מלודיה
רצף צלילים בתדירויות שונות ומשכי זמן שונים / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
מֶלוֹדיה (מלעז; בעברית: לחן) היא רצף ליניארי של צלילים מוזיקליים שהמאזין תופס כישות אחת. המלודיה בדרך כלל יוצרת משמעות מוזיקלית כלשהי וביטוי רגשי.[1] במושג מלודיה מובנה קו מאוזן של מנגינה – להבדיל מהרמוניה, שהיא אנכית ומורכבת ממקבצים של מספר צלילים המנוגנים בו-זמנית. בכלי מקלדת, למשל מנגנת בדרך-כלל היד הימנית את המלודיה, והיד השמאלית את המרקם ההרמוני. המלודיה היא לרוב מרכזו התמטי (הנושא) של שיר או יצירה.



המלודיה במוזיקה הקלאסית
קטע מתוך הסונטה מס' 16 של מוצרט: המלודיה מנוגנת בתיבות העליונות; התיבות התחתונות הן ההרמוניה.מלודיה יכולה להיות בעלת אופי לירי (איטית, לרוב), מהירה, קופצנית וכדומה. מלודיה יכולה להביע תחושות ורגשות רבים ומגוונים.