אבוחצירא הוא שמה של משפחה יהודית ממוצא מרוקאי השייכת לעדת התושבים שקדמו למגורשי ספרד במרוקו, שהצמיחה רבנים רבים. אבי המשפחה היה רבי שמואל אלבז, בן המאה ה-17, תלמידו של הרב חיים ויטאל.
שם המשפחה במקורו הוא אביחצירא. שורשי המשפחה הידועים מתחילים ברבי שמואל אלבז, שהיה הראשון שנקרא בשם אביחצירא. פירוש השם בערבית הינו "אבי המחצלת" או "בעל המחצלת". ניתנו כמה הסברים לכינוי זה, שעבר הלאה לצאצאיו,[1] וביניהם:[1]
- רבי שמואל נהג לחבוש כובע מחצלת ייחודי על ראשו, מסוג מחצלת שהיה משמש לאריזת מיני מתיקה בטורקיה. כובע זה הקנה לו את שמו.
- רבי שמואל היה עוסק לפרנסתו באריגת מחצלות מיוחדות. במקום מגוריו הייתה מכשפה שהייתה לוכדת ורוצחת אנשים בכשפיה, לשם שימוש בדמם. אירע ורבי שמואל נלכד בביתה, ושכנע אותה שלא תהרגנו כי יוכל לרקום לה מחצלות יקרות. כשהסכימה, רקם מחצלת ועליה רקם בלשון הקודש 'אני שמואל לכוד בבית המכשפה ורוצה להרגני', המחצלת הוצאה למכירה בשוק על ידי עבדה של המכשפה, יהודי שראה זאת קנאה והביאה אל רב הקהילה היהודית שעד מהרה פעל לגייס כוח ולחלץ את רבי שמואל מביתה.
- הרב ישראל אבוחצירא סיפר שמקובל בידיו מאבותיו כי רבי שמואל, שהיה עני, ביקש מרב חובל להפליג עמו מאיסטנבול שבטורקיה ליפו ללא תשלום. כאשר סירב, ישב על מחצלתו על החוף, ושקע בספריו. כאשר עזבה הספינה, המחצלת החלה להפליג על פני המים סמוך לספינה, וכשרב החובל ביקש מרבי שמואל בבהלה לעלות אל הספינה, סרב, עד הגעתם ליפו.
הראשון בשושלת משפחת אבוחצירא היה רבי שמואל אלבז. אחריו ידועים הצאצאים שלהלן.
- בנו של רבי שמואל, רבי יוסף אבוחצירא (הראשון)
- בנו, רבי מכלוף אבוחצירא (הראשון)
- בנו, רבי יחייא אבוחצירא (הראשון)
- בנו, רבי עיוש אבוחצירא (הראשון)
- בנו, רבי יעקב אבוחצירא (הראשון)
- בנו, רבי יחייא אבוחצירא (השני)
- בנו, רבי אברהם אבוחצירא (הראשון)
- בנו, רבי מסעוד אבוחצירא (הראשון)
- נכדו, רבי יעקב אבוחצירא (השני), "האביר יעקב"
צאצאים מפורסמים במאות ה-19 עד ה-21
- רבי יעקב אבוחצירא. מחבר הספר "פיתוחי חותם", מכונה בפי יהודי מרוקו "האביר יעקב".
- בנו, רבי יצחק אבוחצירא. רבי יצחק דמן תולאל, על שם מקום קבורתו, שם נרצח (י"ד בשבט ה'תער"ב) בידי ליסטים כשיצא לגייס כסף לצדקה. קברו שבתולאל שמור מאוד וכמותו גם בית המדרש המפואר שלצידו. מחבר הפיוט "אעופה אשכונה".
- בנו, רבי מסעוד אביחצירא. ממלא מקומו ברבנות במרוקו, היה מכונה "סבא דמשפטים".
- בנו, רבי יצחק אבוחצירא. מכונה ה"בבא חאקי", שימש כרב ברמלה ולוד מבכירי הציונות הדתית, היה מראשי תנועת המזרחי.
- בנו, הבכור רבי אברהם אבוחצירא. מכונה ה"בבא הנא" שימש רבה של העיר יבנה משנת 1950 כ-20 שנה. הגיע לשמש כרבה של רמלה בנסיבות טראגיות לאחר פטירת אביו בתאונה. נפטר בשנת תשל"ד.
- בנו, אהרן אבוחצירא. איש ציבור, לשעבר, ראש עיריית רמלה, חבר הכנסת, שר בממשלה (שר הדתות, שר העבודה והרווחה ושר בלי תיק) ומנהיג מפלגת תמ"י. בשנת 1982 ריצה עבודות שירות בעקבות הרשעתו בגנבה, מרמה והפרת אמונים[2].
- בנו, רבי יחיאל אבוחצירא. רב העיר רמלה, לצד הרב האשכנזי ישראל גלזר.
- בנו, רבי דוד אבוחצירא. מכונה בפי יהודי מרוקו "עטרת ראשנו". הוצא להורג במרוקו, בידי מנהיג מקומי, בי"ד בכסלו תר"פ (ה-6 בדצמבר 1919).
- בנו, רבי ישראל אביחצירא. מכונה ה"בבא סאלי". אחד מן הרבנים והמקובלים הנחשבים ביותר של יהדות מרוקו ובכלל. עלה לישראל ממרוקו, חי בנתיבות ונקבר שם. מתחם קברו משמש אתר לעלייה המונית לרגל, ובמיוחד ביום ההילולא שלו.
- בנו, רבי מאיר אבוחצירא (תרע"ז, 1917 – תשמ"ג, 1983), מכונה "בבא מאיר". מקובל גדול ונחשב מחולל ניסים. כיהן כרב במרוקו. עלה לישראל והתגורר באשדוד.
- בנו, רבי ברוך אבוחצירא. מכונה ה"בבא ברוך". ייסד חצר עצמאית בנתיבות ומציג את עצמו כממשיך דרכו של אביו.
- בנו רבי אבא אברהם אבוחצירא
- בנו רבי יצחק דמן חיפה אבוחצירא, היה רב קהילת צפון אפריקה בא"י וכיהן כרב שכונת קריית אליעזר בחיפה.
- בנו ר' דוד אבוחצירא מכהן כרב שכונת קריית אליעזר בחיפה.
הערה: אילן יוחסין זה אינו מכיל את כל חברי משפחת אבוחצירא, אלא מתרכז באישים הבולטים והידועים ביותר של המשפחה.