שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חיים ויטאל

רב מקובל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיים ויטאל
Remove ads

רבי חיים ויטאל קאלאבריס (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את כתבי האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בסגנון לא אחיד ופרטים טפלים.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads

ביוגרפיה

נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג (1542) בצפת, לרבי יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לארץ ישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'.[1] הוא גדל בתקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, ובגיל 24 השקיע שנתיים וחצי בלימודה,[2] ואף כתב בספריו על כך.

Remove ads

פגישתו עם האר"י

עלייתו של האר"י ממצרים בשנת 1570 (ה'ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבור רבי חיים ויטאל. האר"י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו רבי חיים ויטאל את האר"י כרב.

היה בין חשובי תלמידי האר"י, ואף ביאר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם. כמו כן רשם בכתב את שיעורי רבו. האר"י אמר לו שהוא תלמידו העיקרי, ושהסיבה שירד לעולם היא ללמדו קבלה[דרוש מקור].

Remove ads

לאחר מות האר"י

סכם
פרספקטיבה

תקופת לימודיו של רבי חיים ויטאל אצל האר"י לא נמשכה זמן רב, והאר"י נפטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן, ורבי חיים ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו. שבעה מתלמידי האר"י קיבלו אותו כרבם, ולבקשתו מסרו לו את כל מה שכתבו בשם האר"י מבלי להשאיר לעצמם עותק, וכן נשבעו לו שלא יפרסמו שום דבר בקבלה.[3] לפי מאיר בניהו, התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. אך לאחר שנים מועטות כשיצא מצפת בטל הישיבה, ומאז סירב רבי חיים ויטאל ללמד אף אחד קבלה ולא הסכים שיקראו בכתבי הקבלה שהיו ברשותו. במקום זה השקיע שאר ימיו בסידור דברי האר"י על פי הכתבים שהיו בידו משיעורי האר"י שכתבו הוא ושאר תלמידי האר"י, וכן מכתבי האר"י עצמו שהיו לו. לאחר מותו נעשו כתבים אלו למקור החשוב והעיקרי של דברי האר"י.

תלמידים אחרים של האר"י כגון הרב יוסף אבן טבול והרב ישראל סרוג לא קיבלו את מרות המהרח"ו ולימדו תלמידים והפיצו בכתב את תורת האר"י.

בשנת 1577 שהה זמן קצר במצרים. בחודש כסלו (ה'של"ח) ציין בספר החזיונות כי ראה את מעברו של כוכב השביט הגדול של 1577 בעודו בצפת.

עוד מצוין בספר החזיונות כי בחודש אדר (ה'של"ג) נולד בנו יוסף והיה בתכלית הדעת, כאמור בהקדמה לט' שבספר הגלגולים. יוסף נפטר לאחר שנה. בנו מהרש"ו, נולד כשהיה בן 56, לאשה הצעירה ממנו בכ 30 שנה.

בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל המושל העות'מאני אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, בשנת 1586 (ה'שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת 1594 (ה'שנ"ד).

משנת ה'שנ"ה (1595) התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהותו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות שתועדו בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד, הוא הוויכוח עם רבי יעקב אבולעפיה, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו.[4]

משפחתו

  • אביו יוסף ויטאל. (היה סופר סת"ם וכותב תפילין)
  • אחיו משה.
  • אחותו ריינא - הייתה נשואה לר׳ גדליה הלוי, מצבתה שוכנת בבית העלמין העתיק בצפת
  • אחותו שמחה. (בת זוגו של אברהם בקארי, אך הם לא נישאו לבסוף)
  • חמיו (אבי חנה אשתו) משה סעדיה. (נפטר ליל שבת כ"ח אלול שנת של"ו - 1576)
  • אשתו בזיווג ראשון חנה.
  • אשתו בזיווג שני ג'אמילא. (התחתנו בסביבות שנת שנ"ה - 1595. היא הייתה גרה ב-סינים {שם מקום} ואחר כך עברה לגור בדמשק שם הכירה את בעלה זה. דודה היה רבי י'. כהן)
  • בנו יוסף. (נולד 1572 סמוך לפטירת האר"י, ונפטר בחודש אלול בגיל שנה וחצי)
  • בנו נחמיה. (נולד בחודש כסלו של"ה - 1575, ונפטר בגיל 13 שנים)
  • בנו יהודה.
  • בתו אנג'ילא.
  • בנו הרב שמואל ויטאל. (נולד שנ"ח 1598)
  • בנו יוסי. (ר' חיים אביו מספר בספרו "ספר החזיונות" עמוד צ"ו, שבשנת שס"ט - 1609, יוסי בנו, חלם חלום אודותיו)
  • בנו אברהם. (נולד בשבת כ"ה אדר ש"ע - 1610)
  • גיסו (בעל אחותו) גדליה לוי. בנו של גדליה הוא יהודה שנפטר בצעירותו.

