שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ממשלת ישראל השלושים ושש

ממשלת בנט-לפיד (2021–2022) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממשלת ישראל השלושים ושש
Remove ads

ממשלת ישראל השלושים ושש (מכונה גם ממשלת בנט–לפיד[1] או "ממשלת השינוי") הייתה ממשלת חילופים בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד שהתבססה על גוש השינוי. היא קיבלה את אמונה של הכנסת ה־24 והושבעה ב-13 ביוני 2021.

עובדות מהירות מידע כללי, תחום שיפוט ...

ממשלה זאת הוקמה, כקודמתה, במתכונת של ממשלת חילופים. כאשר הושבעה החלו לכהן נפתלי בנט כראש הממשלה ולפיד כראש הממשלה החלופי; מועד החילופים נקבע ל-27 באוגוסט 2023. עם הקמתה ובמשך רוב כהונתה היו בממשלה זו 28 שרים ושישה סגני שרים.

ב-30 ביוני 2022 התקבלה בכנסת הצעת החוק להתפזרות הכנסת ה-24, ובהתאם לחוק יסוד: הממשלה הוקדם מועד החילופים למחרת היום, 1 ביולי 2022. לאחר הבחירות הורכבה הממשלה השלושים ושבע, שקיבלה את אמון הכנסת והממשלה השלושים ושש סיימה את כהונתה.

Remove ads

רקע

ב-23 במרץ 2021 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים וארבע. בחירות אלה היו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שבה התקיימו הבחירות לכנסת, כחלק מהמשבר הפוליטי המתרחש בישראל מאז שנת 2019. גם בבחירות אלה, כמו במערכות הבחירות שקדמו להן, התגבשו בכנסת שני "גושים": גוש מצדדי המשך כהונת בנימין נתניהו כראש הממשלה, שכלל בכנסת זו 52 ח"כים מסיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית; וגוש מתנגדי המשך כהונת נתניהו, בראשות יאיר לפיד, שכלל בכנסת זו 51 ח"כים מסיעות יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה ומרצ. על פי תוצאות הבחירות, לאף גוש לא היה רוב ברור לצורך הקמת ממשלה חדשה. ימינה ורע"מ, שמנו ביחד 11 ח"כים, לא הצהירו לפני הבחירות לאיזה "גוש" הן משתייכות, ולאחריהן קיימו משא-ומתן קואליציוני עם ראשי שני הגושים, זאת על אף שאנשי סיעת ימינה הצהירו לפני הבחירות במספר הזדמנויות שלא ישבו בקואליציה עם מרצ ורע"מ ולא יכתירו את יאיר לפיד לראש הממשלה.[2][3]

Remove ads

תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וארבע

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים וארבע
מידע נוסף רשימה, ראש הרשימה ...
Remove ads

הקמת הממשלה

סכם
פרספקטיבה

ב-5 באפריל 2021 נועץ נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בנציגי כל הסיעות בכנסת העשרים וארבע, בנוגע לזהות חבר הכנסת שעליו יש להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה השלושים ושש. אף אחד מהמועמדים לא השיג המלצותיהם של 61 ח"כים, הנדרשים להבטחת הרכבת ממשלה, לאחר ש-52 ח"כים המליצו על בנימין נתניהו, 45 ח"כים המליצו על יו"ר סיעת "יש עתיד" יאיר לפיד ו-7 ח"כים המליצו על יו"ר "ימינה" נפתלי בנט.[4] למחרת הטיל הנשיא את תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, שזכה למספר הגבוה ביותר של ממליצים מבין כל המועמדים.[5]

נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה ב-28 הימים המוקצים לכך. באופן חלופי להקמת ממשלה, הוא ניסה גם לקדם חוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה, בתקווה שמערכת בחירות ישירה שתתקיים לאלתר תשפר את סיכוייו להרכיב ממשלה לאחריה. ברם, מגעים שניהל עם רע"מ ושהיו קשורים לקידום הבחירה הישירה, ולדברי יו"ר רע"מ מנסור עבאס, גם לאפשרות שילוב רע"מ בקואליציה, חוללו פולמוס פנימי בימין ולא הבשילו בשל התנגדותו הנחרצת של בצלאל סמוטריץ' לשותפות כלשהי עם מפלגה ערבית אנטי-ציונית לתפיסתו.

