ישיבת פומבדיתא

ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11. הישיבה נוסדה על ידי רב יהודה, בדור השני לאמוראים, והמשיכה להתקיים לאורכה של תקופת הגאונים (סך הכל כ-800 שנה) כישיבה מרכזית ומשפיעה, במקביל לישיבת סורא.

ישיבת פומבדיתא

מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד
ישיבה
תקופת הפעילות	225–1040 (כ־815 שנים)
מייסדים	הרב יהודה בן יחזקאל
מיקום
מיקום	פומבדיתא, בבל
מדינה	עיראק עיראק
קואורדינטות	33°21′04″N 43°47′10″E

ציוני דרך

לאחר פטירתם של רב ושמואל, בסוף הדור הראשון של האמוראים, במקביל למינויו של רב הונא כראש ישיבת סורא, נחרבה העיר נהרדעא והישיבה של שמואל שבה על ידי פפא בר נצר והלך ראש הישיבה שלה רב יהודה לעיר פומבדיתא והקים שם ישיבה חדשה, ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, במשך תקופות האמוראים, הסבוראים והגאונים, עד לימיו של רב האי גאון. העיר פומבדיתא הייתה מיושבת ביהודים זמן רב קודם לכן, עוד מימי בית המקדש השני.^[1] העיר ניצבה על חופו המזרחי של הפרת, ליד מוצא תעלה גדולה שחיברה בינו ובין החידקל. פירוש השם בארמית "פומא בדיתא" לאמור "פי התעלה". פומבדיתא מזוהה היום באזור העיר העיראקית פלוג'ה.

ישיבת פומבדיתא וישיבת סורא היו לישיבות הדומיננטיות בעולם היהודי, ומהן יצאה תורה והוראה לכל תפוצות הגולה. ישיבת פומבדיתא העמידה בראשה במהלך הדורות גדולי תורה לדורותיהם, בהם רבה ורב יוסף, אביי ורבא, רפרם (בדור חתימת הגמרא), רב יוסי הסבוראי, רב סימונא, רב רבא גאון, רב פלטוי גאון, רב שרירא גאון ובנו רב האי גאון. בתקופת הדור השלישי והרביעי של האמוראים הייתה ישיבת פומבדיתא בתפארתה. בתקופתו של רבא עברה הישיבה למחוזא, ולאחר פטירתו חזרה לפומבדיתא.

עם חיתום התלמוד הבבלי בידי רבינא האחרון (בסורא) החלה תקופת הסבוראים (ד'ר"ס–ד'שמ"ט, 499–589), שברובה לא התקיימו לימודים סדירים בסורא, בגלל פרעות כנגד היהודים, אלא רק בפומבדיתא. כשהגיעו הרדיפות גם לפומבדיתא, הוצרכו חכמי הישיבה להעביר אותה לעיר פירוז שבור למשך כ-50 שנה, עד לפתיחתה מחדש בפומבדיתא בשנת ד'שמ"ט (589) בידי רב חנן מאישקיא.

גם במהלך תקופת הגאונים התקיימו שתי הישיבות זו לצד זו. גאון פומבדיתא, רב האי בר רב דוד (ד'תר"נ–ד'תרנ"ח, 890–898 לערך), העביר את הישיבה לעיר בגדאד, מפני שבתקופתו התמעטו היהודים שעסקו בחקלאות, ורבים עסקו במסחר והיגרו לערים הגדולות, בעיקר לבגדאד (מלבד תופעת ההגירה אל מחוץ לבבל). ברם, שמה של הישיבה לא השתנה ונשאר "ישיבת פומבדיתא". תקופת פריחה אחרונה הגיעה לישיבה בימיהם של רב שרירא גאון ובנו רב האי, בסיומה של תקופת הגאונים. אלפי מכתבים ובהם שאלות בכל תחומי היהדות הגיעו לראשי ישיבת פומבדיתא מכל תפוצות הגולה, והגאונים עמלו להשיב לשואליהם. עם פטירת רב האי גאון, בשנת ד'תשצ"ח (1038), באה לסיומה תקופת הגאונים. לראש הישיבה התמנה ראש הגולה רב חזקיה בן דוד, אולם 20 שנה לאחר מכן הוצא להורג בעינויים בידי הח'ליפה המוסלמי, אל-קאא'ם הראשון, וישיבת פומבדיתא נסגרה.^[2]

