יודפת (יישוב עתיק)
יודפת העתיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוֹדְפַת (יוונית: Ἰωτάπατα, לטינית: Jotapata[1], תעתיק: יוֹטַפַּטַא) הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת בית שני. שרידיה נמצאו באתר בלב רכס הרי יודפת שבמרכז הגליל התחתון, דרומית מזרחית למושב יודפת המודרני, 22 ק"מ דרום מזרחית לעכו ו-9 ק"מ צפונית לציפורי.
המונח "יוטבה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו יוטבת.
עובדות מהירות היסטוריה, תקופות ...
הגבעה עליה הייתה בנויה יודפת בימי המרד הגדול, ברקע: הר עצמון | |
היסטוריה | |
---|---|
תקופות | תקופת בית שני |
מאורעות | המצור על יודפת |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°49′55″N 35°16′41″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
סגירה
העיר נבנתה על תל בגובה 419 מטר מעל פני הים, מוקפת בשרשרת פסגות הגבוהות ממנה. ממזרח ומצפון מזרח מקיף אותה נחל יודפת ויובל שלו מקיף אותה ממערב, מדרום ומצפון מערב. אלו יוצרים מדרונות תלולים משלושת צדי הגבעה כך שזו נגישה רק מצד צפון, שם נמצא אוכף טופוגרפי המחבר אותה להר מימין[2]. יודפת מתוארת בהרחבה בספר תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים של יוסף בן מתתיהו, ומוזכרת גם במשנה[3]. האתר ששטחו 263.32 דונם הוכרז ב-11 בנובמבר 2014 כגן לאומי[4].