ההמלצות לנשיא המדינה בדבר מועמד לראש הממשלה
52 45 7 16
נתניהו לפיד בנט לא המליצו

המגעים בין הליכוד לרע"מ

האפשרות שתקום ממשלה בשיתוף פעולה בין הליכוד לרע"מ עלתה בדיון הציבורי עוד לפני הבחירות. נפתלי בנט, מנהיג "ימינה", דרש מנתניהו ערב הבחירות לחתום על כך שלא יקים ממשלה בתמיכת רע"מ, זאת בתמורה להתחייבותו שלו לא להקים ממשלה שבה יישב תחת יאיר לפיד, גם לא ברוטציה.[6] לאחר הבחירות, מאחר שמפלגות מחוץ לגוש הימין שללו על הסף כניסה לממשלה אחת עם נתניהו, נראה היה שהדרך היחידה להקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו כרוכה בהיזדקקות לתמיכת רע"מ. בין הח"כים בליכוד התגלע ויכוח פומבי בנושא.[7] בנאום שנשא מנסור עבאס בנצרת כשבוע לאחר הבחירות הוא קרא להתמקד במשותף ליהודים ולערבים ולהתגבר על חילוקי הדעות.[8]

הליכוד החל לנהל מגעים עם רע"מ. טיבם המדויק של המגעים שנוי במחלוקת. לפי גרסת אנשי הליכוד (שהוצגה זמן רב לאחר המגעים), הוא לא היה משא ומתן קואליציוני, אלא הוגבל למשא ומתן עם רע"מ לפיו תתמוך בחוק לבחירה ישירה לראשות ממשלה שיחול מיידית על הכנסת ה-24,[9] בתקווה שחוק כזה יקדם הקמת ממשלה בידי נתניהו. מנסור עבאס אמר כי לצד המשא ומתן על החוק לבחירה ישירה היה גם משא ומתן על הסכם קואליציוני.[10] התפרסם שעבאס התארח במעון ראש הממשלה לביקור חשאי שבו פגש בנתניהו ובאשתו שרה.[11]

בשלב מוקדם הבהיר מנהיג הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', שבשום פנים ואופן לא יאפשר הקמת ממשלת ימין תוך הסתמכות על רע"מ.[12] על מנת להשיג פריצת דרך ולרכך את גישתו, נערך מפגש בין מנסור עבאס לבין בכיר רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, אך ללא הועיל.[13] שותפות אחרות לקואליציית הימין לא שללו את רע"מ. בשנת 2022 התפרסמה הקלטה שבה נשמע סמוטריץ' מאשים את נתניהו בכך שהוא משקר, כאשר הוא אומר שמעולם לא התכוון להקים קואליציה עם רע"מ. סמוטריץ' נשמע אומר: "הוא שקרן בן שקרן. הוא לא רצה ללכת עם רע"ם? רצה באבי-אביו".[14] בעקבות סירובו של סמוטריץ' הפכו המגעים עם רע"מ לחסרי תוחלת, אך מנגד העובדה שעל פי הדיווחים נתניהו חפץ לצרף את רע"מ לקואליציה הגדילה את הלגיטימציה הציבורית להסתמכות עליה.

