יצחק אריה וורמסר
רב גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יצחק זקיל אריה לֶיְבּ ווֹרְמְסֶר (זעקיל ליב וואָרמסער; בגרמנית: Seckel Löb Wormser; 1768, תקכ"ח – 13 בספטמבר 1847, ג' בתשרי תר"ח), המכונה הבעל שם ממיכלשטאדט, היה רב ובעל שם מקרב יהדות גרמניה.
 | |
| לידה |
1768 מיכלשטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוקטובר 1847 (בגיל 79 בערך) מיכלשטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| כינוי | הבעל שם ממיכלשטאדט |
| תקופת הפעילות |
? – 13 באוקטובר 1847 |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
זעקל לייב נולד במיכלשטאדט שבמחוז ארבך שמדינת הסן שבגרמניה בשנת ה'תקכ"ח (1768) לסורלה (נפטרה ב-1791) ולרבי מתתיהו (נפטר ב-1802), שהיה סוחר יהודי במיכלשטאדט, בן למשפחת לוריא אשכנזי, שאר בשרם של המהרש"ל והאר"י.
מסופר שנולד בעקבות גילוי אליהו שהיה לאביו. בתור ילד קטן התפרסם כעילוי למד תורה אצל אביו ובעירו וכן השתלם במקצועות השפה והמוזיקה, כמו כן עסק בפילוסופיה, קבלה ובמדעי הטבע.
הוריו לא הסכימו לשולחו מביתו בעודו צעיר על כן נאלץ ללמוד לבדו עד מלאות לו כשבע עשרה שנה, אז נשלח ללמוד בפרנקפורט בישיבתו של רבי נתן אדלר, שם למד עם רבי משה סופר החתם סופר. כמו כן למד אצל רב העיר רבי פנחס הורוויץ בעל ההפלאה. נשא לאישה את אדלהייד מפרנקפורט (נפטרה בשנת 1809), ועבר לעיר מגוריו מיכלשטאדט שם למד תורה בשקידה כשהוא סמוך על שלחן הוריו, לאחר פטירת הוריו נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ונתקבל לרב העיר מיכלשטאדט, למרות התנגדותם הרבה של חלק גדול מחברי העיר, שהשמיצו אותו בעקבות התנהגותו הקבלית, השימוש בקבלה מעשית[1] והסגולות השונות שנתן.
לאחר פטירת רעיתו הראשונה נשא לאישה בזיווג שני את חנה ממנהיים, שם שהה עקב פועלו למען יהודי שחלה במחלת נפש, שרבי זעקל ריפאו.
מטעמים סגפניים היה צמחוני ולא אכל מאכל מן החי.
הופנו אליו בקשות רבות לתפילה מאת גדולי הדור באותה התקופה, מהם: החתם סופר, והחידושי הרי"ם.
במיכלשטאדט ייסד ישיבה שבה כיהן כראש ישיבה, ישיבה זו הייתה שונה מישיבות אחרות באותה התקופה, מאחר ששם למדו בנוסף לתלמוד ותנ"ך גם לימודי חול כמו את שפת המדינה ומתמטיקה, קבלה ופילוסופיה. הרב עצמו היה הוגה רבות בכתבי חכמי דורו ואף ספרים שלא היו נפוצים בקרב רבנים בדורו, כמו בכתבי לאופולד צונץ, ורש"ר הירש, וכן בספרי הפילוסופים מאומות העולם מהם: לייבניץ, קאנט ושלינג.
מסופר שבשנת 1825 חלם רבי זעקל פעמים רבות על שרפה שתפרוץ בביתו, מאחר שלא רצה לעזוב את ביתו שירש מהוריו, ביטח את ביתו כנגד שרפה, ואכן באותה השנה פרצה שרפה בביתו שכילתה את כל ביתו על כל תכולותיו וכל כתביו נשרפו באש. רבי זעקל הצליח להציל את כל בני ביתו, וזקנו הלבין בין לילה, כך לפי המסורת.
בראש השנה של שנת ה'תר"ח (1847) הכין את תלמידיו לפטירתו ונפטר למחרת בצום גדליה. בשנת 1940 הרסו הנאצים את מצבת קברו, ובשנת 1947 הקים נינו פרץ דרייפוס את המצבה מחדש.
בשנת 1909 נתלה לוח זיכרון על הבית שבו היה גר, בו כתוב:
הלוח הוסר בשנת 1936, והוחזר בשנת 1947, במלאת 100 שנה לפטירתו.
ביום פטירתו ויום הילולא שלו עולים יהודים רבים מכל רחבי אירופה לציון קברו הנודע, על פי המסורת, כמקום המסוגל לישועות.
K.E. Goezinger, Der Ba'al Schem von Michelstadt. Ein deutsch-juedisches Heiligenleben zwischen Legende und Wirklichkeit. Mit einem Neuabdruck der Legenden aus der Hand von Judaeus und Arthur Kahn, (Campus) Frankfurt /New York 2010
יצחק זקל אריה ליב בן מתתיהו וורמזר (1768-1847), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
