כתוב בעיפרון בקרון החתום
שיר מאת המשורר דן פגיס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כתוב בעיפרון בקרון החתום הוא שיר עברי קצרצר מאת דן פגיס. השיר מהווה חלק ממחזור השירים "קרון חתום", שהתפרסם בחודש יוני 1970 בגיליון ל"א של כתב העת הספרותי "מאזנים"[1] ובהמשך אותה שנה בקובץ שיריו השלישי של פגיס, "גלגול".[2]
השיר מתייחס לשילוח של אזרחים ממקום מושבם למחנות ריכוז והשמדה בתקופת השואה. בשיר נעשה שימוש מטפורי רומז במיתוס על הרצח הראשון ועל דמויותיהם של חוה, הבל, קין ואדם לצורך הארתו של מצב מאוחר – שפיכת אור מיתיזציוני על הסיטואציה הנרמזת, השוֹאתית.[3] פגיס, כשם שעשה ברוב שיריו העוסקים בשואה, אינו מזכיר אותה במפורש, והדרך שבה נדון הנושא היא מאופקת מאוד. השיר הקצר, שבמבט ראשוני נראה פשוט, הוא לאמתו של דבר יצירה מורכבת למדי.
השיר נחשב ל"שיר שואה" קאנוני, ומושמע תדיר בהקשר לזיכרון השואה בישראל ואף מחוצה לה. הוא נלמד במסגרת תוכנית הלימודים המחייבת לבגרות בספרות עברית בבתי הספר התיכוניים בישראל. השיר חקוק לצד אנדרטת הקרון ביד ושם ועל אנדרטה באתר מחנה ההשמדה בלז'ץ.
כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם |
---|
מאת דן פגיס |
כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה |
תש"ל 1970 |