Loading AI tools
סופרת, מאיירת ועורכת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירה מאיר (21 במאי 1932 – 5 בינואר 2016) הייתה סופרת, משוררת ועורכת ישראלית, שהתמחתה בספרות ילדים. מבין ספריה, זכו לפרסום רב בעיקר ספרי הילדים.
לידה |
21 במאי 1932 לודז', פולין |
---|---|
פטירה |
5 בינואר 2016 (בגיל 83) נחשון, ישראל |
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | תיכון חדש |
שפות היצירה | עברית |
יצירות בולטות | הצב של אורן |
פרסים והוקרה |
|
מירה מאיר נולדה בשנת 1932 בעיר לודז' שבפולין, ובשנת 1939, בגיל 7, עלתה לארץ ישראל עם שני הוריה ואחותה, והמשפחה השתקעה בתל אביב. מאיר גדלה התחנכה בעיר, וסיימה את לימודיה בתיכון חדש, ומנעוריה הייתה חברה פעילה בתנועת השומר הצעיר.
לאחר השירות בצה"ל הצטרפה עם גרעינה לקיבוץ נחשון, בו התגוררה עד יום מותה. בקיבוץ עבדה מאיר בתחומים שונים כגון: חקלאות, הוראה, ומזכירות הקיבוץ.
בשנת 1969 החלה מאיר (במקביל לעבודתה בקיבוץ) לעבוד כעורכת בספריית פועלים. היא ערכה בעיקר ספרי ילדים שכתבו נורית זרחי, מרים רות, מיריק שניר ונאוה סמל. בנוסף, תרגמה לעברית יצירות שונות לילדים שנכתבו על ידי סופרים אירופאים.
בשנת 1980 הצטרפה אליה למלאכת העריכה עדנה קרמר .
מאיר פרשה מתפקיד העורכת בשנת 2010 .
כתבה ספרים וסיפורים לילדים ומבוגרים. בספרי הילדים שלה דאגה להנציח כל אחד מילדיה כגון: "שלולי" ,"הצב של אורן", "מעשה שהיה כך היה", "מי אשם"? ועוד.
מאיר כתבה גם פזמונים לילדים, כמו שיר הפתיחה לתוכנית "רגע עם דודלי", ואף עסקה בתרגום. אחד משיריה המפורסמים ביותר הוא השיר 'נערי בים ביתו' (לחן: משה וילנסקי) אותו כתבה לזכר חללי הצוללת אח"י דקר.
בנוסף, לימדה ספרות ילדים באוניברסיטה העברית בירושלים, בסמינר אורנים ובמקומות נוספים.
מאיר נפטרה ב-5 בינואר 2016, בגיל 83, ונקברה בבית-העלמין בקיבוץ נחשון. השאירה אחריה ארבעה ילדים: בני, אסנת, אורן ושרון.
משיריה שהולחנו כפזמונים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.