מדינת האבו
מקדש במצרים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינֶת הַאבּוּ (בערבית: معبد مدينة هابو) הוא שמו בערבית של אתר ארכאולוגי בנקרופוליס של תבאי על גדתו המערבית של הנילוס מול לוקסור שבמצרים העליונה. האתר ידוע בעיקר כמקומו של מקדש המתים לאל אמון שבנה המלך המצרי רעמסס השלישי מהשושלת ה-20 תקופת הממלכה החדשה. יש הסבורים כי מקור שם האתר בערבית כיום הוא במשמעות "העיר של חַפּוּ" כי בקרבת מקום נמצא מקדש קבורה לאדריכל אמנופיס בן חפו, אדריכלו של פרעה אמנופיס השלישי. ייתכן גם שהשם שימר את המונח "הְבּוּ" שם מצרי עתיק נוסף לציפור המקודשת איביס.
 | |||||||
| מבט אווירי על מדינת האבו, במרכז מקדש רעמסס השלישי | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| היסטוריה | |||||||
| תרבויות |
מצרים העתיקה  | ||||||
| מיקום | |||||||
| מדינה |
 מצרים | ||||||
| קואורדינטות | 25°43′11″N 32°36′03″E | ||||||
  | |||||||
פרסומו של המקדש נובע מהכתובות והתבליטים שנמצאו על קירות המקדש המתארים את ניצחונו של רעמסס השלישי במלחמתו בגויי הים. כתובות ותבליטים אלו הם אחד המקורות החשובים בחקר גויי הים, מהעת העתיקה.
האתר הוכרז בשנת 1979 כאתר מורשת עולמית.
מקדש הקבורה של רעמסס השלישי ממוקם בקצהו של המדבר הלובי כארבעה קילומטרים ממערב ללוקסור, בירת מחוז אל-אוקסור. המקדש שוכן באזור הנקרופוליס של תבאי שהייתה בירת מצרים העתיקה בימי השושלת ה-18 בתקופת הממלכה החדשה במאות ה-16 - 13 לפנה"ס.
המקדש נמצא בכפר קטן ששמו בערבית כיום מדינֶת הַאבּוּ. הכפר שוכן כ-2 ק"מ מדרום לרעמסאום, אשר שם באותה העת ניצב פסל הנצחה גדול של פרעה רעמסס השני. הנקרופוליס כולל אתרים ארכאולוגים נוספים כמו מקדש של חרמחב, מקדש המתים של אמנחותפ השלישי, מקדש המתים של מרנפתח, דיר אל-בחרי, שני פסלי הענק של ממנון, מקדש תחותמס הרביעי. כ-800 מטר מצפון מערב למקדש הקבורה של רעמסס שלישי, נמצאת הכניסה לעמק המלכות.
בימי השושלת ה-18 נבנה במקום מקדש לאל אמון על ידי המלכים תחותמס השלישי וחתשפסות, כנראה על שרידי מקדש קדום יותר. מיקום זה הניע כנראה מאוחר יותר את רעמסס השלישי לבנות במקום מקדש לאל אמון.
בתקופת השושלת ה-20 המקום היה מרכז מנהלי של תבאי ממערב לנילוס. המקום שימש כמקום מפגש לפועלים והאמנים השובתים של דיר אל-מדינה, שהמתינו במקום, עד שדרישותיהם התקבלו. בסוף השושלת ה-20 היה האתר מקום מקלט לאוכלוסייה בעת מלחמתו של הכהן הגדול לאל אמון בכרנך כנגד משנה למלך כוש. האתר הורחב בתקופה יוונית-הרומית.
בין המאות ה-1 ועד ה-9 שכנה במקום עיר קופטית בשם Jeme, ובתוך המקדש בחצר השנייה נבנתה כנסייה קופטית.