הרכבת הממשלה

Thumb
ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט (מימין), נשיא המדינה ראובן ריבלין (באמצע) וראש הממשלה החלופי הנכנס יאיר לפיד (משמאל) בבית הנשיא ביום צילום התמונה המסורתית של הממשלה החדשה, 14 ביוני 2021

ב-5 במאי 2021 העביר הנשיא את המנדט ליאיר לפיד, יושב ראש מפלגת יש עתיד.[15] לפיד התחיל בניסיונות להקמת ממשלה יחד עם מפלגות ימינה, כחול לבן, העבודה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, מרצ ורע"מ.[16] תוך כדי כך פתחה ישראל במבצע שומר החומות והמגעים הקואליציוניים הושהו.[17] נפתלי בנט הודיע שהמהומות בקרב ערביי ישראל אינן מאפשרות הקמת ממשלה עם רע"מ. ברם, המגעים התחדשו אחרי המבצע, וב-2 ביוני 2021, כחצי שעה לפני פקיעת המנדט בחצות, הודיע יאיר לפיד לנשיא ריבלין שעלה בידו להרכיב ממשלה.[18]

הממשלה הורכבה כממשלת חילופים, בדומה לממשלה שקדמה לה (ממשלת ישראל הראשונה במודל זה), והוסכם על רוטציה לפיה נפתלי בנט יכהן כראש ממשלה בשנתיים הראשונות, וב-27 באוגוסט 2023 יחליף אותו בראשות הממשלה יאיר לפיד. בממשלה הקודמת הסכם הרוטציה בין נתניהו לבני גנץ לא הגיע לכדי מימוש מפני שנתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ לא הניחו על שולחן הכנסת הצעה לתקציב המדינה, ולכן התפזרה הכנסת עקב אי-אישור התקציב במועד הקבוע בחוק. בממשלה ה-36 הסכימו חברי הקואליציה על סעיפים שימנעו פרצה זאת, ובהם סנקציה על מי שיבחר לתמוך בחוק להתפזרות הכנסת, וכן גמישות בנוגע למועד אישור תקציב המדינה של 2023.[19]

הזיקה בממשלה הפריטטית נקבעה באופן הבא: סיעות ימינה ותקווה חדשה הן חלק מ"גוש ימינה" והשרים וסגני השרים ממפלגות אלה הם בעלי זיקה לנפתלי בנט, ואילו סיעות יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ הן חלק מ"גוש יש עתיד" והשרים וסגני השרים ממפלגות אלה הם בעלי זיקה ליאיר לפיד.[20]

ב-7 ביוני 2021 פורסמו קווי היסוד להקמת ממשלת אחדות בתקופת כהונת הכנסת ה-24.[21] יומיים לאחר מכן נקבע בוועדה המסדרת מועד השבעת הממשלה.[22]

הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת ברוב של 60 בעד מול 59 נגד ונמנע אחד,[23] והושבעה ב-13 ביוני 2021, ד' בתמוז ה'תשפ"א.[24]

ההצבעה בדבר הבעת אמון בממשלה
↓
60 1 59
בעד נגד
Remove ads

ציוני דרך ומדיניות

סכם
פרספקטיבה

קווי יסוד

תמצית קווי היסוד:

א. הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל להקנות יציבות שלטונית והיא תתמקד בשיקום המשק, הכלכלה והחברה האזרחית. תחזק את הממלכתיות ותרחיב את תחומי ההסכמה הלאומית.
ב. הממשלה תפעל לעידוד הצמיחה על בסיס עקרונות של כלכלה הוגנת. הממשלה תציב כיעד לאומי את העלאת מספר העובדים בהייטק ל-15% מכלל עובדי המשק.
ג. הממשלה תפעל לצמיחתה ושגשוגה של ירושלים כבירת ישראל.
ד. הממשלה תפעל לביצור הביטחון הלאומי של ישראל ושמירה על ביטחונם של כלל אזרחי ישראל.
ה. הממשלה תקדם באופן מיידי חקיקה המגבילה כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות (או 8 שנים, המוקדם מבניהם).

