Loading AI tools
פרס שמוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.
מיקום הטקס | סטוקהולם |
---|---|
מדינה | שוודיה |
הגוף המעניק | האקדמיה המלכותית השוודית למדעים |
תקופת הפרס | 1901–הווה (כ־123 שנים) |
נקרא על שם | אלפרד נובל |
nobelprize | |
בין השנים 1901 ו-2012, הפרס לא חולק שש פעמים. 32 פעמים ניתן הפרס לשני אנשים בו זמנית, ו-36 פעמים ניתן לשלושה זוכים בו זמנית. בסך הכול קיבלו אותו עד שנת 2023, 225 איש, מתוכם חמש נשים בלבד (מארי קירי (1903), מריה גופרט-מאייר (1963), דונה סטריקלנד (2018),אנדראה גז (2020) ואן ל'ווילייה (2023)) כאשר כל הנשים חלקו את הפרס עם אנשים אחרים. ג'ון ברדין הוא היחיד שקיבל את הפרס פעמיים[1]. 56 יהודים קיבלו את הפרס, 25% מכלל הזוכים.
נכון לשנת 2023, סכום הפרס הוא 10 מיליון קרונות שוודיות לפרס נובל מלא.
שנה | מקבלי הפרס | מוסד[2] | נימוק |
---|---|---|---|
1901 | וילהלם רנטגן | אוניברסיטת מינכן | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא בגילוי הקרניים המיוחדות, קרני X. |
1902 | הנדריק לורנץ | אוניברסיטת ליידן | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו במחקרם על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה. |
פיטר זימן | אוניברסיטת אמסטרדם | ||
1903 | אנרי בקרל | אקול פוליטקניק | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא באמצעות גילוי הרדיואקטיביות הספונטנית. |
פייר קירי | ESPCI - פריז | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל. | |
מארי קירי | |||
1904 | הלורד ריילי | המכון המלכותי | על מחקריו בנושא צפיפות הגזים החשובים ביותר ועל גילוי הארגון במחקרים אלה. |
1905 | פיליפ לנארד | אוניברסיטת קיל | על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות. |
1906 | ג'יי ג'יי תומסון | אוניברסיטת קיימברידג' | בהוקרה לערכם הגדול של מחקריו התאורטיים והניסיוניים בהולכת חשמל על ידי גזים. |
1907 | אלברט אברהם מייקלסון | אוניברסיטת שיקגו | על המכשור האופטי המדויק שלו, ועל המחקרים הספקטרוסקופיים והמטרולוגיים שערך בעזרת ציוד זה. |
1908 | גבריאל ליפמן | סורבון | על השיטה ליצירת תצלומים צבעוניים המבוססים על תופעת ההתאבכות. |
1909 | גוליילמו מרקוני | חברת מרקוני | על תרומתם להתפתחות הטלגרפיה האלחוטית. |
קרל פרדיננד בראון | אוניברסיטת שטרסבורג | ||
1910 | יוהנס דידריק ואן דר ואלס | אוניברסיטת אמסטרדם | על עבודתו על משוואת המצב של גזים ונוזלים. |
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
1911 | וילהלם וין | אוניברסיטת וירצבורג | על גילוייו בנוגע לחוקים השולטים בקרינת חום. |
1912 | נילס גוסטב דאלן | חברת AGA | על המצאת שסתום אוטומטי לשימוש במצבורי גז להארת מגדלורים ומצופים. |
1913 | האיקה קמרלינג אונס | אוניברסיטת ליידן | על מחקרו על תכונות החומר בטמפרטורות נמוכות, שהביא בין השאר לייצור הליום נוזלי. |
1914 | מקס פון לאואה | אוניברסיטת גתה בפרנקפורט | על גילוי תופעת העקיפה של קרני X במעבר דרך גבישים. |
1915 | ויליאם הנרי בראג | הקולג' האוניברסיטאי של לונדון | על תרומתם באנליזה של גבישים באמצעות קרני X. |
ויליאם לורנס בראג | אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר | ||
1917 | צ'ארלס גלובר ברקלה | אוניברסיטת אדינבורו | על גילוי קרינת הרנטגן האופיינית ליסודות. |
1918 | מקס פלאנק | אוניברסיטת הומבולדט | בהוקרה על תרומותיו לקידום הפיזיקה באמצעות גילוי קוונט האנרגיה. |
1919 | יוהנס שטארק | אוניברסיטת גרייפסוואלד | על גילוי אפקט דופלר בקרני תעלה, ופיצול קווים ספקטרליים בשדה חשמלי. |
1920 | שארל אדואר גיום | הלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות | בהוקרה על תרומתו למדידות מדויקות בפיזיקה על ידי גילוי אנומליות בסגסוגות פלדת ניקל. |
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
1931 | לא חולק | ||
1932 | ורנר הייזנברג | אוניברסיטת לייפציג | על יצירתה של מכניקת הקוונטים, שיישומה הוביל, בין היתר, לגילוי צורות אלוטרופיות של מימן. |
1933 | ארווין שרדינגר | אוניברסיטת הומבולדט | על גילוי צורות מועילות חדשות של התורה האטומית. |
