סואומנלינה

סואומנלינה
Sveaborg
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1991, לפי קריטריונים 4
שטח האתר	2,641 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת)
חלק מתוך	Krepost Sveaborg
מידע כללי
סוג	מוצב, מבצר ימי, מצודת אי
כתובת	סואומנלינה
מיקום	הלסינקי
מדינה	פינלנד
מפעיל	Ehrensvärd Society
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1748
תאריך פתיחה רשמי	1748
מידות
שטח	2,641 הקטאר
קואורדינטות	60°08′37″N 24°59′04″E
	www.suomenlinna.fi
	(למפת הלסינקי רגילה) סואומנלינה} מיקום בהלסינקי

סואומנלינה (פינית Suomenlinna - "מצודת פינלנד"; ובעבר Viapori; שוודית Sveaborg - "מצודת סוואה") היא מצודה היסטורית השוכנת על קבוצה של חמישה איים המחוברים זה לזה בגשרים או ברצועות אדמה, דרומית-מזרחית למרכזה של הלסינקי בירת פינלנד. השוודים החלו בבניית מצודה בצורת כוכב על אחד האיים בשנת 1748, וזאת כדי להגן על האזור מפני התפשטות האימפריה הרוסית. במקביל הוקמו ביצורים על חופיה של הלסינקי עצמה שמול המצודה, וזאת על מנת להבטיח שהאויב לא יוכל להשתלט על ראש גשר שישמש כבסיס לתקיפת המצודה. סואומנלינה נכנעה לצבא רוסיה ב-8 במאי 1808 במהלך המלחמה הפינית, והייתה לבסיס לכיבוש פינלנד בידי הרוסים ב-1809, שהובילה להקמת הדוכסות הגדולה של פינלנד. ב-1918, שנה לאחר עצמאות פינלנד קיבלה המצודה את שמה הנוכחי ממניעים פטריוטיים. המצודה הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1991 והיא מהווה מוקד משיכה תיירותי ראשון במעלה בעיר.

עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, שטח האתר ...

סגירה

השוודים

לאחר מלחמותיה עם רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-18, איבדה שוודיה את רוב מעוזיה לאורך גבולה המזרחי, והרוסים היו חופשיים לנוע כרצונם ברחבי הים הבלטי. ב-1747 החליטו השוודים להקים מצודה מול חופיה של הלסינקי. הקמת המצודה שהייתה מיזם הבנייה הגדול ביותר שנטלו השוודים על עצמם עד אותה תקופה, הופקדה בידיו של אוגוסטין ארנסוורט (Augustin Ehrensvärd), ורוב המימון בעשור הראשון לעבודות ההקמה הגיע מצרפת שהייתה בת בריתה של שוודיה באותה עת. עבודות הבנייה החלו ב-1748 על חמשת האיים - קוסטאנמייקה (Kustaanmiekka - האי המרכזי), פיקו מוסטאסארי (Pikku Mustasaari), איסו מוסטאסארי (Iso Mustasaari), לנסי מוסטסארי (Länsi-Mustasaari) וסוסיסארי (Susisaari). התכנון נעשה בהתאם לתפיסתו של המהנדס הצבאי הצרפתי וובאן. ארנסוורט עסק בהקמת המצודה עד מותו ב-1772, וחיילים מכל רחבי המדינה עשו במלאכה. המצודה נועדה לשרת הן את צבא היבשה והן את הצי השוודי והוקמה בה גם מספנה.

הרוסים

בפברואר 1808 התקיפו הרוסים את שוודיה ותוך זמן קצר הטילו מצור על המצודה שבה שהה חיל מצב שוודי בהיקף של 7,000 חיילים. אף שהכוח הרוסי היה קטן ביחס לכוח המתגונן, לאחר הפצצה קצרה של המצודה הושגה הפסקת אש שהובילה לכניעתה ולמסירתה לרוסים ב-8 במאי 1808. הכניעה המהירה והבלתי מוסברת זעזעה את שוודיה, והגנת פינלנד התערערה. באוגוסט 1808 הודיע הצאר אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה על סיפוחה של פינלנד לרוסיה, והסכם האמינה ב-1809 סיים את המהלך. הרוסים החזיקו חיל מצב גדול במצודה שמנה עד 13,000 איש. דבר זה היה בין הסיבות להפיכתה של הלסינקי לבירת פינלנד ב-1812 במקומה של טורקו. עוד בנו הרוסים קסרקטין גדול במקום, בית חולים וכנסייה, ואף הקימו חנויות, בית ספר ומבשלת בירה הפועלת עד היום.

