| נשיא |
תקופת כהונה |
מפלגה פוליטית |
| מס. |
דיוקן |
שם
(לידה–מוות) |
נכנס לתפקיד |
עזב את התפקיד |
זמן בתפקיד |
| — |
 |
יון איליאסקו
Ion Iliescu
(1930–2025) |
26 בדצמבר 1989 |
20 ביוני 1990 |
176 ימים |
חזית ההצלה הלאומית |
| חבר במעמד גבוה לשעבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית, איליאסקו היה מבין מיסדיה העיקריים של חזית ההצלה הלאומית במהלך המהפכה הרומנית ב-1989. כטריומווירט של מפלגה זאת, איליאסקו כיהן כראש המדינה של רומניה בפועל קרוב לחצי שנה במהלך מעברה לקפיטליזם. |
| 2 |
20 ביוני 1990 |
29 בנובמבר 1996 |
6 שנים, 161 ימים |
חזית ההצלה הלאומית |
| נשיא רומניה הראשון שנבחר בצורה חופשית ודמוקרטית, איליאסקו היה "סוציאל-דמוקרטי עצמאי" בהיבטים גאופוליטיים. הוא זכה למוניטין פופוליסטי לאחר טיפולו בהתערבויות הכורים של המינריאדה בבוקרשט. בכהונה הראשונה שלו, הוצגה חוקת רומניה הנוכחית. |
|
| 3 |
 |
אמיל קונסטנטינסקו
Emil Constantinescu
(1939–) |
29 בנובמבר 1996 |
20 בדצמבר 2000 |
4 שנים, 21 יום |
מפלגת האיכרים הלאומית הנוצרית-דמוקרטית1 |
קונסטנטינסקו היה המועמד המצליח של האמנה הדמוקרטית הרומנית הנוטה לימין אשר זכתה בבחירות הכלליות ב-1996, כתוצאה מכך סלל את הדרך להעברת השלטון השלווה הראשונה ברומניה לאחר 1989. במהלך כהונתו כנשיא, קונסטנטינסקו נאבק ביישום האיטי של תהליך המודרניזציה וההפרטה שהיה שקוע בבירוקרטיה מוגזמת.
בכל זאת, קואליציית מפלגתו הצליחה להשיג שלושה ראשי ממשלה שיזמו רפורמות כלכליות ליברליזציה תחת נשיאותו של קונסטנטינסקו, אם כי ההתקדמות הכוללת בטווח הקצר הייתה איטית מהצפוי בתחילה. |
|
| (2) |
|
יון איליאסקו
Ion Iliescu
(1930–2025) |
20 בדצמבר 2000 |
20 בדצמבר 2004 |
4 שנים |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית |
| איליאסקו נבחר לכהונתו השלישית הלא רצופה בשנת 2000. במרץ 2004, עם סיום כהונתו האחרונה, רומניה הצטרפה אל הארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו), כחלק מגל ההתרחבות השני בגודלו במרכז ומזרח אירופה. |
|
| 4 |
 |
טראיאן בססקו
Traian Băsescu
(1951–) |
20 בדצמבר 2004 |
21 בדצמבר 2014 |
10 שנים, יום אחד[2] |
המפלגה הליברל-דמוקרטית2 |
נבחר עם תמיכתה של מפלגת ברית הצדק והאמת הנוטה ימינה, בססקו זכה בנשיאות בשנת 2004 על מצע המכוון לשחיתות פוליטית נרחבת. במהלך כהונתו הראשונה, רומניה הצטרפה אל האיחוד האירופי. זה היה גם במהלך המנדט הראשון שלו כנשיא שהצליח לפתור משבר בני ערובה בעיראק, מה שהביא להצלתם של שלושה עיתונאים רומנים. למרות ההתנגדות הקשה של מפלגות השמאל (בעיקר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית), הוא גינה בפומבי את המשטר הקומוניסטי לשעבר.
