המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700. זוהי המאה השביעית של האלף הראשון. מאה זו נחשבת לתחילתם של ימי הביניים במזרח התיכון, והאירוע המשמעותי בתקופה זו הוא ייסוד האימפריה המוסלמית בעקבות כיבושי הערבים, אשר כבשו כליל את האימפריה הסאסאנית וחלקים גדולים מהאימפריה הביזנטית והביאו את האסלאם לכל רחבי המזרח התיכון וחלקים מאירופה.

מאות: ► המאה ה-6 • המאה ה-7 • המאה ה-8 ◄

עשורים: ► 590-599 • 600-609 • 610-619 ◄

שנים: ► • 599 • 600 • 601 • 602 • 603 • ◄

במערב אירופה התבססה השושלת הקרולינגית שמרכזה בצרפת שהחליפה את השושלת המרובינגית. נציגה המפורסם ביותר של השושלת הזאת הוא קארל הגדול, מייסד האימפריה הרומית הקדושה בראשית המאה ה-9.

בדרום אמריקה המשיכה לפרוח תרבות המאיה שהייתה בתור הזהב שלה. בסין עלתה שושלת טאנג ואילו המשיך המאבק בין המדינות השונות על השליטה בתת-היבשת.

אירועים בולטים בעולם

ההמיספירה המזרחית בשנת ה-600 לספירה

על פי תורת האסלאם בשנת 610 המלאך גבריאל התגלה בפני הנביא מוחמד במערה על הר חירה בפאתי מכה וקורא למוחמד "נביא אללה" (ציור מ-1425)