באוגוסט 1855 בעת מלחמת קרים, הפגיזו אוניות בריטיות וצרפתיות את סואומנלינה משך שתי יממות. למרות הנזק הרב שגרמה ההפגזה, לא ניסו התוקפים לנחות במצודה והיא לא נכבשה. ב-1906 פרץ במקום מרד, אשר היה אמור לבשר את המהפכה הרוסית, אך הוא דוכא עד מהרה. לפני מלחמת העולם הראשונה נבנתה המצודה מחדש במסגרת קו ההגנה הימי על סנקט פטרבורג, אך המלחמה לא הגיעה עד שעריה, ובאביב 1918, מסרו הבולשביקים את המצודה לפינלנד העצמאית.

הפינים

ב-12 במאי 1918 שונה שמה של המצודה באופן רשמי לסואומנלינה ודגל פינלנד הונף בה. ייעודו של המקום הוסב תחילה לבית כלא, וכ-8,500 עד 10,000 אסירים שהשתייכו ל"אדומים" שהפסידו במלחמת האזרחים הפינית הוחזקו בו. כ-1,000 עד 1,500 מהם מתו מקור ומרעב בטרם חוסל בית המאסר בשנת 1919, והמקום שב לשמש כמאחז צבאי. עם ירידת חשיבותה האסטרטגית של המצודה, היא הייתה לבסיס צבאי רגיל לחילות רגלים, ארטילריה, נ"מ ושימשה גם כמעגן צוללות. במהלך מלחמת העולם השנייה הושמדו חלק מהמבנים באתר בהפצצות אוויריות, ולאחריה החל השימוש הצבאי במקום לסגת מפני ערכו התיירותי. ב-1952 התקיימו באתר תחרויות השייט של אולימפיאדת הלסינקי וקו מעבורת סדיר החל מקשר בין סואומנלינה לעיר. ב-1973 חוסל הבסיס הצבאי באופן סופי, והמקום הועבר מידיו של משרד הביטחון הפיני לפיקוחו של משרד החינוך, אשר הקים רשות שהופקדה על ניהולו. סואומנלינה נחשבת לאתר התיירות החשוב ביותר בהלסינקי וכמעט חצי מיליון תיירים פוקדים אותה מדי שנה. במקום מתגוררים כ-900 איש ובמובן זה הוא מתפקד ככפר לכל דבר. בשנת 1991 הוכרזה המצודה כאתר מורשת עולמית וב-1998 חגגה את יובל ה-250 שלה. מצודת סואומנלינה נגישה באמצעות קווי מעבורת המחברים אותה להלסינקי משך כל השנה. עוד ממוקמים במקום מרינה שמאפשרת למבקרים להגיע אליו עם סירות פרטיות ובית מלון קטן.

