מחנה השמדה
מתקן שהקימה גרמניה הנאצית להשמדת יהודים ואוכלוסיות נוספות במהלך מלחמת העולם השניה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי. השמדת היהודים כונתה בפי הגרמנים "הפתרון הסופי" (בגרמנית: Endlösung).
מחנה ההשמדה המצויד באמצעי הרג המוניים היה שלב מתקדם בהתפתחותה של מכונת ההשמדה הנאצית שהחל בסוף שנת 1941. לפניו נקטלו המונים בשיטת הירי לבורות. אך שיטה זו התגלתה כאיטית, לא יעילה, ופומבית מדי. בנוסף לכך, במקרים מסוימים שיטת רצח זו העיקה נפשית על חיילים גרמנים שהשתתפו בטבח בירי, או שהיו עדים לו, ולכן נעשה מאמץ למצוא שיטה יעילה יותר.
במחנות ההשמדה הנאציים נרצחו בגז כ-3,500,000 יהודים, ועוד עשרות אלפים רבים של צוענים, פולנים, שבויי מלחמה סובייטים ואחרים.