• האסלאם מושל בארצות ערב. מתחילה כתיבת הקוראן והערבים כובשים ומפיצים את האסלאם בסוריה, עיראק, איראן, מצרים, צפון אפריקה ומרכז אסיה. בתוך כך נהרסת לחלוטין האימפריה הסאסאנית-פרסית והאימפריה הביזנטית מאבדת את שטחיה בסהר הפורה ומצרים.
• 604 – נֻעמאן השלישי, מלך אל-חירה (ממלכה ערבית על הגבול שבין מסופוטמיה לחצי האי ערב) מודח על ידי האימפריה הסאסאנית, ובכך נפתחת הדרך למוסלמים לפלוש לסהר הפורה.
• 609 – הפנתאון ברומא נהפך לכנסייה על ידי האפיפיור בוניפקיוס הרביעי, דבר שסייע לשמור על שלמותו עד לימינו.
• 610 – הנביא האסלאמי מוחמד בן ה-40 מתחיל בחשאי להטיף לדת חדשה שתיקרא אסלאם. על פי תורת האסלאם, המלאך גבריאל התגלה בפני מוחמד במערה על הר חירה בפאתי מכה וקורא למוחמד "נביא אללה".
• 5 באוקטובר 610 – הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית מוכתר רשמית כקיסר, לאחר שרצח את קודמו, הקיסר פוקאס
• 610 – בהתאם למסורת המוסלמית, זו השנה בה התקבלו הפרקים הראשונים של הקוראן.
• 612 – תאודברט השני נהרג. ממלכתו אוסטרזיה עברה לאחיו תאודריך השני, מלך בורגונדיה.
• 613 – תאודריך השני נפטר. בנו הלא חוקי סיגברט השני השתלט על הממלכה.
• 613 – כלותאר השני הוציא להורג את סיגברט השני ומכהן כמלך בורגונדיה ואוסטרזיה.
• 15 באפריל 614 – האימפריה הפרסית כובשת את ירושלים
• 614 – הפרסים כובשים מידי האימפריה הביזנטית את סוריה וארץ ישראל
• 616 – הסאסאנים בראשות כוסרו פרוויז כובשים את אלכסנדריה. באותה שנה הם גם כובשים את סרדיס ומחריבים את בית הכנסת שבעיר.
• 616 – צבאותיו של מלך האימפריה הסאסאנית ח'וסרו השני פולשים למצרים.
• 617 – סיגברט הראשון מוכתר למלך אסקס
• 618 – בסין קורסת שושלת סווי ומוחלפת בשושלת טאנג
• 23 בדצמבר 619 – בוניפקיוס החמישי נעשה לאפיפיור
• 16 ביולי 622 – מוחמד מתחיל את ההג'רה שלו ממכה למדינה. תחילת הלוח המוסלמי.
• 622 – הקמת המדינה המוסלמית הראשונה.
• 623 – דגוברט הראשון קיבל את ממלכת אוסטרזיה מאביו כלותאר השני.
• 17 במרץ 624 – בקרב בדר מנצח מוחמד בראש צבא קטן של 300 לוחמים לראשונה את אנשי מכה משבט קורייש בראשותו של אבו ג'הל שנהרג בקרב ואבו סופיאן מבית אומיה (אביו של הח'ליף החמישי מועאויה הראשון)
• 627 – קרב הח'נדק (השוחה): 10,000 מאנשי מכה צרים על העיר אל מדינה, אשר נשלטה על ידי המוסלמים בהנהגתו של הנביא מוחמד, אך נאלצים לסגת כתוצאה ממחסור באספקה.
• 628 – הקיסר הרקליוס כובש את בירת הממלכה הפרסית קטסיפון ומחזיר לשליטת האימפריה הביזנטית את מצרים, ארץ ישראל, סוריה, אנטיוכיה ומסופוטמיה
• 629 – הביזנטים כובשים את ירושלים מידי הפרסים
• 629 – נערך קרב ח'ייבר בין מאמיניו של מוחמד לשבטים יהודים שהתגוררו בח'ייבר, שבחצי האי ערב. בקרב שהתחולל בין מוחמד ואנשיו לבין חקלאים יהודים שישבו בנווה המדבר ח'ייבר (خيبر) הרגו אנשי מוחמד 100 מאנשי ח'ייבר. הנותרים הסכימו להיכנע ולשלם באופן קבוע למוחמד ולאנשיו מחצית מיבוליהם כמס. קרב ח'ייבר שימש בעיני המוסלמים דגם ליחסים הרצויים בין יהודים ונוצרים לבין השלטון המוסלמי באימפריה המוסלמית. על-פי הדגם הזה, ליהודים, בהיותם אחד מ"עמי הספר" (أهل الكتاب) יש זכות לשבת בשלום בקרב המוסלמים, לקיים את מצוות דתם ואף לזכות בהגנת השלטון המוסלמי, ובלבד שהם מוכנים לקבל מעמד של "בני חסות" (أهل الذمّة) ולשלם מס גבוה.
• 629 – דגוברט הראשון ירש את אביו כלותאר השני כמלך נויסטריה. הוא העביר את שטח אקיטן כממלכה עצמאית לאחיו כריברט השני.
• 632 – תחילת מלחמות הרדה נגד השבטים הערבים.
• 1 בינואר 630 – מוחמד התחיל במסע לכיוון מכה ביחד עם הצבא שלו