המקדש הוא מבנה גדול מפואר הבנוי מאבן חול. זה המקדש השמור ביותר בכל קומפלקס המקדשים של תבאי ששרדו. מתחם המקדש הוא בגודל של 300 מטר על 210 מטר, והוא כולל בתחומו כ-7,000 מ"ר של קירות עם תבליטים ועיטורים. מתחם המקדש מוקף בשרידי קיר מלבני בוץ, ייתכן ואלה שרידים של קירות מבוצרים שהקיפו את מתחם המקדש. הכניסה למתחם היא דרך בית שער מבוצר מסוג מקדש מגדול מבנה ארכטקטוני שמקורו בסוריה. סוג זה של בית שער הוא ייחודי באזור למקדש זה, ונתן למקדש תחושה של מבצר.
לאחר השער בצד ימין נמצא המקדש לאל אמון, ומשמאל הקפלות של הכוהנות לאל אמון.
בהמשך מגיעים למקדש עצמו. הקירות החיצוניים של המקדש מכוסים בתבליטים חשובים. הקיר החיצוני הצפוני מכוסה בתבליטים המצרים את הקרבות עם גויי הים. הקיר הדרומי מכוסה בתבליטים המתארים פסטיבלים פולחניים, המשאבים הכלכליים ששימשו לבניית המקדש שנתרמו על ידי המלך בעת חנוכתו.
אל מבנה המקדש נכנסים דרך הפילון הראשון. רוחבו של הפילון בבסיסו 10 מטר ואורכו 60 מטר. הפילון מוביל לתוך חצר פתוחה שהיא החצר הראשונה. רוחבה הוא 47 מטר ועומקה 40 מטר. מצדה הימני של החצר שורת עמודים שצלעותיהם בצורת ריבוע, כשבחזיתו של כל עמוד פסל ענק של רעמסס שלישי בדמותו של האל אוזיריס. על גבי העמודים עצמם חרותות כתובות ותבליטים. בצידה השמאלי של החצר שורת עמודים עגולים המתרחבים בחלקם התחתון, בצד זה נמצא פתח המוביל לשרידי ארמונו של רעמסס השלישי שנמצא מחוץ למקדש בצידו הדרומי. מהחצר הפתוחה נכנסים דרך כבש לפילון השני. מהפילון נכנסים לחצר השנייה המכונה גם "חצר של החגים" זו חצר פריסטילית. שטחה של חצר זאת כשטח החצר הראשונה. החצר מוקפת בכל צדדיה באכסדראות הנתמכים בעמודים. בצד המזרחי והמערבי עמודים מרובעים שבחזיתם שרידי פסלים, בצד הצפוני והדרומי העמודים התומכים בצורת מגילות פפירוס. חלק מהציורים והעיטורים בחצר זאת מוקדשים לפסטיבלים הדתיים לכבודו של האל סקר (Seker)-אוזיריס. על הקיר של האכסדרה המערבית הוספו דמויותיהם של בניו ונכדו שירשו אותו לפי סדר עלייתם לשלטון: רעמסס הרביעי, רעמסס השישי, נכדו רעמסס השביעי ורעמסס השמיני.
מאולם זה דרך כבש נוסף העובר באכסדרת עמודים מגיעים לפילון השלישי. מפילון זה נכנסים להיפוסטיל (אולם עמודים גדול), שגגו לא שרד. באולם זה 24 עמודים שרק בסיסם שרד. בצידו הדרומי מערבי של האולם נמצאים ארבעה חדרים שכנראה שימשו כבית האוצר של המקדש. על קירות החדרים ציורים של ערימות זהב כסף ואבנים יקרות. בצד הצפוני נמצאים עוד מספר חדרים המוקדשים לאלים שונים. ממערבו של אולם עמודים זה, נמצא אולם עמודים נוסף הנתמך על ידי שמונה עמודים. באולם זה נמצאות שתי קבוצות של אולמות צדדיים. הקבוצה הדרומית מוקדשת לאל אוזיריס, הקבוצה הצפונית מוקדשת לאלי שמש שונים. בהמשך נמצא אולם עמודים שלישי בעל שמונה עמודים, הדומה במבנהו לשני הקודמים. האולמות הצדדים הדרומיים מוקדשים לאלים הורוס ומות, ובצפון לאלים אמון-רע, מות, אניד (Ennead), מין וח'ונסו.