ראשי הישיבה

ראש ישיבה	הערה
תקופת האמוראים (על פי אגרת רש"ג נוסח צרפת מהדורת ב"מ לוין)
רב יהודה בר יחזקאל	ראש הישיבה הראשון (תלמיד של רב ושמואל) נפטר 299.
רב הונא בר חייא[3]
רבה בר נחמני	נפטר 320
רב יוסף	נפטר 323
אביי	נפטר 337
רבא	לאחר פטירת אביי הישיבה התאחדה סביבו ועברה לעירו מחוזא – נפטר 352
רב נחמן בר יצחק	נפטר 356
רב חמא	נפטר 374
רב זביד	נפטר 385
רב דימי דמן נהרדעא	נפטר 388
רפרם	עמד בראש הישיבה בשנים: 388–395.[4] היה חברו של רב אשי.
רב כהנא (הרביעי)	נפטר 414
רב אחא בריה דרבא	נפטר 419
רב גביהה מבי כתיל	נפטר 433
רפרם	עמד בראש הישיבה מ-423 ועד פטירתו ב-443. היה תלמידו של האמורא – רב אשי וחברו של רבינא האחרון.[5]
רב רחומי	נפטר 456
רב סמא בריה דרבא	נפטר 476
תקופת הסבוראים
רבה יוסי	ראש הדור הראשון של הסבוראים, עמד בראשות הישיבה משנת ד'רל"ו (476) עד לפטירתו בשנת ד'רע"ד (514)
רב סימונא	נפטר בשנת ד'ש' (540)
רב רבאי מרוב	הישיבה הועברה לעיר פירוז שבור בגלל פרעות, וחזרה לפומבדיתא אחרי כ־50 שנה
רב חנן מאישקיא	מ-589
רב מרי בר רב דימי סורגו	בערך 591
חנא (הונא)	בערך 630
רב רבה (רבא, ראבא)	651
רב בוסאי (בוסתנאי)	בערך 660
תקופת הגאונים[6]
רב הונא מרי בן מר יוסף	בערך 689
רב חייא ממישן	בערך 700
רב רביא בן רב אביי (מורונאי)	סביב 710
רב נטרונאי בן נחמיה (בר מר ינקא)	מ-719
רב יהודה גאון	סביב 730
רב יוסף גאון (בר כותנאי)	739–748
רב שמואל בן רב מרי	748–755
רב נטרוי כהנא בן אמונה	שמשו של רב אחאי, בערך 755 עד 761
רב אברהם כהנא	כנראה ב-761
רב דודאי בן נחמן (רב דוראי)	אחיו של רב יהודאי גאון סורא, 761–767
רב חנניא בן משרשיא	767–771
רב מלכא בן אחא	771–773
רב רבא (אבא) בר דודאי	773–782
רב שנוי	ב-782
רב חנינאי כהנא בן אברהם	782–786
רב הונא הלוי בן יצחק	786–788
רב מנשה בן יוסף	788–796
רב ישעיה הלוי בן אבא	796–798
רב יוסף בן שילא משלחי	798–804
רב רברבי כהנא בן חנינאי	804–810
רב איכומאי (אחונאי) כהנא בן אברהם	810–814
רב יוסף בן אבא	814–816
רב אברהם בן שרירא	816–828
רב יוסף בן מר חייא	828–833
רב יצחק בן חנניה	833–839
רב יוסף בן רברבי	839–841
רב פלטוי בן אביי	841–858
רב אחא כהנא בן מר רב	ב-858
רב מנחם בן יוסף בן חייא	858–860
רב מתתיהו הכהן בן רברבי בן חנינא	860–869
רב אבא (רבה) בן אמי בן שמואל	869–872
רב צמח בן פלטוי	872–889
רב האי בן דוד	890–898 הישיבה הועברה לעיר בגדאד מכיוון שרוב היהודים באותה תקופה חדלו להיות חקלאים ועברו לערים הגדולות. שמה של הישיבה נשמר
רב קימוי בן אחאי	896–905
רב מבשר הכהן בן קימוי	905–917
רב כהן צדק בן יוסף	917–922
רב צמח בן כפנאי	935–937
רב חנניה בן יהודה 943	937, אביו של רב שרירא גאון
רב אהרן הכהן בן יוסף (כלף סרג'דו)	943–960
רב נחמיה בן כהן צדק 968	960
רב שרירא גאון 968	1006, העביר בחייו את התפקיד לבנו רב האי גאון. האיגרת שחיבר נחשבת למקור היסטורי חשוב מאוד לתולדות העם היהודי.
רב האי גאון בן רב שרירא, 1004	נפטר בשנת 1038. פטירתו נחשבת לסיומה של תקופת הגאונים.
רב חזקיה בן דוד	ראש הגולה. נרצח על ידי הח'ליפה המוסלמי.

הנצחה

השם "פומבדיתא" ניתן לרחובות בערים: ירושלים, תל אביב ורמת גן. ברחוב פומבדיתא בתל אביב שוכנת ישיבה ופנימיה. בירושלים נוסד בשנת תשנ"ו (1996) מכון למחקר תורני "פומבדיתא", העוסק בכתיבת ובעריכת ספרי הלכה ומנהג, ובההדרת ספרי קדמונים.

ראו גם

• ישיבת סורא
• נהרדעא
• פירוז שבור

לקריאה נוספת

• אברהם נפתל, התלמוד ויוצריו, ספרות התלמוד בהתהוותה, הרקע הרוחני, החברתי והמדיני, בארץ ובתפוצות, ישיבות בבל וארץ ישראל, צמיחתן וגידולן, היקף השפעתן, סדריהן ודרכי-לימודן, מעצבי רוח הדורות, תולדותם, אישיותם ופעלם, תל אביב ויבנה: תשכ"ט–1969 – תשנ"ז–1997.

קישורים חיצוניים

• פומבדיתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מרדכי דוב יודילוביץ, ישיבת פומבדיתא, תרצ"ה, באתר היברובוקס
• ד"ר יהושע הורוביץ, הישיבה בתקופת הגאונים, מחניים, סיון תשכ"ג, באתר דעת
• יואל פלורסהיים, ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל – סורא ופומבדיתא – הקדמה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• ישיבת פומבדיתא, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. אגרת רב שרירא גאון, על פי תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ג, עמוד ב'.
2. על פי איגרת רב שרירא גאון ו"ספר הקבלה" להראב"ד.
3. ראו בערך אודות המינוי.
4. שנת פטירתו חסרה בנוסח צרפת, בנוסח ספרד נמצא 395.
5. ראו עוד במרדכי מרגליות (עורך), הערך "רפרם", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 321.
6. התאריכים בפסקה זו הם על פי "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", פרופ' משה גיל, התשנ"ז–1997. חלק מן המידע בעניין התאריכים מסתמך על מקורות עובדתיים, אבל חלקו מסתמך על השערות, בהיעדר מקורות מוסמכים או בשל סתירה בין מקורות. לכן ישנם חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע לחלק מן התאריכים, ולא הכול מוסכם.