• 16 ביוני 632 – יזדגרד השלישי, מלכה האחרון של האימפריה הסאסאנית עולה על כס המלוכה
• 632 – קובראט מתחיל לשלוט על בולגריה הישנה.
• 632 – דגוברט הראשון סיפח את אקיטן לממלכתו מחדש.
• 632 – לאחר מות מוחמד, נבחר אבו בכר למנהיג האסלאם.
• 633 – תוך קרבות קשות לוחמי האסלאם מתקדמים בכיבושים באזור עיראק של היום.
• 634 – מתחילה התקופה הערבית בארץ ישראל – עם ניצחון המוסלמים על הביזנטים בקרב אג'נאדין שנערך באזור שבין רמלה לבית גוברין, או בקרבת מגידו.
• 634 – התקדמות האסלאם בסוריה תוך קרבות עם הצבא של האימפריה הביזנטית.
• 634 – עמר בן אלחטאב מוכתר כח'ליף השני
• 634 – לאחר מות אבו בכר, עומר בן אל-ח'טאב התמנה לח'ליפה השני.
• 635 – התקדמות האסלאם תוך כיבוש שטחים נוספים מהאימפריה הביזנטית בסוריה. כיבוש דמשק.
• אוגוסט 636 – בקרב הירמוך בין צבאה של האימפריה הביזנטית לבין הכוחות האסלאמיים של צבאות הראשידון, גברו המוסלמים. היסטוריונים בני זמננו מגדירים קרב זה כאחד המכריעים בהיסטוריה. בעקבות ההפסד בקרב הירמוך נשבר הצבא הביזנטי ולא יכול היה לעצור את הצבא המוסלמי, שפעל במהירות וביעילות לניצול ההצלחה. תוך כשנתיים כבשו המוסלמים את כל אזור הלבנט ואף חדרו לאסיה הקטנה. תבוסת הביזנטים הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה ארוכת הימים של האימפריה הביזנטית, שאיבדה את שליטתה באגן המזרחי של המזרח התיכון ובמקומות הקדושים לנצרות.
• 636 – קרב אל-קאדסיה – ניצחון חשוב לכוחות האסלאמיים נגד הפרסים.
• 637 – דמשק וארץ ישראל נכבשות על ידי המוסלמים מן הביזנטים בקרב הירמוך
• 637 – ניצחון חשוב בחזית נגד הפרסים.
• 637 – חוזה עומר בין הח'ליפה המוסלמי עמר בן אלח'טאב לבין פטריארך ירושלים סופרוניוס
• 638 – כיבוש ירושלים בידי צבאות ח'ליפות ראשידון תחת הנהגתו של הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב.
• 638 – כיבוש ג'זירה על ידי המוסלמים.
• 639 – כיבוש אזור ח'וזסתאן על ידי המוסלמים.
• 639 – כיבוש מצרים וארמניה על ידי המוסלמים.
• 640 – קיסריה נכבשה מידי הביזנטים על ידי המוסלמים.
• 641 – קרב נאהוונד – ניצחון מוחלט של כוחות האסלאם על הפרסים. האימפריה הפרסית לא הצליחה להשתקם לאחר הפסד זה.
• 641 – כיבוש אלכסנדריה על ידי המוסלמים.
• ספטמבר 642 – השלטון הביזנטי במצרים נכנע בפני המוסלמים.
• 643 – הערבים כובשים את קירנאיקה
• 643 – כיבוש שטחים משמעותיים בחלקים שונים של האימפריה הסאסאנית על ידי הערבים.
• 644 – הוכתר הח'ליף השלישי עות'מאן
• 644 – אשקלון נכבשה מידי הביזנטים על ידי המוסלמים.
• 644 – כיבושים של כוחות האסלאם באיראן המזרחית, אפגניסטן ופקיסטן של היום.
• 646 – התקדמות האסלאם בח'וראסאן, ארמניה ואסיה הקטנה.
• 647 – התקדמות האסלאם בצפון אפריקה. כיבוש קפריסין.
• 650 – צבאות האסלאם הגיעו למגע עם הטורקים וממלכת הכוזרים.
• 655 – פידה מוכתר למלך מרסיה
• 7 בנובמבר 656 – קרב הגמל – מורדים ערבים תחת הנהגתה של עאישה (אלמנתו של מוחמד) מתחילים מרד נגד הח'ליף הרביעי עלי בן אבי טאלב. הם מובסים בבצרה, ועאישה הוגלתה למדינה. במהלך הקרב נהרגים 10,000 בני אדם (כמות האבדות הייתה שווה בכל צד).
• 656 – עלי בן אבי טאלב מתמנה לח'ליפה הרביעי.
• 657 – עלי בן אבי טאלב מעביר את בירתו ממדינה לכופה.
• 657 – קרב צפין – כוחות מוסלמים תחת הנהגתו של הח'ליף עלי בן אבי טאלב נלחמים בצבאו של מושל סוריה מועאויה אבן אבו סופיאן באזור גדות הפרת בקרבת ראקה (סוריה). הקרב לא הוכרע.
