נשיא רומניה

נשיא רומניה (ברומנית: Președintele României) עומד בראש המדינה הרומנית והוא נבחר ישירות לתקופת כהונה בת חמש שנים. כהונתו מוגבלת לשתי קדנציות רצופות בלבד כאשר בכהונתו הראשונה הנשיא רשאי לא להיות חבר באף מפלגה. סמכויותיו של הנשיא רחבות ודומות לאלו של נשיא צרפת, ולא לסמכויות סמליות כמו לנשיא מדינת ישראל.

נשיא רומניה
Președintele României

איוש נוכחי	קלאוס יוהאניס (21 בדצמבר 2014)
תאריך כניסה לתפקיד	21 בדצמבר 2014
תחום שיפוט	רומניה
מעון	ארמון קוטרוצ'ן
ייסוד המשרה	28 במרץ 1974
איוש ראשון	ניקולאה צ'אושסקו
www.presidency.ro

סמכויותיו של נשיא רומניה:

• ממנה את הממשלה (על בסיס הצבעת אמון מהפרלמנט).
• מציע את מועמדותו של ראש הממשלה.
• לוקח חלק בישיבות הממשלה.
• מסכם הסכמים עם שותפים בינלאומיים.
• עומד בראש הכוחות המזוינים של המדינה.
• מחליט על משאלי עם.
• מתן חנינות (על בסיס אישי).
• בעל זכות לפזר את הפרלמנט.^[1]

נשיאה הנוכחי של רומניה הוא קלאוס יוהאניס.

נשיאי רומניה

מפלגות פוליטיות

     המפלגה הקומוניסטית הרומנית      חזית ההצלה הלאומית      מפלגת האיכרים הלאומית הנוצרית-דמוקרטית      המפלגה הסוציאל-דמוקרטית      המפלגה הליברל-דמוקרטית      המפלגה הלאומית ליברלית

הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה (1965–1989)

נשיא			תקופת כהונה			מפלגה פוליטית
מס.	דיוקן	שם (לידה–מוות)	נכנס לתפקיד	עזב את התפקיד	זמן בתפקיד
1		ניקולאה צ'אושסקו Nicolae Ceauşescu (1918–1989)	28 במרץ 1974	22 בדצמבר 1989	15 שנים, 249 ימים	המפלגה הקומוניסטית הרומנית
			צ'אושסקו שמר על ארצו תחת מדינה קומוניסטית. למרות חברותה של ארצו בברית ורשה, צ'אושסקו הכיר במדינת ישראל, תמך בלאומיות הרומנית וגינה את פלישת ברית ורשה לצ'כוסלובקיה ב-1968. עם נאומו התזות של יולי ב-1971, צ'אושסקו החל ברפורמה מעין-מאואיסטית ונאו-סטליניסטית. הוא ואשתו הודחו במהלך המהפכה הרומנית ב-1989 והוצאו להורג שלושה ימים מאוחר יותר.

רומניה (1989–היום)