בפפירוס האריס א שנמצא בקבר ליד מדינת האבו, מתוארים מעשיו של המלך רעמסס השלישי בתקופת מלכותו. בין יתר הדברים שעשה מתאר הטקסט את בניין המקדש לאל אמון במדינת האבו, מקדש מאבן חול עם חומה ומגדלים. הוא מילא את מחסני הארמון בזהב כסף ואבני חן. את האסמים מילא בשעורה וחיטה. ונטע מסביב המקדש עצים.
בתקופה הקופטית, שכנה כנסייה בתוך המקדש. שרידי הכנסייה הוסרו. חלק מהתבליטים בקירות המקדש שונו והוסבו לגילוף המתאים לכנסייה הקופטית.
גויי הים: כתובות ותבליטים
בשנת מלוכתו השמינית הוכרח רעמסס השלישי לטפל בפלישה כנגד גויי הים. את ניצחונו הוא מתאר על גבי תבליטים מפורטים וכתובות החקוקות על הקירות החיצוניים של המקדש, ועל הקיר של הפילון השני בצד של החצר הראשונה. על הקירות הוא תיאר שני קרבות, קרב ימי וקרב יבשתי. גויי הים מתוארים שהתקדמו בשני טורים. טור אחד באוניות עם חרטום בצורת ברווז ניסה לחדור למצרים דרך זרועות הדלתה, טור שני התקדם עם נשים וטף בעגלות רתומות לארבעה שוורים לאורך החוף. גלגלי עגלות המשא של גויי הים הן מלאות ללא חישורים. עגלות אלה הן הוכחה טובה שגויי הים הגיעו כמהגרים ולא רק כלוחמים. מרכבות הקרב של גויי הים הן בעלות גלגלי חישורים. במרכבה נוהג לוחם אחד, ומאחוריו שני לוחמים המחזיקים רומחים.
בקרב הימי מתוארות חמש ספינות של גויי הים נלחמות בארבע ספינות של הכוח המצרי. בספינות גויי הים נמצא עיטור של ציפורים בחרטום ובירכתיים. לוחמי גויי הים מתוארים כגברים תמירים, ללא זקן, לבושים בחצאית ויש להם מגן העשוי כנראה מעור ולראשם קובע המעוטר בנוצות (פלשתים ות'כר) או בעלי קרניים (שרדנה).[1] את התבליט מלווה הכתובת החשובה הבאה:
הארצות הזרות קשרו קשר באייהם. פתאום נתרחקו כל הארצות ונתבלבלו בתגרה. אף ארץ לא הייתה יכולה לעמוד לפני נשקם. חת, קדה, כָּרכּמיש, אַרזָוָה ואַלַשְיָה נקטעו [פתאום]. מחנה [הוקם] במקום אחד בארץ אַמֻרֻ, תושביה הושמדו וארצה הייתה כלא הייתה. הם באו מול מצרים ולהבה ערוכה לפניהם. בבריתם היו פלשתים, ת'כר, שכלש דני[נ] וושש, ארצות מאוחדות. הם תפסו את כל הארצות עם חוג הארץ, לבותיהם שוקטים ובוטחים: "מזימותינו תצלחנה
אז היה לבו של האל, אדון המלכים, מוכן ומזומן להפילם בפח כצפרים[...]
אני ארגנתי את גבולי בצ'אהי מוכנים בפניהם: נסיכים, מפקדי חילות מצב ומריאנו. את פתחי הנהרות התקנתי כחומה בצורה עם ספינות קרב, אניות משוט וספינות חופים מצוידות [כהלכה], כי היו מלאות באנשי חיל אמיצים נושאי נשק...— [2]
על קיר הפילון השני בצידו הדרומי, בצד המופנה לחצר הראשונה, נמצא תבליט נוסף המתאר את חיילי גויי הים השבויים. הולכים בשיירה וחיילים מצריים נוגשים בהם. חיילי גויי הים לרוב מגולחים, אבל בתבליט השבויים מוצגים מספר חיילים עם זקן.
