | שוע הפרוע |
| אֶלְעָזָר הָאַכְזָר | יובל המנוול | אלעזר האכזר |
| מַעֲשֶׂה עָצוּב בְּגַפְרוּרִים | דורית הגפרורית | מעשה תמרורים בקופסת גפרורים |
| הַזֵּדִים הַשְּׁחוֹרִים | הסוף השחור | ילד שחור ושלושה מאחור |
| מידד הצייד ויובב הארנב | מעשה בצייד | |
| איזה קץ בא לאצבע | ||
| עֶזְרָא הַמְפֻנָּק | ברק המפונדרק | בלק והמרק |
| גָּדִי נֻדְנָדִי | עודד המתנדנד | עובד האובד |
| אֶלְיָקִים טָס בָּאַוִּיר | יוסף המעופף | סטף, סטף, זה לא כיף להתעופף! |
| דָּן רוֹאֶה בֶּעָבִים | אפרים מביט לשמים | מנחם החולם |
הגישה החינוכית החמורה שבה נוקט הספר נחשבת כיום למיושנת. עם זאת, חובבי הספר טוענים כי גם ילדים קטנים מסוגלים להבחין בהגזמה הסטירית שבה מוצגים הסיפורים, וכי האפקט החזותי המתמשך שיש לאיורים המפורסמים מצליח לגרום לילדים לאמץ נורמות וכללי התנהגות מקובלים.
מצד שני, יש הנחרדים מהאלימות של הסיפורים והאיורים ומהמסר החינוכי של הספר. בימי הזוהר של החינוך האנטי-סמכותי נתפס הספר כמיושן ובורגני-ריאקציונרי. בתקופה זו נכתב הספר הפופולרי "Anti-Struwwelpeter" מאת פרידריך וכטר, שהוא פרודיה אנטי-סמכותית של המקור ואחד מהטקסטים הקנוניים של מרד 1968.
כתב היד המקורי של הספר, עם הכותרת מעשיות עליזות ותמונות מבדחות עם לוחות צבעוניים יפים לילדים מגיל שלוש עד שש שנים מאת חרזן-שופע אוהב ילדים, נמצא במוזיאון הגרמני הלאומי בעיר נירנברג.
בשנים האחרונות עורר הספר עניין בחוגי הפסיכולוגיה ופסיכיאטריית הילדים,[דרוש מקור: מי?] היות שניתן לפרשו כתיאור של הפרעה הנפוצה מאוד בילדות: הפרעת קשב וריכוז, היכולה להיות משולבת בהיפראקטיביות (ADHD) או לעמוד בפני עצמה (ADD). בספר שתי דמויות המתאימות לתיאורי ההפרעה. תיאורו של Zappelphillip ("גָּדִי נֻדְנָדִי") הוא אופייני להפרעת קשב מלווה בהיפראקטיביות, בעוד Hans-Guck-in-die-Luft ("דָּן רוֹאֶה בֶּעָבִים") החולמני אופייני להפרעת קשב ללא היפראקטיביות. יש המשערים[דרוש מקור: מי?] כי הופמן עצמו סבל מהפרעת קשב.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