אירועים עיקריים

פעולות עיקריות

משרדי הממשלה

צבא וביטחון

יחסי חוץ

כלכלה

  • רפורמת הבנקאות הפתוחה: כל המידע הפיננסי על לקוחות, שהיה רק בידי הבנקים, יועמד לרשות כל גוף פיננסי בהתאם לדרישת הלקוח.[33]
  • התוכנית להפחתת יוקר המחיה:[34]
    • הורדת המס על דלק למשך רבעון, עקב עליית מחירי הדלק.[35]
    • הוספת נקודת זיכוי להורים על כל ילד בן 6–12 בהוראת שעה, עד סוף שנת 2022
    • הגדלת מענק העבודה לזכאים בשיעור של 40% בהוראת שעה, עד סוף שנת 2025 והורדת גיל הזכאות למענק מ-23 ל-21 בהוראת שעה, עד סוף שנת 2024.

ביטחון פנים

הגנת הסביבה

  • אישור תוכנית "כלכלה דלת-פחמן 2050".[38]
  • הצטרפות ליוזמה אמריקאית-אירופית להפחתה של פליטות המתאן.[39]

אנרגיה

  • עצירת מתן זיכיונות לחיפושי גז בישראל,[40] וביטול החלטה זו לאחר כחצי שנה.[41]

תעשייה, מסחר וחקלאות

  • יישום ההסכם בענף החלב שנחתם בינואר 2021, על ידי הממשלה הקודמת:[42]
    • הורדת מחיר המטרה של מוצרי החלב בפיקוח.[43]
    • ביטול המכס על גבינות רכות ויוגורט והגדלת המכסות הפטורות ממכס של גבינה צהובה.[44]
  • הרפורמה בייבוא: ביטול חובת בדיקת משלוח, מתן אפשרות ליבוא על בסיס הצהרה בלבד ומתן אפשרות ליבוא מוצרים על בסיס עמידתם בתקן הזר בלבד.[45][46][47]
  • ביטול המס על העסקת עובדים זרים בכל ענפי המשק.[48]
  • הוספת מכסות פטורות ממכס של ייבוא ביצים ודבש.[49] הצו בוטל על ידי הכנסת לאחר מכן,[50] אך נחתם מחדש.
  • הקלות רבות ברישוי עסקים.[51]
  • הרפורמה בחקלאות:
    • ענף ההטלה:[52]
      • ביטול התכנון בענף ב-2032 ופיצוי חקלאים שייפגעו מכך.
      • הפחתת המכס על ביצים.
      • מעבר ללולים ללא כלובים עד 2038.[53]
    • ענף הפירות והירקות:
      • הגדלת התמיכה הישירה בחקלאים.
      • ביטול האגרה השנתית על העסקת עובדים זרים בענף.
      • קביעת מנגנון שיפצה את החקלאים אם תהיה עלייה במחיר המים.
      • ביטול מיידי של המכס על דשנים מוצרי הדברה וירקות ופירות מסוימים שגידולם לא נפוץ בישראל, ביטול הדרגתי של המכס על ירקות ופירות נוספים והשארת מכסים גבוהים על גידולים שנפוצים בישראל.[54][55][56]

עבודה

דיור, תכנון ובנייה

  • הקלות רגולטוריות בתכנון ובנייה:
    • הקלות על הפעלת מעון יום בדירות מגורים.[58]
    • מתן אפשרות להסבת 30% מזכויות בנייה במגרש ממשרדים למגורים על ידי הגשת בקשת היתר בלבד.[59]
  • הרפורמה בהתחדשות העירונית: הורדת שיעור ההסכמה הדרוש מבעלי דירות בבניין, לצורך פינוי בינוי מ-80% ל-66% והוראות נוספות.[60]
  • הרפורמה בהיתרי הבנייה: מתן אפשרות לאדריכלים מורשים לאשר היתרי בנייה במקום ועדות התכנון המקומיות.[61]
  • העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה.[62]
  • החלטת ממשלה על הקמת העיר החרדית כסיף בסמוך לתל ערד.