מיד לאחר הכניסה דרך בית שער המבוצר לכיוון דרום שוכן המקדש לאל אמון. המקדש מתקופת השושלת ה-18, נבנה על ידי תחותמס השלישי וחתשפסות. המקדש עבר שינויים רבים בתקופת השושלות 20, 25, 26, 29, 30 והתקופה היוונית-הרומית.
מול המקדש נמצאות הקפלות של הכוהנות הגדולות לאל אמון אמנרידיס הראשונה (Amenirdis I) מהמאה ה-8 לפנה"ס, שפנופט השנייה (Shepenupet II) מהמאה ה-7 לפנה"ס וניקטוקריס (Nitocris I) מהמאה ה-6 לפנה"ס
מצפון למקדש רעמסס השני, ליד קיר לבני הבוץ נמצאים שרידי המקדש של המלכים איי וחרמחב שני המלכים האחרונים מהשושלת ה-18 מהמאה ה-14 לפנה"ס. השרידים הם במצב השתמרות גרוע.
בשנת 1844 נסקר האתר על ידי משלחת פרוסית בראשותו של האגיפטולוג הפרוסי קארל ריכרד לפסיוס. האתר נחפר לראשונה בשנת 1859. החפירות נמשכו לסירוגין עד שנת 1899 על ידי מחלקת העתיקות המצרית. במהלך החפירות נוקה המקדש והוסרו מספר מבנים קופטיים, והאתר הפך לנגיש למבקרים. בשנת 1882 הגיע לאתר במסגרת סיוריו במצרים העליונה, הארכאולוג הבריטי פלינדרס פיטרי.
מאז שנת 1924 נעשות באתר פעולות של חפירה תיעוד ושימור על ידי המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו.
|
_-_TIMEA.jpg)
- Harold H. Nelson, The Naval Battle Pictured at Medinet Habu, Journal of Near Eastern Studies, Vol. 2, No. 1 (Jan., 1943), pp. 40-55
- The Epigraphic Survey, Medinet Habu I, Earlier Historical Records of Ramses III (OIP 8; Chicago, 1930)
- The Epigraphic Survey, Medinet Habu II, Later Historical Records of Ramses III (OIP 9; Chicago, 1932)
- The Epigraphic Survey, Medinet Habu III, The Calendar, the 'Slaughter House,' and Minor Records of Ramses III (OIP 23; Chicago, 1934)
- The Epigraphic Survey, Medinet Habu IV, Festival Scenes of Ramses III (OIP 51; Chicago, 1940)
- The Epigraphic Survey, Medinet Habu V, The Temple Proper, part 1 (OIP 83; Chicago, 1957)
- The Epigraphic Survey, Medinet Habu VI, The Temple Proper, part 2 (OIP 84; Chicago, 1963)
- The Epigraphic Survey, Medinet Habu VII, The Temple Proper, part 3 (OIP 93; Chicago, 1964)
- The Epigraphic Survey, Medinet Habu VIII, The Eastern High Gate (OIP 94; Chicago, 1970)
- W. F. Edgerton, Medinet Habu Graffiti Facsimiles (OIP 36; Chicago, 1937)
- Uvo Hölscher, Medinet Habu 1924-1928. II The Architectural Survey of the Great Temple and Palace of Medinet Habu (season 1927-28). OIC, No. 5. Chicago: University of Chicago Press, 1929.
 |
- מדינת האבו באתר תייר במצרים (באנגלית)
- A Foreign Captive at Medinet Habu מאמר באנגלית על השבויים הזרים במדינת האבו
- אתר על מדינת האבו, כולל מפת האתר
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
