Loading AI tools
כדורסלן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה מיכאל (מיקי) ברקוביץ' (נולד ב-17 בפברואר 1954) הוא כדורסלן עבר ומנהל כדורסל ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום ספורטאים מצטיינים לשנת ה'תשפ"ד (2024)[1]. הוגדר במשאל בקרב אנשי מקצוע ככדורסלן הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים[2].
מיקי ברקוביץ' ב-2013 | ||||||||||||||||||||
לידה |
17 בפברואר 1954 (בן 70) כפר סבא, ישראל | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עמדה | קלע | |||||||||||||||||||
גובה | 1.92 מטרים | |||||||||||||||||||
מספר | 9 | |||||||||||||||||||
קבוצות כשחקן | ||||||||||||||||||||
1971–1988 1988–1993 1993–1994 1994–1995 |
מכבי תל אביב מכבי ראשון לציון הפועל ירושלים הפועל תל אביב | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
ברקוביץ' נבחר בשנת 1991 לרשימת 50 השחקנים הגדולים של פיב"א, בשנת 2008 לרשימת 50 התורמים הגדולים ליורוליג, בשנת 2017 נבחר להיכל התהילה של פיב"א וב-2022 קיבל פרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות והספורט[3].
נולד בכפר סבא לזוג עולים מרומניה, בהיותו בן חצי שנה עבר להתגורר בקריית טבעון, ובגיל שש עבר עם משפחתו לתל אביב. בגיל 11 הצטרף לקבוצת הילדים של מכבי תל אביב ובגיל 17 בשנת 1971 הצטרף לקבוצה הבוגרת עמה זכה בשני גביעי אירופה לאלופות, ב-16 אליפויות וב-13 גביעי מדינה. את פרסומו חייב ברקוביץ' ליהושע רוזין, מאמנו בקבוצת הילדים. כאשר ברקוביץ' נעדר מכמה אימונים עקב קשיים בלימודים, אמר רוזין להוריו: ”דרך הלימודים הוא יגיע לרמה מסוימת, אבל דרך הכדורסל הוא יהיה הטוב מכולם”.
בשנת 1972 הצטרף לנבחרת הצעירה והצעיד אותה למקום הרביעי באליפות אירופה תוך שהוא זוכה בתואר מלך הסלים של האליפות. בשנת 1973 הצטרף לקבוצה מוטי ארואסטי, הצלע השנייה בצמד "מיקימוטי". בשנת 1975 שיחק ברקוביץ' בקולג' של נבדה לאס וגאס ובתום העונה חזר למכבי תל אביב. בשנת 1977 זכה באליפות אירופה היסטורית עם קבוצת מכבי תל אביב לאחר ניצחון 77:78 על קבוצת מובילג'ירג'י וארזה. בדרך לגמר ניצחה הקבוצה את צסק"א מוסקבה 79:91, משחק שהוליד שני משפטים ידועים: "אנחנו על המפה" של טל ברודי; ו"הו-הה, מה קרה? צסק"א אכלה אותה!" - שביטא את השמחה הספונטנית של אוהדי הקבוצה. ברקוביץ' נבחר לספורטאי העונה באותה שנה.
בשנת 1979 הוביל את נבחרת ישראל הבוגרת בהדרכתו של רלף קליין לזכייה במדליית הכסף באליפות אירופה 1979 בטורינו (האלופה הייתה ברית המועצות) ונבחר ל-MVP של האליפות ושוב לספורטאי העונה. לאחר תחרות זו קיבל ברקוביץ' הצעה להצטרף לשורות הניו ג'רזי נטס מה-NBA, אולם הוא לא קיבל שחרור ממכבי תל אביב מאחר שהיה לו עימה חוזה עד 1981. שני הצדדים הגיעו למשפט, והוא הסתיים בהחלטה ולפיה ברקוביץ' יישאר במכבי תל אביב תמורת שיפור חוזהו והארכתו עד לתום עונת 82/83.
בשנת 1981 זכו ברקוביץ' ומכבי תל אביב בהדרכת רודי ד'אמיקו בגביע הבין-יבשתי וכן בגביע אירופה בפעם השנייה בתולדות הקבוצה. במשחק הגמר מכבי ניצחה את סינודינה בולוניה 79:80 כשבסיומו ברקוביץ' קלע את סל הניצחון מאסיסט של מוטי ארואסטי. בנוסף היה ברקוביץ' שותף לארבע סגנויות אליפות אירופה לקבוצות (1980, 1982, 1987, 1988).