• 659 – נערך קרב נארוואן, באזור נארוואן הנמצא כ-12 קילומטרים מבגדד, בין כוחותיו של הח'ליף עלי בן אבי טאלב לבין קבוצה קיצונית בשם הח'אריג'ים. הקרב הסתיים בתבוסה מוחלטת של הח'אריג'ים.
• 659 – מועאויה הראשון מסיים כיבוש מצרים.
• 660 – עלי בן אבי טאלב מצליח להשתלט מחדש על השטחים בחג'אז ותימן שהיו בשליטה של מועאויה הראשון.
• 661 – מועאויה הראשון ממונה לח'ליפה, בכך עוברת הח'ליפות לבית אומיה שבירתו דמשק
• 661 – כלותאר השלישי מאחד את כל הממלכות של הפרנקים. הוא נפטר באותה שנה והממלכה חולקה לאחיו – אוסטרזיה לכילדריך השני, נויסטריה לתיאודריך השלישי
• 662 – מרד ח'וארג' נגד האסלאם האורתודוקסי.
• 664 – כיבוש קאבול על ידי המוסלמים.
• 664 – כל הנוצרים באיים הבריטיים הצטרפו לכנסייה הקתולית, לאחר כינוס סינוד ויטבי.
• 668 – בקוריאה כובשת ממלכת שילה את ממלכת גוגוריו ובכך מיאה אל קיצה תקופת שלוש הממלכות של קוריאה ומתחילה תקופת ממלכת שילה המאוחדת
• 668 – קונסטנטינוס הרביעי מתמנה לקיסר האימפריה הביזנטית
• 669 – עליית כוחו של חוסיין (בן עלי)
• 670 – כיבוש קאבול.
• 670 – נוסדה העיר קירואן (היום בתוניסיה)
• 672 – כיבוש רודוס על ידי המוסלמים.
• 673 – כילדריך השני מספח את נויסטריה לממלכתו.
• 674 – המוסלמים חוצים את אמו דריה ונכנסים לבוכרה.
• 674 – מתחיל המצור הערבי הראשון על קונסטנטינופול.
• 675 – לאחר פטירת כילדריך השני, ממלכתו חולקה מחדש לנויסטריה ואוסטרזיה.
• 2 בנובמבר 676 – דונוס נעשה לאפיפיור
• 676 – תיאודריך השלישי מאחד נויסטריה ואוסטרזיה תחת שליטתו.
• 677 – המוסלמים כובשים את סמרקנד וטרמז.
• 677 – המוסלמים מתחילים מצור על קונסטנטינופול.
• 678 – בעקבות הפסד בקרב ימי, המוסלמים מסירים את המצור על קונסטנטינופול.
• 10 באוקטובר 680 – קרב כרבלא שבו נהרג חוסיין בן עלי בידי צבאו של בית אומיה. השיעים מציינים את הקרב ביום אבל מדי שנה ביום עשוראא לפי הלוח המוסלמי
• 680 – ניצחון מכריע של הבולגרים על הביזנטים בקרב אונגל (אנ').
• 7 בנובמבר 680 – נפתחת ועידת קונסטנטינופול השלישית
• 680 – לאחר מות מועאויה הראשון, יזיד הראשון מוכרז ח'ליפה.
• 680 – עבדאללה בן זובייר הכריז את עצמו כח'ליפה של מכה ולא מכיר ביורש של מועאויה הראשון.
• 683 – הח'ליף מועאויה השני עולה לשלטון עם מות אביו יזיד הראשון
• 684 – מרואן הראשון מתמנה לח'ליפה החדש וממשיך להילחם נגד המורדים בהנהגת עבדאללה אבן אל-זובייר.
• 685 – עבד אל-מלכ מתמנה לח'ליפה החדש וממשיך להילחם נגד המורדים בהנהגת עבדאללה אבן אל-זובייר.
• 21 באוקטובר 686 – קונון הופך לאפיפיור
• 686 – מרד של אל-מוח'תאר שהכריז על עצמו ח'ליפה של כופה.
• 687 – מנהיג המרד אל-מוח'תאר נהרג בקרב עם כוחות של עבדאללה אבן אל-זובייר.
• 16 באוקטובר 690 – וו דזה טיין נהיית לאישה היחידה למלוך בסין ולשאת בתואר קיסר סין
• 690 – תרגום התנ"ך וספרי הברית החדשה לאנגלית עתיקה.
• 692 – נערכת ועידת קוויניסקסט – החלטות הוועדה לא התקבלו על ידי האפיפיור והכנסייה הקתולית.
• 692 – טרן, מלך הפיקטים עולה לשלטון
• 692 – קרב סבסטופול בין האימפריה הביזנטית לכוחות הערבים
• 692 – עבד אל-מלכ כובש מחדש את מכה. מנהיג המרד עבדאללה אבן אל-זובייר נהרג בקרב.
• 694 – יוסטיניאנוס השני שולח את צבאו להילחם במרונים, אך נוחל מפלה
• 694 – המלך הוויזיגותי אגיקה מאשים בטולדו את היהודים בשיתוף פעולה עם המוסלמים, מחרים את אדמותיהם, גוזר עליהם עבדות אצל נוצרים והמרת דתם של ילדיהם לנצרות
• 695 – מרד ח'וארג'.
• 698 – בעקבות הפסד בקרב ליד קרתגו, האימפריה הביזנטית מפנה את כל כוחותיה מצפון אפריקה. העיר נהרסה ולא שוקמה מעולם.