שירותי דת

  • הרפורמה בכשרות: מתן אפשרות לגופים פרטיים להעניק כשרות על בסיס סטנדרטים מקצועיים שייקבעו על ידי הרבנות הראשית או 3 רבנים בכירים.[63]

מדיניות רגולציה

  • הרפורמה ברגולציה בכבאות: הורדה הדרגתית של דרישות רגולטוריות מעסקים בתחום הכבאות ואימוץ התקינה האמריקאית.[64]
  • הרפורמה ברגולציה: מסדירה את עקרונות מדיניות הרגולציה (בחוק עקרונות האסדרה) ומקימה את רשות האסדרה.[65]
  • הרפורמה ברישוי העסקים: העברת הסמכות לקביעת מפרטים לרישוי עסקים ממשרדי הממשלה לוועדה לאסדרת רישוי עסקים שתהיה ברשות האסדרה.[66]

עלייה וקליטה

תקשורת

  • רפורמה בדואר: פתיחת שוק המכתבים לתחרות, הקלות רגולטוריות על דואר ישראל ועיגון סמכויות פיקוח ואכיפה על שוק הדואר.[67][68]

אוכלוסין והגירה

תחבורה

חינוך, תרבות וספורט

מיסים ואגרות

התמודדות עם מגפת הקורונה בישראל

חקיקה

  • נחקק החוק לפיצול סיעות (כונה "החוק לפיצול הליכוד").[85]

מינויי בכירים

Remove ads

סיעות הקואליציה

סכם
פרספקטיבה
מידע נוסף סיעה, בזיקה ל ...

מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה:

  • 61 ח"כים לפני פרישתה של עידית סילמן מהקואליציה (13 ביוני 2021 – 6 באפריל 2022)[ג]
  • 60 ח"כים לפני הקפאת חברות רע"מ בקואליציה (6 באפריל 2022 – 17 באפריל 2022)[91]
  • 56 ח"כים לפני חזרת רע"מ לקואליציה (17 באפריל 2022 – 11 במאי 2022)[92]
  • 60 ח"כים לפני פרישת ג'ידא רינאוי זועבי מהקואליציה (11 במאי 2022 – 19 במאי 2022)[93]
  • 59 ח"כים לפני חזרת ג'ידא רינאוי זועבי לקואליציה (19 במאי 2022 – 22 במאי 2022)[94]
  • 60 ח"כים לפני פרישת ניר אורבך מהקואליציה (22 במאי 2022 – 13 ביוני 2022)[95]
  • 59 ח"כים לפני התפטרותו של ח"כ עמיחי שיקלי מהכנסת וכניסת יום טוב כלפון (13 ביוני 2022 – 14 ביולי 2022)
  • 60 ח"כים לפני התפטרות ח"כ עידית סילמן וכניסת אורנה שטרקמן (14 ביולי 2022 – 13 בספטמבר 2022)
  • 61 ח"כים לפני השבעת הכנסת העשרים וחמש (13 בספטמבר 2022 – 15 בנובמבר 2022)
  • 51 ח"כים לאחר מכן (15 בנובמבר 2022 – 29 בדצמבר 2022)
Remove ads

הרכב הממשלה

סכם
פרספקטיבה

השרים ומשרדיהם

יש עתיד כחול לבן ימינה העבודה ישראל ביתנו תקווה חדשה מרצ
שמותיהם של השרים וסגני השרים המכהנים מודגשים
פער של עד 3 חודשים בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, בהתאם לזיקה.
מידע נוסף משרד, שר/ה ...

