קתדרלת ריימס

קתדרלת ריימס
Cathédrale Notre-Dame de Reims
	קתדרלת ריימס - חזית הקתדרלה
	קתדרלת ריימס - חזית הקתדרלה
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1991, לפי קריטריונים 1, 2, 4
חלק מתוך	קתדרלת נוטרדאם דה ריימס, כנסיית סן רמי וארמון טו
מידע כללי
סוג	קתדרלה
כתובת	rue du Trésor
מיקום	ריימס
מדינה	צרפת
זרם	נצרות קתולית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1211–1427 (כ־216 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1275
אדריכל	Jean d'Orbais
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית
מידות
גובה	81.5 מטר
גובה פנימי	38 מטר
שטח	6,650 מטר רבוע
קואורדינטות	49°15′14″N 4°02′03″E
	www.cathedrale-reims.com
	תוכנית הקתדרלה

קתדרלת נוטרדאם דה ריימס (בצרפתית: Notre-Dame de Reims) היא קתדרלה קתולית בריימס שבצרפת. הקתדרלה ידועה בכך ששימשה כמקום ההכתרה של מלכי צרפת.

עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, חלק מתוך ...

סגירה

הקתדרלה נבנתה בשנים 1211–1427 והיא אחת הדוגמאות החשובות לאדריכלות הגותית בשיאה ולסגנון גותי קורן (Rayonnant). ב-1991 הוכרזה כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו.

קתדרלת נוטרדאם דה ריימס נבנתה בעיר ריימס, בירת שבט רמס, שהייתה אחת מהערים הגאלו-רומיות החשובות במחזות שמפניה. הקהילה הנוצרית הראשונה באזור מתוארכת למאה ה-3, ובראשה עמד הבישוף סיקסטוס. במאה ה-5 עברו לעיר הבישוף ניקסיוס וקהילתו, והיא הפכה למרכז נוצרי חשוב.

הקתדרלה בריימס שימשה להכתרת מלכי צרפת החל מהמאה ה-7 ועד המאה ה-19. במאה ה-9 נבנתה הקתדרלה מחדש ונהפכה למרכז העיר (יחד עם המבצר שבו כנסיית סן רמי הגותית). הקתדרלה בריימס נהפכה למרכז לימודי חשוב ובו העתיקו כתבי יד עתיקים.

הקתדרלה הנוכחית החליפה כנסייה עתיקה יותר, שנהרסה ב-6 במאי 1210 בשרפה ונבנתה באתר שבו שכנה הבזיליקה שבה כלוביס הראשון הוטבל בידי רמי הקדוש (בלטינית: רמיגיוס הקדוש), הבישוף של ריימס ב-496.

בנייתה התמשכה מה-6 במאי 1211 (את אבן הפינה הניח הבישוף אוברי דה הומבר (Aubry de Humbert)) עד 1427. רוב הקתדרלה הושלמה במאה ה-13, למעט החזית המערבית שהוקמה רק במאה ה-14, אחרי שהספינה הראשית הוארכה מהתכנון המקורי כדי ליצור מקום שיאפשר לקהל הרב לצפות בהכתרות. אדריכלי הקתדרלה היו Jean d'Orbais, Jean de Loup, Gautier de Rheims ו-Bernard de Soisson.

ב-1825 נערכה ההכתרה האחרונה בקתדרלה, שכן המהפכות השונות בצרפת ביטלו את שלטון המלוכה.

ב-1875 החליטה האספה הלאומית הצרפתית להשקיע 80,000 ליש"ט בשיפוץ החזית המערבית והמעקות והטילה את עבודת השיפוץ על אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק, ממנהיגי התחייה הגותית. החזית המערבית היא החלק האיכותי ביותר של המבנה, ואחד מיצירות המופת של ימי הביניים. בזמן מלחמת העולם הראשונה הארטילריה הגרמנית הרסה חלקים חשובים מהקתדרלה, אך כולם שוחזרו לאחר המלחמה באמצעות מענקים ממשפחת רוקפלר.

קתדרלת נוטרדאם דה ריימס, כנסיית סן רמי והארמון של טו נוספו לרשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.