ערים חדשות

• דוברובניק

אישים בולטים

• הנביא מוחמד (570–632)
• אבו בכר, הח'ליף המוסלמי הראשון
• עלי בן אבי טאלב (600–661), בן דודו של מוחמד, הח'ליף המוסלמי הרביעי.
• ח'אלד אבן אל-וליד (592–642), מפקד צבא ערבי מוסלמי שהביס את צבאות האימפריה הרומית והפרסית במעל ל-80 קרבות
• עומר בן אל-ח'טאב, הח'ליפה השני.
• עות'מאן, הח'ליפה השלישי.

אישים בולטים ביהדות

• בוסתנאי בן חנינאי – ראש הגולה בבל.
• רב מר בר רב הונא – ראש ישיבת סורא הראשון בתקופת הגאונים.
• רב אחא משבחא – מחכמי פומבדיתא שבבבל, כתב את הספר הראשון לאחר חתימת התלמוד.
• רב יצחק (פירוז שבור) – החכם שיצא לקראת עלי אבן אבו טאלב בעת הכיבוש המוסלמי של פרס.
• רב חנניה (חיננאי) – ראש ישיבת סורא.
• רב הונאי (הונא) – ראש ישיבת סורא.
• רב ששנא (משרשיא בר תחליפא) – ראש ישיבת סורא.
• רב חנניה הכהן מנהר פקוד (חיננאי) – ראש ישיבת סורא.
• רב נהילאי (הילאי) הלוי מנרש – ראש ישיבת סורא.

תגליות והמצאות

אש יוונית

• ב-650 בסין מונפקים לראשונה בהיסטוריה השטרות הראשונים שעשויים מנייר.
• בשנות ה-70 של המאה ה-7 – הומצא אמצעי הלחימה "אש יוונית" בקונסטנטינופול.

תרבות ואמנות

• תחילת תקופת הזוהר של אמנות השאן שוי (אנ'), אמנות ציור נוף סינית קלאסית^[1].
• בתקופת שושלת צ'לוקייה בהודו נבנים מקדשים בסגנונות שעתידים להפוך לנפוצים ומזוהים עם אזורים נרחבים בדרום אסיה. בתקופה זו נבנו באזור טאמיל נאדו כמה מבנים שהפכו לימים לאייקונים^[2].

תרבות המזרח התיכון בתקופת עליית האסלאם

• במוזיקה במזרח התיכון בראשית המאה, בתקופה הקדם-אסלאמית, בלטו הסגנונות הביזנטים והסאסאנים. באימפריה הביזנטית היה נהוג זמר עממי שבוצע בהיכלים של אצילים. באימפריה הסאסאנית הייתה נפוצה שירה דתית ולא-דתית גם יחד^[3].
• בתקופת מעבר בימי מוחמד ישנן עדויות שעשויות לרמוז שהמוזיקה המקובלת הייתה יותר פונקציונלית כמו שירי מלחמה או עלייה לרגל^[3]. בתקופה זו הופיעו באזורים רבים שנכבשו מבנים קדומים של מסגדים, שבשלב הזה היו מבנים קהילתיים יותר מאשר דתיים. באזור עיראק מקבלים מבנים אלו מאפיינים ייחודיים בהשפעות היפוסטילים^[4].
• על עליית האסלאם מסביבות 610 מתחילה התגבשותה של סוגה מוזיקלית עממית חדשה, שמשלבת מוזיקה ערבית קדם-אסלאמית עם השפעות פרסיות, ביזנטיות, טורקיות, ברבריות ומוריות. עם התפשטות האסלאם נפוץ סגנון מוזיקלי זה מצפון אפריקה ועד מרכז אסיה, אם כי בצורתו המזוקקת היה נפוץ בעיקר בטווח בין מצרים לפרס. הופעה מוזיקלית נפוצה כללה שימוש בעוד, דף ומקל הקשה בשם קאדיב (qaḍīb)^{[דרושה הבהרה]}.
• בימי בית אומיה (661–750) הייתה פריחה באזור חצי האי ערב בזכות זמינותם של עבדים מנגנים ועליית הונם של האצילים המקומיים. אלו גרמו לאופנות בקרב האצולה, דוגמת תחרויות מוזיקה. אלו יצרו תשתית תרבותית-מוזיקלית שבה תפרח הסוגה המקומית שנים רבות. בתקופה זו נוסד הסגנון הקלאסי של המוזיקה האסלאמית^[3].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המאה ה-7 בוויקישיתוף