חילופי שרים וסגני שרים

לפי ההסכמים הקואליציוניים, תוכננו להתקיים במהלך הרוטציה ב-27 באוגוסט 2023 השינויים הבאים:

  1. יאיר לפיד יפסיק לכהן כראש הממשלה החלופי וכשר החוץ, ויחל לכהן כראש הממשלה.
  2. נפתלי בנט יפסיק לכהן כראש הממשלה, ויחל לכהן כראש הממשלה החלופי וכשר הפנים.
  3. איילת שקד תפסיק לכהן כשרת הפנים ותחל לכהן כשרת המשפטים.
  4. גדעון סער יפסיק לכהן כשר המשפטים ויחל לכהן כשר החוץ.

בסופו של דבר הכנסת החליטה על התפזרותה ב-30 ביוני 2022 ובהתאם לחוק היסוד רק בנט ולפיד התחלפו בתפקידיהם.

מידע נוסף תפקיד, השר/ סגן השר יוצא ...

מאפייני השרים

שרים חדשים

בממשלה זו כיהנו 14 שרים חדשים: קארין אלהרר,[99] חמד עמאר, עמר בר-לב,[100] ניצן הורוביץ,[101] תמר זנדברג,[102] עודד פורר,[103] אורנה ברביבאי,[104] אלעזר שטרן,[105] מתן כהנא,[106] עיסאווי פריג',[107] מרב מיכאלי,[108] יואל רזבוזוב,[109] נחמן שי[110] ואלי אבידר[111]

נשים בממשלה

בממשלה זו כיהנו 9 נשים:

כהונת השרים כח"כים

בממשלה זו היו רק 7 שרים מתוך 28 שלא התפטרו במסגרת החוק הנורווגי וכיהנו כח"כים:

שר אחד לא כיהן כח"כ בכל תקופת הכנסת הנוכחית:

יוצאי מערכת הביטחון

בממשלה זו כיהנו 6 שרים בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:

משתתפים קבועים בישיבות הממשלה

חברי הקבינט המדיני-ביטחוני

חברי הקבינט המדיני ביטחוני עם הקמת הממשלה[112]:

הרכב מפלגתי

בוועדה כיהנו 12 שרים חברים, מתוכם:

מידע נוסף שם, תפקיד ...
Remove ads

מחאה נגד הממשלה

סכם
פרספקטיבה

כנגד ממשלת ישראל השלושים ושש קמה מחאה, בעיקר נגד ראש הממשלה, נפתלי בנט, בדרישה להתפטרותו עקב הפרת הבטחות רבות שנתן קודם הבחירות, בהם הבטחות לא להקים ממשלה עם מפלגת רע"מ ועם שאר מפלגות השמאל[113] והבטחה להסדיר את המאחזים ביומו הראשון כראש ממשלת ישראל.[114] המחאה עסקה גם ברפורמות בענייני יהדות שקידם השר לשירותי דת מתן כהנא,[115] והרפורמות הכלכליות שקידם שר האוצר אביגדור ליברמן, שנתפסו כפוגעות בציבור החרדי. חלק מהמשתתפים במחאה ניצלו את הסיקור הציבורי למחאה בנושאים נוספים, בהם זכויות המתנחלים, מחאה נגד מתווה הגיור[116] מחאה על פרשת מותו של אהוביה סנדק, מחאה נגד האלימות הפלסטינית ביהודה ושומרון ונגד אלימות מצד בדואים בנגב, ומחאה נגד קיפוח המאחזים.[117]

במהלך כהונת הממשלה המשיכה גם המחאה נגד מדיניות הקורונה בישראל שהחלה במהלך כהונת הממשלה הקודמת.