חוץ

החלק האיכותי ואולי המרשים ביותר בקתדרלת ריימס היא החזית המערבית, שנבנתה במאה ה-14. בולטים בה חלון הרוזטה הגדול (בסגנון גותי קורן - Rayonnant), כ-13.1 מטר קוטרו, חלון הרוזטה שבמקום הטימפנון ו-2 המגדלים המערביים ובהם חלונות עם קשתות מחודדות.

גובה המגדלים כיום הוא 81 מטר, אך הם תוכננו במקור להיות בגובה 120 מטר. המגדל הדרומי מכיל שני פעמונים גדולים: אחד מהם נקרא "שרלוט" על ידי הקרדינל של לורן ב-1570 ומשקלו כ-11 טון. שרפה הרסה את הגג ואת הצריחים ב-1481: מארבעת המגדלים שאגפו את בית הרוחב לא נותר כלום מעל גובה הגג. מעל בית המקהלה התנשא מגדל פעמונים אלגנטי מעץ ועופרת שגובהו 18 מטר, ואשר נבנה מחדש במאה ה-15 וב-1920.

הקתדרלה מוקפת בתמיכות דואות בנות שתי קומות, וכל קומה כוללת שתי קשתות, המופרדות זו מזו על ידי עמוד תמיכה שבראשו צריחון. על הקשתות הדואות נמצא פיסול רב.

החזית המערבית של קתדרלת ריימס
השווה הקורן של קתדרלת ריימס בעל תמיכות דואות כפולות, מבט מצפון מזרח
ציורי התמיכות הדואות הכפולות מאת וילאר דה הונקור מסביבות 1230 (Bibliothèque nationale)
מבט מדרום-מזרח על קתדרלת ריימס וארמון הבישוף
מבט מדרום
בית הרוחב הדרומי
צריח הפלש מעל האפסיס
השווה הקורן של קתדרלת ריימס בעל תמיכות דואות כפולות, מבט ממזרח

פיסול

הפיסול הגותי בריימס מייצג את הפיסול הגותי בשיאו. כשכזה, פיסול זה מציג מחשבה תאולוגית מורכבת ומסודרת בנוסף לשירות צורכי הפולחן הייחודים לריימס (הכתרת המלכים). פיסול זה הוא פרי עבודתן של מספר סדנאות שעבדו על הקתדרלה והושפע מזה שבקתדרלת שארטר, קתדרלת נוטרדאם דה פרי וקתדרלת אמיין. העיר ריימס הייתה מרכז גאלו-רומי חשוב וכשכזה נותרו בה שרידים רבים לאדריכלות הרומית ולפיסול הקלאסי. הפסלים בריימס הושפעו מאוד מפיסול זה והתכתבו עמו במהלך עבודתם, בה יצרו סוג חדש של פיסול השואב מהקלאסי והגותי גם יחד.

שלושת השערים של החזית המערבית מלאים בפסלים ופסלונים. השערים המערביים ייחודיים בכך שבמקום טימפנון, יש מעליהם חלונות ויטראז' וחלון רוזטה מעל השער המרכזי, בנוסף לחלון הרוזטה הגדול מעל לגמלון. "גלריית המלכים" מעליה מראה את הטבילה של כלוביס הראשון במרכז ואת פסלי יורשיו. בין פסלי העמוד מוצגת סצנת הפגישה בין מריה הקדושה לאליזבט: מריה מתוארת כאשה צעירה ויפה עם תווי פנים מעוגלים ואילו אליזבט מתוארת כאשה זקנה עם קמטי הבעה. פסלים אלו נחשבים לייחודיים ביותר, וזכו למעמד נכבד בפיסול האירופאי. היו חוקרים שטענו שפסלים אלו שאלו מן הפיסול הרומי (יחד עם ראשו של פטרוס הקדוש, שכן בריימס היו הפסלים עדים לפסלים גאלו-רומיים ששרדו את ימי החשיכה). עוד פסל ידוע ביותר בריימס הוא המלאך המחייך שהיה חלוצי בתחום ההבעות של היצורים השמימיים. עד אז, רוב הפסלים של הקדושים, המלאכים והאנשים בגן עדן היו נטולי הבעה או בעלי הבעה סטואית או שלווה. בנוסף לפיסול בשערים נוסף גם פיסול של פסלים גדולים בקומות הגבוהות ועל הקשתות. בין הפסלים המפורסמים הוא פסל גוליית בגובה 5 מטר שנמצא היום במוזיאון הקתדרלה. על הקשתות הדואות הוצבו גם כן פסלים.

