סחוס

רקמת חיבור עמידה וחלקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

סחוס, או חסחוס, הוא רקמת חיבור מתמחה, סיבית וצפופה, המשמשת מרכיב מבני חשוב במקומות רבים בגופם של בעלי חיים שונים, ובפרט בדגי סחוס, ובגוף האדם: מפרקים, כלוב הצלעות, גידים, אוזן, אף, דיסקים בין חולייתיים ודרכי הנשימהקנה הנשימה וסמפונות.

Quick facts: שיוך, תיאור ב, מזהים, לטינית (TA98), טרמ...
סחוס
האזור ההיפרטרופי של לוחית האפיפיזה בסחוס.הכונדרוציטים נראים במפרציות שלהם.
האזור ההיפרטרופי של לוחית האפיפיזה בסחוס.
הכונדרוציטים נראים במפרציות שלהם.
שיוך set of cartilages עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) pars cartilaginea עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A02.0.00.005 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 381 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A02.165 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D002356 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0007301 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs_UI_icon_info_big.svg
Close

רקמת הסחוס מורכבת מתאי סחוס (כונדרוציטים) וממטריצה חוץ-תאית, המכילה סיבי קולגן ואלסטין, גליקוזאמינוגליקנים ופרוטאוגליקנים. הסיבים מונחים בין תאי הסחוס, כשחומר היסוד השקוף ממלא את כל המרווחים שבין התאים לבין הסיבים.

הסחוס משמש כתשתית לבניית עצם בתהליך המכונה התגרמות תוך-סחוסית (אנדוכונדרלית). בעובר, בטרם התפתחות העצמות, הוא מעניק תמיכה שלדית, ובבוגר הוא משמש מרכז לגדילה אורכית בעצמות הארוכות. הסחוס גם מספק משטחים חלקים לתנועת העצם שכן לסחוס מקדם חיכוך קטן ולכן משמש כבולם זעזועים, לדוגמה המניסקוסים. הוא מעניק לאיברים מסוימים, כמו אוזן, אף ודרכי הנשימה, תמיכה גמישה.

התאים הבוגרים בסחוס נקראים כונדרוציטים, ואילו התאים הצעירים שבונים את הסחוס נקראים כונדרובלסטים. הכונדרוציטים שקועים כבודדים או בקבוצות בחללים הנקראים מפרציות (לקונות), והם מפרישים ומתחזקים את המטריצה שמקנה לסחוס את תכונותיו הייחודיות. אחוז התאים בסחוס הבוגר הוא קטן מאוד (כ-2%–5%), ורוב הרקמה הוא מטריצה חוץ-תאית. לסחוס אין אספקת דם, ולכן חומרי המזון מגיעים אליו בדיפוזיה דרך מסב הסחוס (perichondrium), רקמת חיבור שמקיפה אותו ואחראית על הזנתו. במפרקים הנוזל הסינוביאלי הוא המזין את הסחוס. במסב הסחוס אך לא ברקמת הסחוס נמצאים עצבים . רמת המטבוליזם בסחוס היא מאוד נמוכה והנשימה בו היא אל-אווירנית. בתאי הסחוס יש כמות גדולה של גליקוגן , הדרוש כמאגר סוכרים בשל הנשימה האל-אווירנית ובשל הפרוטאוגליקנים.

תאי הסחוס מתפתחים מתאי מוצא, כונדרופרוגניטורים, הנקראים גם תאים נחים (Resting cells), שנמצאים סמוך לקצה העצם (אפיפיזה). אלה הם התאים התחיליים לכונדרובלסטים. הכונדרובלסטים מתחלקים באופן אינטנסיבי בצורה היוצרת עמודות. הכונדרובלסטים הם שטוחים בתחילה, אך ככל שהם יורדים במורד העמודה הם מתעגלים והופכים לכונדרוציטים. הכונדרוציטים מתרחקים אחד מהשני כתוצאה מהפרשת כמויות גדולות של מטריצה חוץ-תאית. סמוך לגוף העצם (דיאפיזה) ישנם תאים היפרטרופיים שבהם מופיע קולגן מסוג X המעניק לאזור זה יכולת לעבור הסתיידות. בחזית גוף העצם ישנם כונדרוקלסטים אשר סופגים את תאי הסחוס המסויד. לאזור זה נכנסים ממח העצם אוסטאובלסטים ומתחילים לבנות משם עצם. נתיב נוסף להתפתחות תאי סחוס היא מיטוזה של כונדרוציטים בתוך המפרציות. מפרצית אחת עשויה להכיל עד שמונה כונדרוציטים.

Oops something went wrong: