Loading AI tools
רקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מֵחַ עצם (ידוע גם כמוֹחַ עצם או לְשַׁד העצמות[1]) הוא הרקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם, ובה נוצרים תאי מערכת הדם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. משקל רקמה זו מהווה כ-4% ממשקל גוף האדם, ולכן היא אחת הרקמות הגדולות בגוף.
שיוך | רקמת תאים, blood forming organ, zone of bone organ, ישות אנטומית מסוימת |
---|---|
תיאור ב | Meyers Konversations-Lexikon, 4th edition (1885–1890) |
מזהים | |
לטינית (TA98) | medulla ossium |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A13.1.01.001 |
TA2 (2019) | 388 |
FMA | 9608 |
קוד MeSH | A15.382.216 |
מזהה MeSH | D001853 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0005953 |
קיימים שני סוגים שונים של מח עצמות: אדום וצהוב. האדם נולד רק עם תאים אדומים ובמשך חייו מוחלפים בצהובים. במח העצם האדום מצויות כל שורות התאים בשלבים שונים של הבשלה, ורק התאים הבשלים יוצאים לזרם הדם בפיקוח של מנגנוני בקרה תאיים והורמונליים.
את מח העצם בונות מספר אוכלוסיות של תאים, פרט לחלוקה למח עצם צהוב ואדום. הראשונה היא אוכלוסיית התאים המזנכימלים והשנייה, אוכלוסיית התאים המטופואטים. התאים המזנכימלים מרכיבים את נישת מח העצם, שהיא למעשה הסביבה שבה תאי הדם מתפתחים. התאים ההמטופואטים הם תאי הדם המדוברים. התאים המזינכימליים נמצאים בעיקר במח העצם הצהוב, והתאים ההמטופואטים נמצאים בעיקרם במח העצם האדום.
בין שתי האוכלוסיות הנ"ל קיימת תקשורת והן חיות אחת במקביל לשנייה, בקשרי הדדיות והתפתחות משותפת.
התאים המזנכימלים הם שם כולל לתאי אב של תאים המרכיבים את כל רקמות הגוף. במח העצם, בצורה ספציפית, מתקיימות 3 אוכלוסיות מרכזיות של תאים מסוג זה:
התאים ההמטופואטים הם כלל אוכלוסיית תאי הדם המתקיימים במח העצם. התאים המתמיינים במח העצם מתאים אלו כוללים את תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם[2].
מח העצם הוא מקור למחלות רבות, עקב ההשפעה המשמעותית שיש לו בהתחלקות של תאי דם. בין המחלות הנפוצות קיימות:
השתלת מח עצם היא גישה טיפולית מקובלת היום לכמה מחלות שונות בהן מערכת ייצור תאי הדם האדומים ותאי החיסון נפגעת (מחלות ממאירות כמו לוקמיה, מצבים כמו מחלות חסר מח העצם מולד או נרכש וכדומה), כתוצאה מטיפול כימי, הסננה על ידי תאים ממאירים או כתוצאה ממחלה תורשתית או מפגם גנטי. מעבר לזאת, נכון לשנת 2012, נבחנת השתלת מח העצם כטיפול למחלות ולקויות עצביות מגוונות, שבהן חלק מהפתולוגיה היא בתאי הגלייה – תאים המיוצרים במח העצם ונודדים אל מערכת העצבים. בין המחלות והלקויות האלו ניתן למנות את ניוון השרירים, שיתוק המוחין ותסמונת רט[3][4]. אפשרות זו נמצאת עדיין בפיתוח מעבדתי במחקר על חיות מעבדה, בשנת 2022 פורסם מאמר מחקרי על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד שהוכיח לראשונה שהשתלת מח עצם יכולה להחליף את תאי הגלייה בעכברים, עדיין אין בכך הבטחה להצלחה בבני אדם[5]. נראה שהאפשרות לשימוש בהשתלת מח עצם בבני אדם לריפוי מחלות עצביות עדיין רחוקה מאוד מיישום רפואי.
תרומת מח עצם מתבצעת בבנק הדם שבבתי החולים. לעיתים מח העצם המשמש להשתלה, מתקבל מהחולה עצמו ולאחר תהליך רפואי שעובר החולה, מח העצם מוחזר אליו. בשאר המקרים נדרש תורם לצורך השגת מח העצם עבור ההשתלה. תורמי מח עצם חייבים להיות זהים למושתל, מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם 'חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים, הסיכויים להתאמה בין נתרם לתורם שאינו בן משפחתו, הם נמוכים. בנוסף, בפועל רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם (הסיכוי להתאמה עם אחים הוא 25%). בשאר המקרים מתאפשרות ההשתלות הודות לקיום מאגרי תורמים ממחשבים בינלאומיים גדולים, המאפשרים לבדוק התאמה למיליונים רבים של אנשים אחרים. הסיכוי למצוא תורם במאגרים נאמד היום ב-55%.[דרוש מקור] בקרב האוכלוסייה האירופאית קיימים 80% סיכויי התאמה[6].
השתלת מח עצם החלה בסוף שנות ה-70[7]. בליידן נמצא מרכז של הארגון העולמי לתורמי מח עצם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.