מקור: ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל.

Remove ads

מותו ומקום קבורתו

סכם
פרספקטיבה
Thumb
המצבה המיוחסת אליו בקריית מלאכי

הלך לעולמו בל' ניסן ה'ש"ף (1620), ונקבר בבית קברות קטן בדמשק, הסמוך לבית הקברות היהודי בדמשק.

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פונה חלק מבית הקברות הקטן לצורך סלילת כביש לנמל התעופה הבין-לאומי דמשק, קבר הרב ויטאל הועבר למקום סמוך באותו בית קברות. כעבור שנתיים פונה חלק נוסף וקברו הועבר יחד עם עוד כעשרה רבנים לבית הקברות היהודי בדמשק, כשמעל קבריהם הוקם אוהל[5].

בסביבות שנת תש"ס (2000) פרסם הרב חיים פינטו כי קברו של רבי חיים ויטאל הועבר בחשאי למדינה אחרת, והוא אינו קבור בסוריה כבר כמה עשרות שנים. בהזדמנויות שונות רמז שהוא קבור בישראל, בקריית מלאכי, לצד רבנים נוספים שהועלו ממרוקו[6]. תלמידי הרב פינטו בנו במקום אתר תפילה ועורכים בו תפילות. בדיון סגור שנערך על ידי אתרא קדישא בפני מושב בית הדין של בד"ץ העדה החרדית בראשות הראב"ד הרב משה שטרנבוך הופיע הרב פינטו ותיאר את השתלשלות העניינים ואת תהליך העברת הקבר לישראל, דרך מרוקו. בתום הדיון הוחלט לא לפרסם זאת, אך הרב שטרנבוך עצמו הגיע להתפלל במקום הקבורה בקרית מלאכי[5][7].

יש המפקפקים בדברי הרב פינטו, בהם הרב אברהם חמרה הרב האחרון של סוריה[5]. בשנת 2008 פרסם חוקר הקברים ישראל מאיר גבאי תמונה שלו ליד הקבר הקיים בדמשק[8][9]. בשנת 2022, הרב עזריאל מנצור, ראש ישיבת שובי נפשי בירושלים, תחקר את הקברנים וטען שהם אמרו שהם העלו לקבורה בארץ ישראל רק את קבר בנו, הרב שמואל ויטאל, ואולם קבר רבי חיים ויטאל נשאר בדמשק[10].

באפריל 2025 אלמונים פרצו לבית הקברות היהודי בדמשק, שברו את השער הראשי וחדרו למתחם הקבר, וחפרו בור סמוך לקבר בניסיון למצוא את שרידיו[11]. איחוד הרבנים במדינות האסלאם גינה את חילול הקבר והביע חשש כי מדובר בניסיון להעביר את עצמות ויטאל לישראל[12].

הנצחה

רחובות נקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

Remove ads

חיבוריו

  • עץ הדעת טוב - ביאורים על התורה, נ"ך, מדרשי חז"ל והתלמוד, דרושים לשבתות שונות ודרושים ששמע מזולתו.[13]
  • עץ חיים - מן החיבורים היסודיים בקבלת האר"י. בספר זה עיבד רח"ו את כל אשר שמע מן האר"י. הספר מחולק לשמונה שערים שונים. בשער הראשון - שער כתבי מורי - הביא רח"ו את החידושים שכתב האר"י בעצמו, ביתר השערים סידר על פי נושאים את אשר שמע הוא מן האר"י, ובסוף כל שער ושער מן שבעת השערים האחרונים כלל אף את אשר שמע מזולתו בשם האר"י[14]. החיבור לא נדפס במשך שנים רבות ותוכנו נודע בעיקר מתוך עריכת ר' שמואל ויטאל לספר - "שמונה שערים"[15]. לאחרונה נדפס הספר בזיקה לצורתו המקורית על ידי 'אהבת שלום'.
  • ספר התכונה - על חכמת התכונה.
  • ספר הפעולות - בקבלה מעשית ואלכימיה, מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד.
  • תעלומות חכמה - בקבלה מעשית ואלכימיה.
  • לב דוד - קונטרס בענייני תשובה ומוסר (הקונטרס נמצא בפרקים א-ו, המשך הספר נכתב על ידי החיד"א)
  • שערי קדושה - חיבור על דרך המוסר. (מחמת העדר אוטוגרף ופרטים שונים בתוכנו, יחוסו לר' חיים ויטאל אינו מוסכם.)
Remove ads

