לוהנסק

**לוהנסק**
**Луганськ**
סמל לוהנסק סמל לוהנסק	דגל לוהנסק דגל לוהנסק
מדינה / טריטוריה	אוקראינה – דה יורה; רוסיה – דה פקטו
אובלסט	לוהנסק
ראש העיר	מנוליס פילאבוב
שפה רשמית	אוקראינית, רוסית
תאריך ייסוד	1795
על שם	Luhan River
שטח	257 קמ"ר
גובה	105 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	417,990 (2015)
‑ צפיפות	1,802 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות	48°34′00″N 39°20′00″E
אזור זמן	UTC+2
	http://gorod-lugansk.com
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים לוהנסק

לוהנסק או לוגנסק (אוקראינית: Лугáнськ, רוסית: Лугáнск) היא עיר במזרח אוקראינה, בירת מחוז לוהנסק. אוכלוסיית העיר מונה 417,990 איש לשנת 2015. העיר נחשבת כעיר תעשייה חשובה במדינה. החל מאפריל 2014 לוהנסק היא עיר הבירה של הרפובליקה העממית של לוגנסק.

עובדות מהירות מדינה / טריטוריה, אובלסט ...

סגירה

האזור שבו שוכנת העיר היה חלק מרוס של קייב החל מהמאה ה-9. במאה ה-11 לאחר חלוקתה של מדינה זו היה חלק מאחת הנסיכויות, שנכבשו על ידי המונגולים ב־1249. במאה ה-14 האזור נכבש על ידי הליטאים, ולאחר הסכם איחוד לובלין נהפך לחלק מפולין. לאחר המרד הקוזקי ב־1648 האזור עבר לחסות רוסית ב־1654 לפי הסכם פריאסלבל.

ב־1702 התחוללו באזור קרבות בין הרוסים של פטר הגדול לבין השוודים של קרל ה-12, שאליו התחבר איוון מזפה, מנהיג הקוזקים. לאחר הניצחון הרוסי צורף האזור סופית לרוסיה. בתקופת פטר ואחריו התגלה באזור פחם רב. במסגרת מדיניות פיתוח השטחים הקוזקים, שסופחו במהלך המאה ה-18 על ידי המלכה יקתרינה הגדולה ב-1795 הוקם באזור העיר בית חרושת של לוהנסק (לוהנסקי זבוד), שנקרא על שם הנהר לוהן. הקמת העיר לוותה בהקמת בית חרושת לעיבוד עפרות ברזל, לייצור ברזל יצוק, שעליו הופקד המהנדס הסקוטי קרל גסקויין. הקמת בית החרושת משכה מהגרים פועלים מכל רוסיה, בעיקר מאזורי תעשייה אחרים, כמו חבל ירוסלבל. ב-1800 לראשונה הופקה יצקת בתנור רם. ב־1812, בעת המלחמות הנפוליאוניות, סיפק בית החרושת את רוב התותחים לצבא הרוסי. במקביל לפיתוח תעשייתי התרחש בעיר גם פיתוח מסחרי, ומספר העסקים ואוכלוסייה גדלו משמעותית בתקופה זאת.

ב־1882 שם העיר שונה ללוגנסק (לוהנסק בהגייה אוקראינית) על ידי צו קיסרי. בזמן מלחמת האזרחים בין 1918–1920 עברה העיר מספר ידיים, עד שב־1920 הצבא האדום השתלט עליה סופית. ב־1935 שונה שם העיר לוורושילובגרד על שם קלימנט וורושילוב, מראשי המנהיגים של המפלגה הקומוניסטית. ב־1938 הוכרזה העיר כבירת המחוז. בין יולי 1942 לפברואר 1943 בכיבוש גרמני. ב-1958 הוחזר לעיר השם הישן, שכן מדיניות המפלגה באותו זמן הייתה: "לא לקרוא לערים על שמות אנשים חיים", אך ב־1970 שונה שם העיר שוב לוורושילובגרד לאחר מותו של וורושילוב. ב-1990 שונה שוב שם העיר ללוהנסק.

בשנת 1964 החל לפעול נמל תעופה שבתקופת אוקראינה העצמאית פעל כנמל תעופה בין-לאומי. הוא לע פעיל החל משנת 2014.

באפריל 2014 הפכה לחלק מהרפובליקה העממית של לוגנסק, והפכה לבירת המדינה החדשה, שהכריזה על היפרדות חד צדדית ועצמאות מאוקראינה.

בעיר שישה אצטדיוני כדורגל, כשהמפורסם שבהם הוא אצטדיון אוונגרד המכיל 22,288 מושבים ושימש עד 2014 כמגרש הבית של קבוצת זוריה לוהנסק שזכתה באליפות ליגת העל הסובייטית בכדורגל בשנת 1972. בעקבות משבר אוקראינה זוריה מארחת את משחקיה בסלאבוטיץ' ארנה שבעיר זפוריז'יה. בשנת 2015 האצטדיון הופקע על ידי הרשויות הבדלניות של הרפובליקה העממית של לוגנסק ומשמש את משרד הספורט של הרפובליקה העממית כמתקן אימונים ספורטיבי.^[1] מאז 2015 מועדון הכדורגל העיקרי בעיר הוא מועדון "דאלבץ" שזכה בשתי אליפויות הכדורגל של הרפובליקה העממית של לוהנסק.

מאז 2015 פעילה בעיר גם קבוצת הוקי קרח בשם "דיזל לוהנסק". כמו כן, פעילה גם קבוצת הכדורעף זוריה וקבוצות נוספות המתמודדות בטורנירי הספורט של הרפובליקה הבדלנית.

לפי מרשם האוכלוסין משנת 2001, מבחינה לאומית הורכבה אוכלוסיית העיר באופן הבא: אוקראינים – 50%, רוסים – 47%, ביילורוסים – 1%, יהודים – 1%. עם זאת, כ-85% מתושבי העיר ציינו את הרוסית כשפת האם שלהם.

בית הכנסת האחרון בעיר נסגר ב־1935 ומאז נפסקה פעילות הקהילה. החיים היהודיים התחדשו מיד אחרי התפרקות ברית המועצות ב־1990. ב־1992 לקהילה הוחזרו ספרי התורה, שנלקחו בשנות ה־30 על ידי הממשל. בשנת 1998 הרב שלום גופין שליח חב"ד, הגיע לעיר ומונה לרב ראשי. העיר משמשת כמרכז המחוז, שבו קיימות כ־10 קהילות יהודיות (האגודות באיגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים). הקהילה נתמכת על ידי קרן רוהר ואור אבנר.