כהונתו השנייה התאפיינה בניצחון מוחץ של קואליציית האופוזיציה, בעיקר האיחוד סוציאל-ליברלי, הן בבחירות המקומיות והן בבחירות המחוקקות של 2012, על רקע הפסדים כבדים למפלגה הנשיאותית (כלומר המפלגה הליברלית הדמוקרטית).
מבחינה בינלאומית, בססקו יישר את רומניה קרוב יותר לארצות הברית, האיחוד האירופי ונאט"ו, בכך שמר על מדיניות חוץ פרו-מערבית לאורך שתי כהונותיו. הוא הושעה פעמיים, בשנים 2007 ו-2012. שני משאלי הדחה נפסלו על ידי בית המשפט לחוקה בטענה של אחוז הצבעה נמוך, ובכך סללו את דרכו לקאמבק לנשיאות. |
|
| 5 |
 |
קלאוס יוהאניס
Klaus Iohannis
(1959–) |
21 בדצמבר 2014 |
26 במאי 2025 |
10 שנים, 53 ימים |
המפלגה הלאומית ליברלית |
| יוהאניס נבחר לנשיא רומניה בבחירות 2014 בתמיכת הברית הנוצרית-ליברלית (ACL) בעלת הנטייה הימנית, לאחר שניצח בסיבוב השני את ויקטור פונטה, שותפו לשעבר בקואליציה מטעם האיחוד החברתי-ליברלי (USL). מסע הבחירות שלו התמקד במאבק בשחיתות שלטונית, שמירה על עצמאות הרשות השופטת, והקלות פיסקליות. יוהאניס הוא הנשיא הרומני הראשון שמוצאו ממיעוט אתני, שכן הוא בן לקהילה הגרמנית ברומניה (ובפרט לצאצאי הסקסונים הטרנסילבניים).לאחר הבחירות הפרלמנטריות ברומניה ב-2016, כהונתו הראשונה התאפיינה בתכיפות גבוהה של חילופי ראשי ממשלות מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית – שותפיו הפוליטיים בעבר ובהווה – ובגל המחאות הרחב ביותר בתולדות רומניה, אשר הופנו נגד השחיתות הפוליטית שלטענת המוחים זכתה לגיבוי הממשלות הסוציאל-דמוקרטיות.
בנובמבר 2019 נבחר לכהונה שנייה לאחר שניצח בסיבוב כפול את מועמדת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ויוריקה דנצ'ילה, בפער ניכר בן 33%. כהונתו השנייה הושפעה בעיקר ממגפת הקורונה ברומניה, מאי-יציבות פוליטית (שהובילה למשבר הפוליטי ברומניה בשנת 2021) וממגמות של שחיקה דמוקרטית. בשנת 2023, בשנתו הלפני-אחרונה בתפקיד, התמודד עם שביתה כללית של מורי רומניה. |
|
| 6 |
 |
ניקושור דן
Nicușor Dan
(1969–) |
26 במאי 2025 |
מכהן |
|
פוליטיקאי עצמאי |
| בדצמבר 2024, זמן קצר לאחר ביטול הבחירות לנשיאות שנערכו באותה שנה, הודיע דן על כוונתו להתמודד בבחירות החדשות לנשיאות שנקבעו לשנת 2025. דן, שכיהן אז כראש עיריית בוקרשט מאז 2020, זכה לתמיכת קואליציה של מפלגות ליברליות, מרכז-ימין ופרו-אירופיות. מסע הבחירות שלו התבסס על אידאולוגיה פרו-מערבית מובהקת ומאבק בשחיתות, בניגוד חד לעמדותיו הלאומניות והאירוסקפטיות של המועמד המוביל השני, ג'ורג'ה סימיון. בעוד שסימיון סיים ראשון בסיבוב הראשון של הבחירות, דן גבר עליו בסיבוב השני, הודות למוביליזציה רחבה של בוחרים פרו-אירופים. |
|
_(3).jpg)
.jpg)
_(cropped_2).jpg)
.jpg)
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של נשיא רומניה