נשיא			תקופת כהונה			מפלגה פוליטית
מס.	דיוקן	שם (לידה–מוות)	נכנס לתפקיד	עזב את התפקיד	זמן בתפקיד
—		יון איליאסקו Ion Iliescu (1930–)	26 בדצמבר 1989	20 ביוני 1990	176 ימים	חזית ההצלה הלאומית
			חבר במעמד גבוה לשעבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית, איליאסקו היה מבין מיסדיה העיקריים של חזית ההצלה הלאומית במהלך המהפכה הרומנית ב-1989. כטריומווירט של מפלגה זאת, איליאסקו כיהן כראש המדינה של רומניה בפועל קרוב לחצי שנה במהלך מעברה לקפיטליזם.
2			20 ביוני 1990	29 בנובמבר 1996	6 שנים, 161 ימים	חזית ההצלה הלאומית
			נשיא רומניה הראשון שנבחר בצורה חופשית ודמוקרטית, איליאסקו היה "סוציאל-דמוקרטי עצמאי" בהיבטים גאופוליטיים. הוא זכה למוניטין פופוליסטי לאחר טיפולו בהתערבויות הכורים של המינריאדה בבוקרשט. בכהונה הראשונה שלו, הוצגה חוקת רומניה הנוכחית.
3		אמיל קונסטנטינסקו Emil Constantinescu (1939–)	29 בנובמבר 1996	20 בדצמבר 2000	4 שנים, 21 יום	מפלגת האיכרים הלאומית הנוצרית-דמוקרטית1
			קונסטנטינסקו היה המועמד המצליח של האמנה הדמוקרטית הרומנית הנוטה לימין אשר זכתה בבחירות הכלליות ב-1996, כתוצאה מכך סלל את הדרך להעברת השלטון השלווה הראשונה ברומניה לאחר 1989. במהלך כהונתו כנשיא, קונסטנטינסקו נאבק ביישום האיטי של תהליך המודרניזציה וההפרטה שהיה שקוע בבירוקרטיה מוגזמת. בכל זאת, קואליציית מפלגתו הצליחה להשיג שלושה ראשי ממשלה שיזמו רפורמות כלכליות ליברליזציה תחת נשיאותו של קונסטנטינסקו, אם כי ההתקדמות הכוללת בטווח הקצר הייתה איטית מהצפוי בתחילה.
(2)		יון איליאסקו Ion Iliescu (1930–)	20 בדצמבר 2000	20 בדצמבר 2004	4 שנים	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
			איליאסקו נבחר לכהונתו השלישית הלא רצופה בשנת 2000. במרץ 2004, עם סיום כהונתו האחרונה, רומניה הצטרפה אל הארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו), כחלק מגל ההתרחבות השני בגודלו במרכז ומזרח אירופה.
4		טראיאן בססקו Traian Băsescu (1951–)	20 בדצמבר 2004	21 בדצמבר 2014	10 שנים, יום אחד[2]	המפלגה הליברל-דמוקרטית2
			נבחר עם תמיכתה של מפלגת ברית הצדק והאמת הנוטה ימינה, בססקו זכה בנשיאות בשנת 2004 על מצע המכוון לשחיתות פוליטית נרחבת. במהלך כהונתו הראשונה, רומניה הצטרפה אל האיחוד האירופי. זה היה גם במהלך המנדט הראשון שלו כנשיא שהצליח לפתור משבר בני ערובה בעיראק, מה שהביא להצלתם של שלושה עיתונאים רומנים. למרות ההתנגדות הקשה של מפלגות השמאל (בעיקר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית), הוא גינה בפומבי את המשטר הקומוניסטי לשעבר. כהונתו השנייה התאפיינה בניצחון מוחץ של קואליציית האופוזיציה, בעיקר האיחוד סוציאל-ליברלי, הן בבחירות המקומיות והן בבחירות המחוקקות של 2012, על רקע הפסדים כבדים למפלגה הנשיאותית (כלומר המפלגה הליברלית הדמוקרטית). מבחינה בינלאומית, בססקו יישר את רומניה קרוב יותר לארצות הברית, האיחוד האירופי ונאט"ו, בכך שמר על מדיניות חוץ פרו-מערבית לאורך שתי כהונותיו. הוא הושעה פעמיים, בשנים 2007 ו-2012. שני משאלי הדחה נפסלו על ידי בית המשפט לחוקה בטענה של אחוז הצבעה נמוך, ובכך סללו את דרכו לקאמבק לנשיאות.
5		קלאוס יוהאניס Klaus Iohannis (1959–)	21 בדצמבר 2014	מכהן	7 שנים, 166 ימים	המפלגה הלאומית ליברלית

הערות: ¹אמיל קונסטנטינסקו היה המועמד של מפלגת האיכרים הלאומית הנוצרית-דמוקרטית שמועמדותו נתמכה כחלק מהוועידה הדמוקרטית הרומנית הנוטה לימין בשנים 1992 ו-1996.
²טראיאן בססקו היה המועמד לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית שמועמדותו נתמכה כחלק מהוועידה הדמוקרטית הרומנית הנוטה לימין בשנת 2004, לצד המפלגה הלאומית הליברלית. בשנת 2009, בחירתו החוזרת נתמכה רק על-ידי המפלגה הליברל-דמוקרטית לצד פלג מסוים של מפלגת האיכרים הלאומית הנוצרית-דמוקרטית.

נשיאים בפועל (1990–היום)

נשיא			תקופת כהונה			מפלגה פוליטית
מס.	דיוקן	שם (לידה–מוות)	נכנס לתפקיד	עזב את התפקיד	זמן בתפקיד
—		ניקולאיה וקרויו Nicolae Văcăroiu (1943–)	20 באפריל 2007	23 במאי 2007	33 ימים	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
			ואקארויו, נשיא הסנאט, שירת כנשיא זמני לאחר השעייתו הראשונה של בססקו.
—		קרין אנטונסקו Crin Antonescu (1959–)	10 ביולי 2012	27 באוגוסט 2012	48 ימים	המפלגה הלאומית ליברלית
			אנטונסקו, נשיא הסנאט, שירת כנשיא זמני לאחר השעייתו השנייה של בססקו.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשיא רומניה

• אתר האינטרנט הרשמי של נשיא רומניה

הערות שוליים

1. ilovevaquero, נשיא רומניה, תפקידיו וסמכויותיו העיקריות.
2. הודח פעמיים, פעם הראשונה ב-2007 ופעם שנייה ב-2010.