פול דיראק | אוניברסיטת קיימברידג' | ||
1934 | לא חולק | ||
1935 | ג'יימס צ'דוויק | אוניברסיטת ליברפול | על גילוי הנייטרון. |
1936 | ויקטור הס | אוניברסיטת אינסברוק | על גילוי הקרינה הקוסמית. |
קארל דייוויד אנדרסון | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | על גילוי הפוזיטרון. | |
1937 | קלינטון דייוויסון | מעבדות בל | על הגילוי הניסיוני של עקיפת אלקטרונים על ידי גבישים. |
ג'ורג' פג'ט תומסון | אוניברסיטת לונדון | ||
1938 | אנריקו פרמי | אוניברסיטת רומא | על הוכחת קיומם של יסודות רדיואקטיביים שנוצרים באמצעות הקרנת נייטרונים ועל גילוי ריאקציות גרעיניות שנגרמות על ידי נייטרונים איטיים. |
1939 | ארנסט לורנס | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | על המצאת הציקלוטרון ופיתוחו, ועל התוצאות שהושגו בו, בייחוד בנוגע ליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים. |
1940 | לא חולק |
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
1941 1942 |
לא חולק | ||
1943 | אוטו שטרן | אוניברסיטת קרנגי מלון | על תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית, ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון. |
1944 | איזידור אייזק רבי | אוניברסיטת קולומביה | על שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים. |
1945 | וולפגנג פאולי | אוניברסיטת פרינסטון | על גילוי עקרון האיסור, הקרוי גם עקרון פאולי. |
1946 | פרסי ברידגמן | אוניברסיטת הרווארד | על המצאת מכשיר ליצירת לחץ גבוה במיוחד, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום הפיזיקה של לחץ גבוה. |
1947 | אדוארד אַפֵלְטון | המחלקה למחקר מדעי ותעשייתי | על חקירת הפיזיקה של האטמוספירה העליונה, ובמיוחד על גילוי שכבת אפלטון. |
1948 | פטריק בלקט | אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר | על קידום שיטת תא הערפל של וילסון, ועל התגליות שנעשו בעזרתה בתחום של פיזיקה גרעינית וקרינה קוסמית. |
1949 | הידקי יוקאווה | אוניברסיטת קיוטו ואוניברסיטת קולומביה | על ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התאורטית על כוחות גרעיניים. |
1950 | ססיל פאוול | אוניברסיטת בריסטול | על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו. |
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
1961 | רוברט הופסטדטר | אוניברסיטת סטנפורד | על מחקריו החלוציים על פיזור אלקטרונים בגרעין האטום, והגילויים שנבעו מכך לגבי מבנה הנוקליאונים. |
רודולף מסבאואר | האוניברסיטה הטכנית של מינכן והמכון הטכנולוגי של קליפורניה | על מחקריו בנוגע לבליעה רזוננטית של קרינת גמא וגילוי האפקט הקרוי על שמו. | |
1962 | לב לנדאו | האקדמיה למדעים של ברית המועצות | על התאוריות החלוציות שלו עבור חומר מעובה, ובייחוד הליום נוזלי. |
1963 | יוג'ין ויגנר | אוניברסיטת פרינסטון | על תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים האלמנטריים, בפרט באמצעות גילוי ויישום של עקרונות סימטריה יסודיים. |
מריה גופרט-מאייר | אוניברסיטת קליפורניה בלה הוייה | על תגליותיהם בנוגע למבנה הקליפה הגרעינית. | |
יוהנס הנס דניאל ינסן | אוניברסיטת היידלברג | ||
1964 | צ'ארלס טאונס | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | על עבודה בסיסית בתחום של אלקטרוניקה קוונטית, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים המבוססים על עקרון המייזר-לייזר. |
ניקולאי באסוב | מכון לבדב לפיזיקה | ||
אלכסנדר פרוכורוב | מכון לבדב לפיזיקה | ||
1965 | שינאיצ'ירו טומונאגה | אוניברסיטת טוקיו לחינוך | על עבודה בסיסית באלקטרודינמיקה קוונטית בעלת מסקנות פורצות דרך לפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים. |
ג'וליאן שווינגר | אוניברסיטת הרווארד | ||
ריצ'רד פיינמן | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | ||
1966 | אלפרד קסטלר | אקול נורמל סופרייר | על גילוי ופיתוח שיטות אופטיות למחקר תהודה הרציאנית באטומים. |
1967 | הנס בתה | אוניברסיטת קורנל | על תרומתו לתאוריה של ריאקציות גרעיניות, ובפרט על תגליותיו הנוגעות ליצירת האנרגיה בכוכבים. |