גם בתוך הממשלה נרשמה ביקורת על התנהלותה, בין השאר על ידי מאזן גנאים, רינאוי זועבי, עידית סילמן וניר אורבך. שלושה מהם, עידית סילמן, רינאוי זועבי, וניר אורבך, פרשו לבסוף מהממשלה.[118][י"ב][י"ג]

המחאות

מוקדי המחאה העיקריים היו כיכר הבימה[119] וכיכר רבין בתל אביב, ואזור הכנסת ומשרד ראש הממשלה בירושלים. הפגנות מקומיות נוספות נערכו בערים רבות, בצמתים ועל גבי גשרים ברחבי המדינה.[120] נוסף על כך, התקיימו הפגנות בקרבת בתיהם של חברי הממשלה, דוגמת ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה[121][122] ושר הביטחון בני גנץ בראש העין.[123][124]

אירועים חריגים

ב-26 וב-28 באפריל 2022 נשלחו לביתו של נפתלי בנט ברעננה מעטפות עם מכתבי איומים וקליע בתוכם.[125][126] לאור זאת, תוגברה משמעותית האבטחה על בנט.[127] ב-9 במאי נעצרה אילנה ספורטה, בת 65 מאשקלון, בחשד לביצוע המעשה.[128] בינואר 2023 חתמה ספורטה על הסדר טיעון עם הפרקליטות.[129]

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במאי 2022, נאומו של ראש הממשלה בנט בטקס האזכרה הממלכתי בהר הרצל הופרע בקריאות ביניים רבות מקהל המשפחות השכולות, ובמשך דקות ארוכות בנט לא יכול היה להתחיל בנאומו.[130] גם בטקס יום הזיכרון בפתח תקווה, הופרע נאומה של שרת הפנים איילת שקד בקריאות ביניים מהקהל.[131]

Remove ads

סיום כהונת הממשלה

סכם
פרספקטיבה

ב-6 באפריל 2022 הודיעה חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה, עידית סילמן, מסיעת ימינה על פרישה מהקואליציה, מה שהותיר את הקואליציה עם 60 חברי כנסת, דהיינו, ללא רוב בכנסת.[132]

ב-13 במאי 2022 הכריז השר לשירותי דת, מתן כהנא, על התפטרותו מהממשלה במטרה לשוב למושבו בכנסת, זאת, בתיאום עם ראש הממשלה נפתלי בנט ועל מנת להבטיח את יציבות הקואליציה.[133] בהתאם לחוק הנורווגי, עם התפטרותו, חבר הכנסת יום טוב כלפון הפסיק להיות חבר כנסת. עוד סוכם בין בנט לכהנא, כי האחרון ימונה לסגן השר לשירותי דת וימשיך בפועל את ניהול המשרד כסגן שר, משום שאבד הרוב לאישור מינויו כשר מחדש.[134]

ב-19 במאי 2022 הודיעה חברת הכנסת רינאווי זועבי ממפלגת מרצ כי היא פורשת מהקואליציה, ובכך הותירה את הממשלה עם 59 ח"כים בלבד – מיעוט בכנסת.[135] מספר ימים לאחר מכן היא שבה לקואליציה.[136]

בתחילת יוני 2022 החלה מחלוקת סביב חידוש תוקפן של תקנות יו"ש, שעל בסיסן מתקיימת ההפרדה בשיפוט ואכיפת עבירות ביהודה ושומרון, ובין היתר קובעות שתושב ישראלי ביהודה ושומרון המבצע עבירה יישפט בבית משפט ישראלי ולא בבית דין צבאי. התקנות היו אמורות לפקוע ב-30 ביוני. תקנות שעת חירום הן בעלות תחולה זמנית בלבד, ולכן מדי כמה שנים נדרשת הכנסת להאריך את תוקפן בחוק המיועד לכך.

ב-13 ביוני 2022 הודיע חבר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת, ניר אורבך, מסיעת ימינה, על הפסקת תמיכתו בממשלה ועל פרישתו מן הקואליציה עד להצבעה בכנסת לחידוש תוקפן של תקנות יו"ש,[137] ואמר: "הניסוי איתכם (רע"מ) נכשל".[138] בכך, הוא הותיר את הממשלה עם 59 חברי כנסת בלבד כממשלת מיעוט.