החזיתות של בית הרוחב מקושטות גם הן בפסלים.
החזית הצפונית בת שלושת השערים ממנה נכנסו המלכים מקושטת בפסלי הבישופים המרכזיים של ריימס וניסיו של סן רמי (השער המרכזי), יום הדין האחרון ודמות של ישו (le Beau Dieu) (בשער המזרחי) וזאת במטרה להראות למלכים שהם בני תמותה ולתת לגיטימציה להכתרתם בידי הבישופים של ריימס. מתחת לטרימו בשער המרכזי ישנו תיאור של סוחרים החוזרים בתשובה ומתפללים לפסל של המדונה וישו, זהו מופע חדשני ונדיר של אמנות המתייחסת לאמנות ולא רק למציאות או לתיאורים שמימיים. בשער יום הדין מוצגת גם תחיית המתים בצורה שלא הוצגה עד כה: תיאור הסרקופאגים וארונות הקבורה הוא פרטני ומציג מספר סוגי ארונות (לרבות כדי חרס בהם נטמנו העניים), פרספקטיבה תלת־ממדית וזוויות, ותיאור פרטני של דמויות בתנוחות שונות עם מגוון רב של מחוות ותנוחות. התיאור מתאר בית קברות אמיתי ולא תיאור סמלי כמו בקתדרלת שארטר. הפיסול בשערי החזית הצפונית הציג פסלי עמוד נפחיים וטבעיים יותר ממה שהיה נהוג עד כה (כולל קפלי קערה בגלימותיהם) לצד פסלי עמוד ארכאיים יותר החוזרים על הנהוג בשארטר.
החזית הדרומית בת השער היחיד ממנה נכנסו הבישופים מקושטת בחלון רוזטה בקוטר 12.5 מטר עם הנביאים ושנים-עשר השליחים.

לצד הפיסול הדתי היה בריימס פיסול עיטורי בעל מטרות שונות. על פינות החלונות שבמבנה החיצוני פוסלו סדרת ראשים, שנקראה המסכות של ריימס, וראשים אלה כללו מגוון רב של הבעות. לצד ראשים אלה, על התמיכות הדואות שמקיפות את האפסיס מפוסלים גרוטסקים ויצורים דמיוניים. כמו כן, הופיעו פסלים ותבליטים המתארים פטרונים, עיסוקים ומשלחי יד.

פנים

פנים הקתדרלה הוא באורך 138.75 מטר (מבחוץ אורכה כ-149 מטר), ברוחב 30 מטר בספינה הראשית ובגובה 38 מטר במרכז. פנים הכנסייה מורכב מספינה ראשית עם שתי סיטראות, מבית רוחב עם אגפים, בית מקהלה עם אגפים כפולים ומאפסיס עם אמבולטוריום ו-5 קפלות היוצאות ממנו. הספינה הראשית מקורה בקמרונות צלעות בעלי 4 צלעות ומחלוקת ל-3 אזורי קיר: קומת הקשתות, קומת הטריפוריום וקומת התאורה. קומת הקשתות נתמכה בידי עמודים מורכבים עם כותרות בצורת צמחים. כמו בקתדרלת שארטר, החלונות בקומת התאורה הורכבו מצמדי חלונות שאוחדו לחלון אחד באמצעות חלון עגול מעליהם. חידוש זה, בניגוד לשארטר, אומץ גם בחלונות הספינה המשנית שבקומת הקשתות.

