Loading AI tools
עיתונאי מצרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוחמד חסנין הייכל (בערבית: محمد حسنين هيكل; 23 בספטמבר 1923- 17 בפברואר 2016) היה עיתונאי, עורך, פרשן פוליטי וסופר מצרי. היה עורך היומון המצרי "אל-אהראם" ואיש סודו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר.
לידה |
23 בספטמבר 1923 קהיר, מצרים |
---|---|
פטירה |
17 בפברואר 2016 (בגיל 92) קהיר, מצרים |
מדינה | מצרים |
השכלה | האוניברסיטה האמריקאית בקהיר |
תקופת הפעילות | מ-1942 |
תפקיד | שר החוץ של מצרים (1970) |
מפלגה | האיחוד הסוציאליסטי הערבי |
השקפה דתית | אסלאם |
הייכל החל את הקריירה העיתונאית שלו בגיל 18, בשבועון "רוז אל-יוסוף". מ-1945 כתב בשבועון "אח'באר אל-יום" וב-1948 היה כתב צבאי של השבועון "אח'ר סאעה"[1][2], ובמסגרת עבודתו התלווה למתנדבים המצרים שלחמו בארץ ישראל.
מאמריו של הייכל משכו את תשומת לבם של הקצינים החופשיים (שעתידים היו לחולל את מהפכת הקצינים החופשיים), והוא הוזמן והשתתף בכמה דיונים של התא החשאי. כך נפגש עם נאצר, ובין השניים התפתחה ידידות שהחזיקה מעמד עד מותו של נאצר ב-1970. לאחר מהפכת הקצינים החופשיים התמנה הייכל לעורך השבועון "אח'ר סאעה", ומאמריו בעיתון זה היוו שופר לביטוי עמדות השלטון. בהמשך עבר לניהול העיתון "אל-אח'באר", וב-1957 התמנה לעורך "אל-אהראם"[3]. בהנהגתו הפך "אל-אהראם" לעיתון מהחשובים בעולם הערבי. טוריו בעיתון הוקראו באופן תדיר ברדיו קהיר[4] ודבריו נחשבו למעידים על דעותיו של נאצר[5][6].
בשנת 1974 פוטר מעריכת "אל-אהראם", ונאסר עליו לפרסם בעיתונות המצרית.[7]
הייכל חיבר ספרים רבים בתחום הפוליטי, ובהם ספר שתורגם לעברית, "הספינקס והקומיסר", תרגום מאנגלית - איה סלע, הוצאת עם עובד, תשמ"א. בשנת 2012 הוציא ספר על נשיא מצרים חוסני מובארכ ובו פרק על אשרף מרואן.[8]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.