ב-20 ביוני 2022 סיכמו ביניהם ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות לאחר שמוצו הניסיונות לייצב את הקואליציה, כאשר ראש הממשלה, שתהיה ממשלת מעבר, יהיה יאיר לפיד.[139][140] זו הייתה החלטה יזומה של בנט ולפיד לפזר את הכנסת, מכיוון שלא היה רוב להעביר את תקנות יו"ש, מתוך ידיעה שפיזור הכנסת טרם פקיעתן יוביל לכך שהן יתארכו אוטומטית בתקופת ממשלת המעבר. ב-30 ביוני עבר חוק התפזרות הכנסת בקריאה שלישית. בחצות הלילה בין 30 ביוני ו-1 ביולי הפך לפיד לראש הממשלה.

הרשימה המשותפת הניחה על שולחן הכנסת 12,000 הסתייגויות[141] בניסיון לעכב את התפזרות הכנסת, מכיוון שלפי החוק תקנות יו"ש היו אמורות לפקוע בחצות 30 ביוני אם הכנסת לא הייתה מתפזרת עד אז, אך ההסתייגויות נפסלו מטעמים פרוצדורליים.[142]

העבודה וישראל ביתנו לא השתתפו בהצבעה על פיזור הכנסת כמחאה על כך שלא הועבר "חוק ההרכבת התחתית (מטרו)" שמהותו בניית רכבת תחתית בגוש דן.

בתקופת ממשלת המעבר הממשלה חתמה על הסכם קיבוצי חדש עם הסתדרות המורים התקף עד 2026.

סמוך לבחירות, חתמה הממשלה על הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון שגרר התנגדות חריפה מצד האופוזיציה. בג"ץ דחה עתירות שטענו שממשלת המעבר חייבת להביא את ההסכם למשאל עם או להצבעה בכנסת.[143]

Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

ביאורים

  1. [א]
    במהלך הכהונה עמיחי שיקלי, עידית סילמן, וניר אורבך פרשו מהקואליציה, סילמן ושיקלי התפטרו בהמשך ובמקומם תמכו אורנה שטרקמן ויום טוב כלפון שתמכו בממשלה.
  2. [ב]
    במהלך הכהונה התפצלה סיעת דרך ארץ מתקווה חדשה, 2 הסיעות נותרו חלק מהקואליציה אך היצוג של תקווה חדשה ירד מ-6 ל-5.
  3. [ג]
    למפלגות המרכיבות את הקואליציה היו 62 מנדטים, אך עקב התנגדותו של ח"כ עמיחי שיקלי לממשלה, ירד המספר ל-61 תומכים.
  4. [ד]
    כיהן כשר המקשר בין הממשלה לכנסת
  5. [ה]
    אחראי על המאבק בפשיעה במגזר הערבי
  6. [ו]
    אחראי על החינוך הבלתי פורמלי
  7. [ז]
    אחראי על איגוד שיתופי ועל בטיחות בעבודה
  8. [ח]
    כיהן כשר לשירותי דת בפועל
  9. [ט]
    אחראי על רפורמות כלכליות ועל מדיניות רגולציה
  10. [י]
    חלו הוראות סעיף 43א1 לחוק יסוד: הממשלה. עקב קבלת חוק לפיזור הכנסת, בו תמכו לפחות 2 ח"כים מסיעות שביום השבעת הממשלה היו בעלות זיקה לראש הממשלה.
  11. [י"א]
    חלו הוראות סעיף 26 לחוק יסוד: הממשלה אשר קובע כי כהונתם של סגני שרים נפסקת כאשר פוקעת חברותם בכנסת, למעט מי שהתפטרו במסגרת "החוק הנורווגי".
  12. [י"ב]
    רינאוי זועבי חזרה בה מהפרישה יומיים לאחר שהודיעה עליה
  13. [י"ג]
    ניר אורבך אמר כי למרות פרישתו מהקואליציה, הוא לא יתמוך בפיזור הכנסת והפלת הממשלה
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads