מגדל מונפרנאס

מגדל מונפרנאס
Tour Maine-Montparnasse
מידע כללי
סוג	גורד שחקים, בניין משרדים, אטרקציה תיירותית
מיקום	הרובע החמישה-עשר של פריז
מדינה	צרפת
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1969–1972 (כ־3 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	18 ביוני 1973
חומרי בנייה	זכוכית, בטון מזוין
אדריכל	אז'ן בודואן, רוז'ה סובו, אורבן קסן, לואי וואם דה מריאן
סגנון אדריכלי	הסגנון הבין-לאומי
מידות
גובה	209 מ'
שטח	120,000 מ"ר
קומות	59
קואורדינטות	48°50′32″N 2°19′19″E
	www.tourmontparnasse56.com
	(למפת פריז רגילה) מגדל מונפרנאס

מגדל מֶן־מוֹנְפַּרְנַאס (בצרפתית: Tour Maine-Montparnasse), המוכר יותר בשם מגדל מונפרנאס, הוא גורד שחקים בן 210 מטר (59 קומות) בשכונת מונפרנאס בפריז, שתוכנן בידי האדריכלים רוז'ה סובו, אז'ן בודואן, אורבן קסן ולואי וואם דה מריאן. הבניין נבנה בין השנים 1969 ו־1972 והיה אז הבניין הגבוה ביותר בצרפת^[1], כיום השני. בעת בנייתו הוא היה הבניין הגבוה ביותר באירופה. ביום בהיר ניתן להשקיף מנקודת התצפית שבראש הבניין למרחק 40 קילומטר לכל כיוון. בדומה לאקס היסטוריק של פריז, המקשר בין מספר מונומנטים בולטים בעיר^[2], משלים מגדל מונפרנאס יחד עם מגדל אייפל, ארמון שאיו, בית הספר הצבאי והגרנד ארש קו ישר אחד הנראה בקו הרקיע של העיר.

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

סגירה

המגדל עומד מעל תחנת המטרו "מונפרנאס־ביינוונו" (Montparnasse–Bienvenüe), במקום בו עמדה תחנת הרכבת "מונפרנאס", שהייתה צרה ורציפה קצר מדי ונסגרה בשנת 1934. עיריית פריז החליטה על הקמת תחנה חדשה במקומה אך התוכנית נגנזה בעקבות התנגדויות מרובות. תוכנית ניהול תנועה משנת 1956, אשר שמה לה למטרה לשנות את אופי השכונה ולהפוך אותה למרכז תעבורתי, כללה הריסת כמה רחובות בשכונה – בעיקר רחובות שבהם התגוררו תושבים החיים בעוני ונתפסו כאזור שבו רמת הפשע גבוהה – ויצרה במקום אתר בנייה בן 80 דונם. בשנת 1964 הוצגה תוכנית להתחדשות האזור אשר כללה מבני מגורים רבים וביניהם מגדל בן 50 קומות^[3]. ב־1969 הוחלט לוותר כליל על הקמת תחנת רכבת חדשה במקום התחנה שנסגרה ולהקים במקומה מגדל משרדים ומרכז מסחרי (תחנת מונפרנס החדשה נפתחה מדרום למיקומה המקורי). התוכנית זכתה לתמיכתו הנלהבת של הנשיא ז'ורז' פומפידו, שרצה לחולל מהפכה בתשתיות העירוניות ולהקים בה מבנים מודרניים רבים; בזכות תמיכה זו אושרה התוכנית על אף ההתנגדויות הרבות שעוררה.

הבניין נבנה בשנים 1969–1972^[4] על חורבות תחנת הרכבת ונחנך בשנת 1973. במהלך הבנייה פונו מהאתר 420,000 מטרים מעוקבים של עפר ושרידי המבנים הישנים. יסודות המגדל בנויים מ־56 כלונסאות מבטון מזוין בעומק של 70 מטרים מתחת לפני הקרקע. מתחת למגדל נבנתה תחנת מטרו תת-קרקעית, מוגנת במעטה בטון מזוין אשר מפזר את הלחץ שמפעיל המגדל. קורות אופקיות ארוכות הונחו כדי לפנות מקום למסילות הרכבת. בניין הכניסה לתחנה הועתק לעברו השני של הכביש, מול הכניסה למגדל.

מגדל מונפרנאס מתנוסס לגובה 210 מטרים ומשקל 150,000 טון. בסיסו מתפרש על שטח של 50 מטרים על 32 מטרים וצורתו מנדרולה שבשני קצותיה מגרעות משולשות. למגדל ארבעה מפלסים תת־קרקעיים ו־59 קומות ששטחן הממוצע 1,700 מטר רבוע כל אחת. שטח הנכסים, ובכללם גג המגדל, כ־120,000 מטר רבוע. רוב שטח המגדל משמש למשרדים המעסיקים כ־5,000 עובדים בסך הכול. למעקה הטראסה מנגנון הידראולי המאפשר לו להתקפל בתוך שתי דקות בכדי להפוך את הגג למנחת מסוקים.

לבניין 25 מעליות וחמש מעליות משא, אף אחת מהן אינה משרתת את כל הקומות. המהירה מכולן היא המעלית הישירה מקומת הכניסה לקומה ה־56. מעלית זו עולה 196 מטרים ב־38 שניות: 5 מטר בשנייה. הקומות העליונות וגג המגדל נגישים באמצעות מדרגות בלבד.

מגדל מונפרנאס הוא חלק מקומפלקס מסחרי גדול ששטחו 300,000 מטרים רבועים, המתחלקים בין כ־300 בעלי נכסים המשלמים מדי שנה כ־20 מיליון אירו בהיטלים שונים. המתחם כולל מרכז מסחרי ושני מגדלים נוספים, נמוכים יותר.

הקומה היחידה במגדל הפתוחה לקהל היא הקומה ה־56, שבה ישנה מסעדה, תערוכה המציגה את ההיסטוריה של העיר פריז ונקודת תצפית המאפשרת לצפות על המראות ונחיתות מטוסים בנמל התעופה אורלי, כ־13 קילומטרים מהמגדל. המגדל מושך אליו כ־600,000 מבקרים מדי שנה.

מיום בנייתו שנוי הבניין במחלוקת עזה וביקורת רבה נמתחה על מידותיו המשמעותיות וצורתו המונוליתית בטעה כי הן אינן משתלבות היטב עם מרקמה העירוני של פריז. בעקבות הביקורת החליטה עיריית פריז שנתיים לאחר השלמת הבנייה לאסור בניית גורדי שחקים במרכז העיר. לעיתים קרובות נאמר על המגדל (בפרפרזה על דבריו של טריסטאן ברנאר על מגדל אייפל) כי הנוף מקומת התצפית הוא היפה ביותר בפריז, שכן זהו המקום היחיד בעיר שממנו לא ניתן לראות את מגדל מונפרנאס. עוד ספג הבניין ביקורת על היעדר חלונות בחללים הפנימיים, שאינם משיקים לדפנות המגדל החיצוניים.