1968 | לואיס אלוורז | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | על תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי תהודה, שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות מימני וניתוח הנתונים. |
1969 | מארי גל-מאן | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | על תרומותיו ותגליותיו באשר לסיווג החלקיקים האלמנטריים והאינטראקציות ביניהם. |
1970 | האנס אלפוון | המכון המלכותי לטכנולוגיה | על עבודה יסודית וגילויים במגנטו-הידרודינמיקה, שנשאה פירות בתחומים שונים של פיזיקת הפלזמה. |
לואי נל | אוניברסיטת גרנובל | על עבודה יסודית וגילויים הנוגעים לאנטי-פרומגנטיות ופרומגנטיות שהובילו ליישומים חשובים בפיזיקת מצב מוצק. |
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
1971 | דניס גאבור | אימפריאל קולג' | על המצאת השיטה ההולוגרפית ופיתוחה. |
1972 | ג'ון ברדין | אוניברסיטת אילינוי | על הפיתוח המשותף של התאוריה של מוליכות על הקרויה תאוריית BSC. |
לאון קופר | אוניברסיטת בראון | ||
רוברט שריפר | אוניברסיטת פנסילבניה | ||
1973 | לאו אסאקי | IBM | על תגליותיהם הניסיוניות בתופעות מינהור במוליכים למחצה ומוליכי על, בהתאמה. |
איוואר גיאוור | ג'נרל אלקטריק | ||
בריאן ג'וזפסון | אוניברסיטת קיימברידג' | על ניבוייו התאורטיים על תכונות של זרם-על דרך מחסום מינהור, ובייחוד התופעות הידועות כאפקט ג'וזפסון | |
1974 | מרטין רייל | אוניברסיטת קיימברידג' | על מחקרם החלוצי באסטרופיזיקת רדיו: לרייל, על תצפיותיו והמצאותיו, ובייחוד על טכניקת סינתזת המיפתח, וליואיש על תפקידו המכריע בגילוי פולסרים. |
אנתוני יואיש | אוניברסיטת קיימברידג' | ||
1975 | אווה בוהר | אוניברסיטת קופנהגן | על גילוי הקשר בין תנועה קולקטיבית ותנועת חלקיקים בגרעין האטום, ופיתוח התאוריה של גרעין האטום בהתבסס על קשר זה. |
בן מוטלסון | המכון הנורדי לפיזיקה תאורטית | ||
ג'יימס ריינווטר | אוניברסיטת קולומביה | ||
1976 | ברטון ריכטר | אוניברסיטת סטנפורד | על עבודתם החלוצית בגילוי חלקיק יסודי כבד מסוג חדש. |
סמואל טינג | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | ||
1977 | פיליפ אנדרסון | מעבדות בל | על המחקר התאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות. |
נוויל מוט | אוניברסיטת קיימברידג' | ||
ג'ון ואן ולק | אוניברסיטת הרווארד | ||
1978 | פיוטר קפיצה | האקדמיה למדעים של ברית המועצות | על המצאותיו וגילוייו הבסיסיים בתחום של פיזיקה בטמפרטורות נמוכות. |
ארנו פנזיאס | מעבדות בל | על גילוי קרינת הרקע הקוסמית. | |
רוברט וילסון | מעבדות בל | ||
1979 | שלדון גלאשו | אוניברסיטת הרווארד | על תרומתם לתאוריה המאוחדת של האינטראקרציה החלשה והאלקטרומגנטית בין חלקיקים יסודיים, כולל, בין השאר, ניבוי הזרם החלש הנייטרלי. |
מחמד עבד א-סלאם | המכון הבינלאומי לפיזיקה תאורטית ואימפריאל קולג' | ||
סטיבן ויינברג | אוניברסיטת הרווארד | ||
1980 | ג'יימס קרונין | אוניברסיטת שיקגו | על גילוי ההפרה של עקרונות סימטריה בסיסיים בהתפרקות של מזוני K נייטרליים. |
ואל פיץ' | אוניברסיטת פרינסטון |
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
2021 | סוקורו מנבה | אוניברסיטת פרינסטון | על מודלים פיזיקליים של אקלים כדור הארץ, כימות השתנותו והחיזוי האמין של ההתחממות עולמית |
קלאוס האסלמן | מכון מקס פלאנק למטאורולוגיה | ||
ג'ורג'ו פאריזי | ספיאנצה – אוניברסיטת רומא | על גילוי ההשפעה ההדדית של אי-סדר ופלקטואציות במערכות פיזיקליות מקנה מידה אטומי ועד פלנטרי | |
2022 | אלן אספה | אוניברסיטת פריז-סאקלה | על ניסויים בפוטונים שזורים העומדים בבסיס הפרתם של אי-שוויונות בל, וחלוציות במדע האינפורמציה הקוונטית |
ג'ון פ' קלאוזר | חברת ג'ון פ' קלאוזר ושות' (פיזיקאי עצמאי) | ||
אנטון ציילינגר | אוניברסיטת וינה | ||
2023 | פייר אגוסטיני | אוניברסיטת המדינה של אוהיו | על פיתוח שיטות לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד - מיליארדית של מיליארדית השנייה. |
אן ל'ווילייה | אוניברסיטת לונד | ||
פרנץ קראוס | מכון מקס פלנק לפיזיקה |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.