Loading AI tools
משורר וסופר אוסטרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר לודוויג אַוּגוסט רִיטֶר פון פרנקל-הוכווארט (בגרמנית: Ludwig August Frankl von Hochwart, שמו העברי: אברהם אלעזר; 3 בפברואר 1810, חראסט, בוהמיה – 12 במרץ 1894, וינה) היה מורה, עיתונאי, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי, רופא בהכשרתו, מייסד בית הספר למל בירושלים.
לידה |
3 בפברואר 1810 חראסט, צ'כיה |
---|---|
פטירה |
12 במרץ 1894 (בגיל 84) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
מדינה | האימפריה האוסטרית |
מקום קבורה | בית העלמין היהודי הישן של וינה |
השכלה | אוניברסיטת וינה |
פרסים והוקרה | |
נולד בעיר חראסט (Chrast) שבבוהמיה. את השכלתו היהודית רכש אצל דודו זכריה פרנקל. למד רפואה בווינה ובפדובה. למרות הכשרתו כרופא, התעסק בעיקר בשירה ובכתיבה.
קובץ שיריו הראשון, "שיר בית הבסבורג", פורסם בשנת 1832 והתאפיין בפטריוטיות, שבזכותה זכה בפרס מהקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. קובץ שיריו השני, "אגדות מארץ קדם", התפרסם בשנת 1834 והוקדש לעיסוק בנושאים יהודיים. שירו "Chistoforo Colombo" שנכתב בשנת 1836 ועסק בכריסטופר קולומבוס, זיכה אותו באותה השנה באזרחות כבוד מאת עירו של קולומבוס, ג'נובה.
בשנת 1838 התמנה פרנקל למזכיר הקהילה היהודית בווינה. כמזכיר הקהילה יצא נגד השימוש בעוגב בבתי הכנסת, משום שראה בכך חיקוי של הנצרות. בתוקף תפקידו כמזכיר הקהילה היהודית היה אחראי גם על הארכיון ההיסטורי של יהדות וינה ופרסם מחקרים על תולדות יהדות וינה. למן 1842 ערך פרנקל את השבועון הספרותי "דפי יום ראשון" עד להחרמתו בידי הממשלה בשל התמיכה במהפכת אביב העמים.
בשנת 1848 השתתף פרנקל במהפכת אביב העמים כקצין בלגיון הסטודנטים. בזמן המהפכה חיבר פרנקל את שיר המהפכה "Die Universitat". שיר זה היה החיבור הראשון שנדפס באוסטריה ללא פיקוח של הצנזורה. הוא פורסם בחצי מיליון עותקים וחוברו לו כשלושים לחנים. כמו כן ערך פרנקל את חיבורי הסופר המהפכן אנסטזיוס גרין ופרסם מספר ספרים בעצמו.
בשנת 1856 נסע פרנקל לארץ ישראל בשליחותה של אליזה הרץ מווינה, בתו של האציל היהודי-אוסטרי שמעון אדלר למל. מטרת השליחות הייתה הקמת בית ספר יהודי מודרני ראשון בירושלים, שבו ילמדו הנערים מקצועות כלליים נוסף על לימודי הקודש. דבר זה היה חידוש גדול בחיי יהודי ירושלים באותה העת.
פרנקל עלה לירושלים ושכר דירה ברובע היהודי. הרבנים האשכנזים התנגדו נחרצות להקמת המוסד החדש, ועשו ככל שעלה בידם על מנת למונעו מכך, כפי שעשו למשה מונטיפיורי ורוטשילד בשנות הארבעים של המאה ה-19. אולם פרנקל קיבל תמיכה מסוימת מרבני העדה הספרדית בירושלים ובראשם הראשון לציון, הרב חיים ניסים אבולעפיה. תומך נוסף בהקמת בית הספר היה רבי יהוסף שוורץ אשר מקורב לחוגי היישוב הישן. כמו כן זכתה הקמת בית הספר לתמיכה מהקונסול האוסטרי בירושלים, גראף פיצמאנו. בית הספר נחנך בט"ז בתמוז בשנת 1856, חרף ההחרמות וכתבי הפלסתר שהוצאו נגד פרנקל באותה שנה. פרשה זו הסעירה את העולם היהודי בארץ ובאירופה, ומצאה דרכה אף לרומן ההיסטורי-דוקומנטרי "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון.[1]
פרנקל פרסם את רשמיו משליחותו בארץ ישראל ומביקוריו בארצות השכנות ואת חוויותיו בייסוד בית הספר בספרו "ירושלימה!". בספר המסעות שנכתב במקור בגרמנית יש שני חלקים: החלק הראשון, Nach Jerusalem ("ירושלימה") נדפס בווינה בשנים 1858–1860, והחלק השני, Nach Aegyptan ("מצרימה"), נדפס בווינה ב-1860. באותה שנה פורסם תרגומו העברי של החלק הראשון של הספר על ידי מנדל בר"י שטרן בשם "ירושלימה", ובשנת 1862 פורסם תרגום חלקו השני "ממצרים" על ידי א"ב גוטלובר. הספר תורגם למספר שפות נוספות (אנגלית, 1859; הולנדית), והוא מהווה מקור היסטורי חשוב.
פרנקל הביא עמו סלע מהר ציון על מנת שזה ישמש כאבן הראשה לבית הכנסת הרפורמי החדש בווינה. הוא לא היה ציוני במובן המקובל של המילה, ובספרו "ירושלימה!" הוא כותב שארץ ישראל סיימה את תפקידה הפעיל בהיסטוריה היהודית:
מלאכתו של עם ישראל על אדמה זאת נשלמה, ומה שנקרא קללה הוא בעצם ברכה, להיות מפוזרים על פני האדמה, עם שלם של שליחים.
— "ירושלימה!
בשנות ה-60 של המאה ה-19 העלה פרנקל את הרעיון להשתמש בצבעים כחול ולבן בדגל של עם ישראל משום שאלו הצבעים בטלית אשר בה מתעטף היהודי בתפילה.
בשנת 1876 ייסד פרנקל בווינה בית ספר לילדים יהודיים עיוורים. באותה שנה הוענק לו תואר אצולה על פעילותו החברתית.
שיריו של פרנקל, שכתב בשפה הגרמנית, אשר עוסקים במקרא ובאגדה, תורגמו על ידי שמעון בכרך לעברית בבודפשט בשנת 1881; שם קובץ השירים הוא 'מלך אביון'. בשנת 1880 יצאו לאור כל שיריו בשלושה כרכים.
לדעת החוקר ד"ר אלי אשד פרנקל הוא היוצר של האגדה המפורסמת על הגולם מפראג אותה המציא בסביבות שנת 1832. הוא פרסם אותה לראשונה ב-1836, אך נמנע לציין שהוא ממציא הסיפור והציג אותה כסיפור עממי ישן. ב-1862 פרסם גרסה פואטית של הסיפור שאותו דאג לתרגם גם לעברית בשני תרגומים שונים במקביל לפרסום הגרמני.[2]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.