אחד החידושים החשובים שהציגה קתדרלת ריימס הוא המצאת תחרת חלונות מסוג Bar Tracery. עד אז, הזכוכית הצבעונית הוצבה בתוך פתחים שנוקבו בין הקירות ויצרו את החלונות, דבר שנקרא Plate Tracery. בריימס, שיטת התמיכה בזכוכית שונתה. במקום לנקב חורים בקיר, הזכוכית הצבעונית נתמכה בידי רשת של קורות אבן דקות, ואפשרו פיתוחי אבן עדינים בחלקים העליונים של החלונות. באמצעות שיטת תמיכה זו התאפשרה הגדלת שטח החלונות, והושבת הזכוכית בצורה שטוחה יותר. שיטת ה-Bar Tracery הומצאה בריימס ב-1230 והפכה לאחד המבשרים החשובים של הגותיקה הקורנת (סגנון ה-Rayonnant הגותי) ששלטה בצרפת ומרכז אירופה עד אמצע המאה ה-14 ושמה דגש על אור ופרטים עדינים.

בפנים הקתדרלה יש שפע פסלים כמו בחוץ, וחלונות ויטראז' מהמאה ה-13. בצד האחורי של החזית המערבית, משני צידי השער המרכזי, נמצא פיסול רב של דמויות וסצינות בעלות מסר תאולוגי, המסודרות בשורות. חלון הרוזטה מעל השער הראשי והגלריה מתחת נדירים בהדרם. על ריצפת הקתדרלה נמצא לבירינת ובו חקוקים שמות האדריכלים שבנו את הקתדרלה. הלבירינת מהווה חותמת אישית של אותם אדריכלים ומציג אמירה יומרנית שלהם לגבי מעשה הבנייה: הקתדרלה היא עולם ומלואו ומורכבת כמו המבוך האגדי שבנה דדלוס ובשביל להתמצא בה יש צורך בהדרכה חיצונית, "פקעת חוטים".

הקתדרלה מכילה שטיחי קיר באיכות גבוהה. מביניהם הסדרה החשובה היא זו שהוצגה על ידי רובר דה לנונקור (Robert de Lenoncourt), הארכיבישוף בתקופתו של פרנסואה הראשון מלך צרפת, המייצג את חיי מרים, אם ישו. צפון בית הרוחב מכיל עוגב איכותי בתוך תיבה גותית Flamboyant. שעון בית המקהלה מקושט בדמויות מכניות מוזרות. מספר ציורים, מאת טינטורטו (Tintoretto), ניקולא פוסן (Nicolas Poussin) ואחרים, וכן גילוף בעץ ומסילות המקהלה, גם הם ראויים לאזכור. הצייר מארק שאגאל תרם מספר ויטראז'ים לקתדרלה שהותקנה בה מאוחר יותר.

אוצר הקתדרלה, הנמצא בארמון טו, מכיל את "השפופרת הקדושה", היורשת של השפופרת העתיקה שבה משחו מלכים צרפתים, שנשברה בעת המהפכה הצרפתית, ושברים ממנה מוכלים בשפופרת הנוכחית.

הספינה הראשית, מבט מערבה
הספינה הראשית, מבט מזרחה
בית המקהלה, מבט מזרחה

גובה המגדלים המערביים: 81.5 מטר
אורך הספינה הראשית: 138.75 מטר
אורך הקתדרלה (מבחוץ): 149.17 מטרים
גובה הספינה הראשית: 38 מטר
גובה הספינות המשניות: 16.5 מטר
רוחב החזית המערבית: 48.8 מטר
אורך בית הרוב: 61 מטר
קוטר הרוזטה הגדולה בחזית המערבית: 13.1 מטר
קוטר חלונות הרוזטה הצפונית: 9.65 מטר
קוטר חלונות הרוזטה הדרומית: 9.65 מטר
שטח בנוי: 6,650 מטר רבוע

פנים הקתדרלה
השערים המערביים של הקתדרלה
השער המרכזי ובו חלון רוזטה
שני חלונות הרוזטה בחזית המערבית
התמיכות הדואות הכפולות בחזית הצפונית
קמרונות בני 4 צלעות
חזית הקתדרלה
האפסיס מוקף תמיכות דואות וקפלות
קתדרלת ריימס בלילה
גרגויל
צריחון (ויולה לה-דוק)
חלון Bar Tracery בקומת התאורה
החזית המערבית של ריימס, מבט מבפנים בצד האחורי שלה. ניתן לראות פיסול רב מצידי השער הראשי וחלון רוזטה במקום הטימפנון