ברקוביץ תרם להעפלת נבחרת ישראל בפעם השנייה והאחרונה לאליפות העולם בכדורסל בשנת 1986, לאחר שהנבחרת הדיחה בטורניר המוקדם את סגנית אלופת אירופה, צ'כוסלובקיה, בזכות סל ניצחון דרמטי של ברקוביץ'. באליפות עצמה זכתה ישראל במקום השביעי[4].
בשנת 1988 עבר ברקוביץ' לקבוצת מכבי ראשון לציון, ומאוחר יותר חזר לשתף פעולה עם חברו הטוב מוטי ארואסטי לעונה אחת במדי מכבי ראשון לציון (עונת 90/91) שבסיומה הפסידה הקבוצה למכבי תל אביב בגמר הפלייאוף 1:3 בסדרת הטוב מחמישה משחקים. הוא שיחק גם בהפועל ירושלים (עונת 93/94) ובהפועל תל אביב שיחק חצי עונה עד שהחליט לפרוש מכדורסל בשנת 1995.
ב-28 בדצמבר 1995 קבוצת מכבי תל אביב ערכה לכבודו טקס פרישה בנוכחות הנהלת הקבוצה וסגל השחקנים, למרות שלא סיים בקבוצה את הקריירה (אף על פי שכמעט ושיחק בקבוצה את השנה האחרונה בקריירה, דבר שלבסוף לא קרה). במהלך הטקס, הוזמנו כל חבריו במשך השנים ששיחקו איתו במכבי תל אביב, כולל מאמניו הראשונים יהושע רוזין ורלף קליין, בתום הטקס שיחק מיקי את משחקו האחרון בקריירה ובמדי מכבי תל אביב, במשחק שהתקיים בין קבוצת מכבי תל אביב לבין נבחרת אירופה, שהגיעו לארץ בכדי לכבד את מיקי ביום פרישתו.
בפרישתו מכדורסל שודר בערוץ הראשון סרט תיעודי "גופייה מספר 9" המסכם את הקריירה שלו, מילדות במגרש הבלטות של מכבי תל אביב שהיה צמוד לקולנוע אוריון, ועובר את כל תקופת הקריירה של מיקי עד היותו השחקן הישראלי הטוב ביותר, בשיחה עם מאמניו ושחקנים ששיחקו לצידו, ומשפחתו, כולל שני בניו שהמשיכו בדרכו בקריירת הכדורסל, לימים שניהם שיחקו ככדורסלנים מקצועיים.
בפרישתו ממשחק כתב לכבודו שיר המשורר אהוד מנור, וביצע את השיר הזמר חיים משה. השיר נקרא "גופייה מספר 9", את השיר ביצע חיים משה בטקס הפרידה ממיקי בהיכל יד אליהו, בטקס שנערך לכבודו בסוף שנת 1995.
ב-2004 הוקרן סרט טלוויזיה העוסק בו בשם, "לנצח עם מיקי ברקוביץ'".
עד 2006 ניהל ברקוביץ' את קבוצת א.ס. רמת השרון בה שיחקו בניו, רועי וניב, והצטרף לניהול הפועל תל אביב. לקראת עונת 2006/2007 עבר לתפקיד חדש, ושימש במשך עונה כמנהל קבוצת עירוני נהריה, הפעם ללא בניו.
ברקוביץ' עוסק בקמעונאות, ביטוח ונדל"ן. בנוסף, הוא פעיל בוועד המייעץ של עמותת "גשר אל הנוער", עמותה למען נוער בסיכון[5].
ב-1997 הוציא אוטוביוגרפיה בשם "נולד כדי לנצח".
ברקוביץ' נשוי לשלי (לבית סובול). בנו של מיקי ברקוביץ', רועי הוא כדורסלן עבר ששיחק לפני פרישתו במכבי גבעת שמואל. בן נוסף, ניב, משחק בקבוצת הכדורסל מכבי פתח תקווה. לברקוביץ' עוד בת וכן, נכדים. הוא מתגורר ברמת השרון.
במערכון "שחקן כדורסל" של הגשש החיוור, שנכתב בעקבות הניצחון המזהיר של מכבי תל אביב על צסק"א מוסקבה, סלים ורזה (שייקה) שואל את המורה תושיה (גברי) אם בבית הספר מלמדים על ברקוביץ'. תושיה שואל אם הוא מתכוון לסופר המחונן י.ד. ברקוביץ', וסלים עונה לו "אני מדבר על השחקן המהולל מ.י.ק.י. ברקוביץ'", ומבטיח לבנו נשר (פולי) "אתה תהיה ברקוביץ'!".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.