יפנית
שפה / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה: ,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות. יפנית היא שפת האם העשירית המדוברת בעולם. יפנית שייכת למשפחת השפות היפניות. קשרים עם שפות אחרות הוצעו במהלך השנים על ידי בלשנים, אולם אף אחד מהם לא התקבל גלובלית. על פי התפיסה הפילוסופית היפנית הידועה בשם ניהונג'ינרון, בשל בידודם של האיים, לשפה היפנית יש מבנה דקדוקי ותחבירי ייחודי, הגורם ליפנים לחשוב לפי תבניות מחשבה מסוימות, השונות מכל מקבילותיהן בעולם.
ערך זה עוסק בשפה. אם התכוונתם למדינה, ראו יפן. | |
| מדינות | יפן, גואם, הוואי, איי מרשל, פלאו וטייואן |
|---|---|
| אזורים | מזרח אסיה ואוקיאניה |
| דוברים | 127 מיליון |
| שפת אם | 125 מיליון |
| כתב |
קאנג'י, קאטאקאנה, קאנה, היראגאנה  |
| משפחה |
שפות לא מסווגות
|
| לאום |
יפן יפן |
| מוסד | הממשל היפני |
| קוד שפה |
ja |
| קוד ISO 639-1 |
ja |
| קוד ISO 639-2 |
jpn |
| קוד ISO 639-3 |
jpn |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
היפנית היא שפה צירופית, הניכרת במערכת של תוארי כבוד סבוכים המשקפים את הטבע ההיררכי של החברה היפנית. כל זאת בעזרת תבניות פעלים ואוצר מילים מסוים המציין את הסטטוס החברתי היחסי של הדובר, המאזין, והאדם המוזכר בשיחה. באופן יחסי, בשפה יש מבחר צלילים קטן, ומערכת עלרוד לקסיקאלית משמעותית.