מנגנון היגס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מנגנון היגס הוא מודל תאורטי בפיזיקת חלקיקים, המסביר את קיומה של מסת חלקיקי היסוד השונים במסגרת המודל הסטנדרטי. המנגנון מסביר את מסת הפרמיונים ואת מסת בוזוני W ו-Z בעזרת שבירת סימטריה ספונטנית של הכוח האלקטרו-חלש עקב קיומו ותכונותיו של חלקיק הנקרא בוזון היגס. החלקיק והמודל נקראים על שם הפיזיקאי הבריטי פיטר היגס, שחזה את קיומו. את המודל פיתחו בו-זמנית ובאופן בלתי-תלוי גם הפיזיקאים היהודים רוברט בראוט ופרנסואה אנגלר מבלגיה. על תגלית זאת, שאושרה בניסוי במאיץ החלקיקים ב-CERN זכו פיטר היגס ופרנסואה אנגלר בפרס נובל לפיזיקה ב-2013[1].
מנגנון היגס הוא דוגמה למנגנון שבירת סימטריה ספונטנית, אשר קיים גם במערכות נוספות, כמו במוליכי-על ובחומרים מגנטיים.