כתבים נוספים

סכם
פרספקטיבה

יתרה על החיבורים שהוציא מתחת ידו, בידינו חיבורים נוספים שנערכו ע"פ כתביו. עריכות אלו מתבססות על קונטרסים שנגנבו מתוך ביתו[16] וכתבים אחרים שגנז[17]. החשובות והידועות שבעריכות אלו הן עריכותיהם של ר' יעקב צמח ור' מאיר פופרש.

מתוך כתבי רח"ו שמצא בגניזה ערך ר' יעקב צמח את החיבורים הבאים:

  • אוצרות חיים - דרושים מסודרים על סדר האצילות.
  • קהילת יעקב - דרושים מפוזרים על סדר האצילות.
  • אדם ישר - דרושים נוספים על סדר האצילות.
  • עולת תמיד - כוונות לתפילה.
  • זוהר הרקיע - פירושים על ספר הזוהר.


סדרם של כתבי האר"י שהיו לפניו לא נשא חן בעיניו של ר' מאיר פופרש. משגמר בלבו לסדרם מחדש, נטל רמ"ף את הקונטרסים שנגנבו מביתו של רח"ו, את החיבורים שערך ר' יעקב צמח ומקורות נוספים שעמדו לפניו וערך מהם שלושה חיבורים בהם איגד וסידר מחדש את כל כתבי האר"י שהיו לפניו[18].

  • דרך עץ חיים - מחולק להיכלות ושערים, ומבאר את סדר האצילות מראשו לסופו. (משנדפס בטעות תחת השם "עץ חיים", רבים סברו בטעות כי זהו חיבורו של ר' חיים ויטאל).
  • פרי עץ חיים - מחולק לארבעה נופים: כוונות התפילה, טעמי המצוות, סוד הייחודים הנבואה ורוח הקודש, תשובה ותיקוני עוונות.
  • נוף עץ חיים -מחולק לארבעה נופים: ביאור מאמרי הזהר, ביאור הפסוקים, ביאור מאמרי חז"ל, דרושי הנשמות והגלגולים.


בידינו ב' חיבורים נוספים בעלי אופי אוטוביוגרפי שנדפסו ע"פ כתבי ר' חיים ויטאל לאחר מותו.

  • יומן מאורעות - נחלק לג' חלקים: "דברים שאירעו לי", "חלומות שחלמתי" ו"חלומות זולתי".
  • קונטרס שורש נשמתי - קונטרס בו כתב רח"ו את אשר מסר לו האר"י גבי שורש נשמתו.

שני החיבורים נכרכו יחד ונדפסו במשך השנים כחיבור אחד תחת השם "ספר החזיונות"[19].

Remove ads

לקריאה נוספת

  • גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
  • גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
  • ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
  • מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.
  • הרב יעקב משה הלל, קונטרס שנות חיים, נספח לספר דרך חיים, מכון אהבת שלום מודיעין עילית תשע"ה.
  • משה מ' פיירשטיין (ההדרה, מבוא והערות), ספר החזיונות, יומנו של חיים ויטאל, הוצאת יד בן צבי, 2006
  • הרב משה הלל, "אגרות תשובה בחכמת הקבלה מאת רבי חיים ויטאל ורבי יוסף בן טבול לשאלת רבי אברהם מונוסון", מן הגנזים, ספר שישי, (תשעה), עמ' לא-נא.
  • זהר עמר ויעל בוכמן, ייצור דבש ענבים על-פי ר' חיים ויטאל, סיני, קכא, תשנ"ח, עמ' רלא-רלח.
  • עוז דהוקי, 'הדרוש שמסר ר' חיים ויטאל לר' שלמה סאגיש', קבלה 58, עמ' 185-206.[20]
Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads