Loading AI tools
מנגנון חוקי לקיום רוטציה בתפקיד ראש הממשלה בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת חילופים או ממשלה פריטטית היא אחת החלופות להקמת ממשלה בישראל. ממשלה שבהקמתה מושבעים שני ראשי ממשלה וכל אחד מהם עומד בראש קבוצת שרים בעלי זיקה אליו. במהלך כהונת הממשלה הם מתחלפים ביניהם בתפקידים ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החלופי.
הרעיון ליצירת ממשלת חילופים עלה במהלך המשבר הפוליטי בישראל והמשא ומתן להקמתה של ממשלת ישראל ה-35 לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, והוא נכלל בהסכם הקואליציוני שבין "הליכוד" ל"כחול לבן".[1][2] לשם הקמתה של ממשלת חילופים אושר בכנסת שינוי נרחב בחוק יסוד: הממשלה.
במודל ממשלת חילופים הוקמו ממשלת ישראל השלושים וחמש וממשלת ישראל השלושים ושש.
בתולדות מדינת ישראל קדם לרעיון של ממשלת חילופים הרעיון הפשוט יותר של הסכם רוטציה. בתחילת כהונתה של הכנסת האחת עשרה נחתם הסכם רוטציה, לפיו במשך השנתיים הראשונות ישמש בתפקיד ראש הממשלה שמעון פרס, ויצחק שמיר ישמש כממלא מקומו וכשר החוץ, וכעבור שנתיים יחליפו השניים תפקידים. על פי הסכם זה הוקמה ממשלת ישראל העשרים ואחת בראשות פרס, וכעבור שנתיים פרס התפטר והוקמה ממשלת ישראל העשרים ושתיים בראשות שמיר, שפרט לחילופים בין פרס לשמיר הרכבה היה זהה לזה של קודמתה.
בשנת 2020 החליטו המפלגות הליכוד וכחול לבן, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש להקים ממשלת חילופים עקב המשבר הפוליטי בישראל והתפרצות נגיף הקורונה.
הפתרון של ממשלת חילופים מבטל את הצורך בהתפטרות ראש הממשלה לשם ביצוע החילופים - כהונתו של ראש הממשלה פוקעת אוטומטית בהגיע מועד החילופים, והוא מתחלף בתפקיד עם ראש הממשלה החלופי, ללא שתורכב ממשלה חדשה. מסיבה זאת, כל עוד הממשלה תכהן וראש הממשלה החלופי יהיה חבר כנסת, החילוף יקרה במועדו.[3] בנוסף, בממשלת חילופים מעמדו של ראש הממשלה החלופי חזק מאשר מעמדו של ממלא מקום ראש הממשלה בהסכם רוטציה, וצעדים שונים של ראש הממשלה מחייבים את הסכמתו של ראש הממשלה החלופי.[4]
בממשלת חילופים ראש ממשלה חלופי[hebrew 1] הוא חבר הכנסת המיועד לכהן כראש הממשלה, וכן מי שכיהן כראש הממשלה עובר למועד החילופים ועתה הוא ראש ממשלה חלופי. ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החלופי נשבעים אמונים ביחד.
במקרים הבאים, ראש הממשלה החלופי יחליף את ראש הממשלה המכהן לפני מועד החילופים:
כלקח מאי-קיום החילופים במהלך כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, נחקק תיקון לחוק יסוד הממשלה בכנסת העשרים וארבע ונקבע בו שהחילופים יבוצעו גם במקרים הבאים:
החוק קובע כי "מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם לא היה מספר השרים שווה כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה בממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי, או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס כאמור." ראש הממשלה החלופי הוגדר גם כממלא מקום ראש הממשלה.[5]
אחדים מהסעיפים בחוק יסוד: הממשלה העוסקים בראש הממשלה יחולו גם על ראש הממשלה החלופי, ובכלל זה סעיף 18(ד) הקובע שכהונת ראש הממשלה פוקעת עם הרשעתו בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון. חוק היסוד קובע שכאשר ראש הממשלה הורשע כאמור, יחליף אותו ראש הממשלה החלופי, וכאשר ראש הממשלה החלופי הורשע כאמור, לא יראו את הממשלה כאילו התפטרה.
בממשלת ישראל השלושים וחמש, הקואליציה כללה שני גושים פוליטיים, הגדול מביניהם כלל סיעות עם שרים בעלי זיקה לנתניהו והקטן מביניהם כלל סיעות עם שרים בעלי זיקה לגנץ. ההסכם הקואליציוני של סיעות נתניהו נחתם אך ורק עם סיעתו של נתניהו. ההסכם הקואליציוני של סיעות גנץ נחתם אך ורק עם סיעתו של גנץ. עם זאת, בניסוח ההסכמים בין המפלגות נעשו שינויים ונוסחו סעיפים מרוככים, בדגש על ענייני דת ומדינה, כדי ששני הצדדים יוכלו להתיישב זה עם זה באותה ממשלה.[6] קווי היסוד היו משותפים.[7] ראש הממשלה החלופי זכאי לתנאים הנלווים הזהים לראש הממשלה, כמו משרד, אבטחה ומגורים.[8][9][10]
טקס השבעת הממשלה שונה. ראש הממשלה היוצא פותח את הדיון בהצגת ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, קווי היסוד, הרכב הממשלה, חלוקת תפקידי השרים ומועד החילופים. לאחר מכן נואם ראש הממשלה החלופי המיועד. אחר כך מתקיימת ההצבעה על אמון בממשלת החילופים ולאחריה הצהרת אמונים של ראש הממשלה,[11] ראש הממשלה החלופי[11] והשרים.[7]
לשם הקמתה של ממשלת חילופים נדרש שינוי נרחב בחוק יסוד: הממשלה. הצעת חוק בעניין זה הוגשה לכנסת ב-23 באפריל 2020, וחתומים עליה חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיקי זוהר, אבי ניסנקורן, יעקב אשר, יואב בן צור, איציק שמולי, אורלי לוי אבקסיס וצבי האוזר.[12] בנוסף לסעיפים העוסקים בממשלת חילופים עוסקת ההצעה בתיקונים נוספים בחוק יסוד: הכנסת ובחוק הממשלה. הצעות החוק אושרו בכנסת ב-7 במאי 2020.[13][14]
סוג הממשלה ומאפייניה גררו ביקורת ציבורית ותקשורתית רבה, בעיקר בעקבות טענה כי הדבר משנה את שיטת הממשל הישראלית.[5] חתימת ההסכם ובו שאיפה לשינוי חוקי יסוד הובילו לעתירה נגד ההסכם שגררה את שינויו.[15] העתירה נדחתה בנימוק ש'טרם בשלה העת' לעתור נגד ההסכם בטרם התקבל החוק.[16] עם העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית הוגשו העתירות מחדש.[17] העתירות נדחו.[18][19]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.