שער המלכים הוא סמלה של סואומנלינה. הוא נבנה בשנים 1753–1754 כשער מצעדים, ולפי המסורת הוא הוקם במקום בו עגנה הספינה אשר הביאה את אדולף פרדריק, מלך שוודיה, כאשר בא להתרשם מהתקדמות העבודות. המבנה בן שתי קומות ומסגרת השער עשויה מאבן גיר. בשנות השבעים של המאה ה-18 הותקנו בשער שני גשרי הרמה וגרם מדרגות אשר זכה לכינוי "מדרגות המלך", וכן הוקם בסמוך לו רציף עגינה מאבן חול אשר הובאה מסטוקהולם. בשער קבועים שני לוחות שיש שעל אחד מהם חרוטים דבריו של ארנסוורט: "הדורות הבאים יעמדו כאן על אדמתם שלהם, ולא יצטרכו לעזרת זרים לעולמים". הרציף וחלק מגרם המדרגות נהרסו בעת מלחמת קרים, אך השער שופץ בארבע הזדמנויות במהלך המאה ה-20.
קסרקטין הרציף הוא מבנה ארוך בצבע ורוד, והוא נחשב למבנה החשוב ביותר במקום שהוקם בידי הרוסים. הוא נבנה בשנים 1868–1870 כשער הכניסה העיקרי למצודה ורוב המבקרים מגיעים אליה דרכו גם כיום. המבנה חולש על חופיו הצפוניים של האי וכיום פועלים בו, בין היתר, מבשלת בירה, אולפן הקלטות, מסעדה ואולם לתערוכות מתחלפות.
החצר הגדולה תוכננה על ידי ארסוורט ככיכר המרכזית של המצודה. סביב החצר שוכנים בית המפקד ובית המשמר המרכזי. הבתים עוצבו באופן ששיווה לחצר ממדים גדולים ממידיה האמיתיים וחזיתותיהם עוטרו. בצידה הצפוני של החצר שוכנים שני מגדלי שמירה - מגדל הפקן (Höpken) ומגדל אקבלאט (Ekeblad) - ובמרכזה נמצא קברו של ארנסוורט המעוצב כסירה הנושאת עליה קסדה.
בתי המלאכה של ארנסוורט הם קבוצת המבנים הגדולה בסואומנלינה, והקמתם החלה בשנת 1775. חזיתם הצפונית של המבנים שימשה כקו הגנה חיצוני עשוי גרניט ותותחים מוקמו עליה. כיום משמשים המבנים בין היתר כמשכנה של הרשות המנהלת את האתר.
הקמתם של הרציפים הימיים החלה ב-1750 ובמבדוק היבש שלהם נבנה "צי הארכיפלג" השוודי. המבדוק עדיין פועל כיום ומטפל בספינות עץ. במבנים הסמוכים לרציפים שכנו המשאבה שהייתה אחראית על שאיבת המים מהמבדוק, וטחנת הקמח ובית המאפה של המצודה.
הכנסייה נבנתה במקור ככנסייה אורתודוקסית-יוונית ב-1854, ומעליה התנשאו חמישה מגדלים עם כיפות בצל. עם עצמאות פינלנד הפכה הכנסייה לכנסייה לותרנית, ובשנות העשרים של המאה ה-20 קיבלה את חזותה הנוכחית. הכנסייה נראית מהעיר ומשמשת גם כמגדלור.
אתר הזיכרון לבית המאסר בסואומנלינה הוקם בשנת 2004 לזכר האסירים שנכלאו במקום לאחר מלחמת האזרחים הפינית.
באתר פועלים שישה מוזיאונים - מרכז המבקרים ומוזיאון סואומנלינה סוקר את אורח החיים במצודה לאורך השנים וכן מוקרנת במקום מצגת אור-קולית אודות בניית האתר, המספנה שפעלה בו ודברי ימיו. מוזיאון ארנסוורט שוכן בבית המפקד ההיסטורי ומתמקד בתקופת השלטון השוודי. מוזיאון הצעצועים מציג אלפי צעצועים עתיקים, שהמוקדמים שבהם הם מתחילת המאה ה-19. מוזיאון המנז' הצבאי מציג תערוכה קבועה של כלי נשק ומוצגים צבאיים מהתקופה שלאחר עצמאות פינלנד. הצוללת וסיקו (Vesikko) היא צוללת שנבנתה עבור הצי הגרמני ב-1933. הצי הפיני רכש את הצוללת ב-1936 ובמלחמת העולם השנייה ולאחריה הפעיל אותה במימיו של המפרץ הפיני. לאחר חוזה פריז נאסר על הפינים להחזיק צי צוללות, ואלה פורקו ונמכרו, למעט וסיקו שהוצבה בסואומנלינה. מוזיאון המכס מוקדש להיסטוריה ולהווה של רשות המכס, ומציג שיטות הברחה בעבר ובהווה.