סנטה קרוס (פרובינציה)
פרובינציה בארגנטינה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנטה קרוס (בספרדית: Santa Cruz) היא פרובינציה ארגנטינאית בדרום פטגוניה. סנטה קרוס היא הפרובינציה השנייה בגודלה בארגנטינה, אחרי פרובינציית בואנוס איירס, אך מספר התושבים בה הוא הנמוך ביותר פרט לזה שבטיירה דל פואגו, מה שהופך אותה לפרובינציה שבה צפיפות האוכלוסין הנמוכה בארגנטינה - רק 0.8 בני אדם לקמ"ר. סנטה קרוס גובלת בצ'ובוט בצפון, בצ'ילה במערב ובדרום, ובאוקיינוס האטלנטי במזרח. בירתה היא ריו גז'גוס.
| |||
 | |||
| קרחון פריטו מורנו | |||
| מדינה |
 ארגנטינה | ||
|---|---|---|---|
| חבל ארץ | פטגוניה | ||
| מושל | Claudio Orlando Vidal | ||
| רשות מחוקקת |
Santa Cruz Chamber of Deputies  | ||
| נפות בפרובינציה | 7 | ||
| ערים בפרובינציה | 27 | ||
| בירת הפרובינציה | ריו גז'גוס | ||
| תאריך ייסוד | 1955 | ||
| שטח | 243,943 קמ"ר | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Monte San Lorenzo | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בפרובינציה | 337,226 (2022) | ||
| ‑ צפיפות | 1.8 נפש לקמ"ר (2001) | ||
| קואורדינטות | 48°49′26″S 69°48′54″W | ||
| אזור זמן | UTC-3 | ||
| https://www.santacruz.gob.ar/ | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת סנטה קרוס רגילה)   פוארטו סן חוליאן סנטה קרוס | |||
  | |||
שטחה של סנטה קרוס כ-244 אלף קמ"ר. קו הרוחב 46° דרום מהווה את גבולה הצפוני, עם צ'ובוט. הגבול הדרומי, עם צ'ילה, נקבע בחלקו על קו הרוחב 52°. בחלקה המערבי של הפרובינציה מתנשאים הרי האנדים הדרומיים. ההרים באזור זה נמוכים יותר ביחס להרי האנדים הצפוניים (הפסגה הגבוהה ביותר היא פסגתו של הר סן לורנסו (3,706 מ' מעל פני הים)). עם זאת, בשל הטמפרטורות הנמוכות השוררות באזור, מכוסים חלקים ניכרים מההרים בקרחונים, המפורסם שבהם קרחון פריטו מורנו. במרכז הפרובינציה רמה, ודרומה ומזרחה של הפרובינציה נמוכים. לגונה דל קרבון ("אגם הפחם") מצויה אף מתחת לגובה פני הים (105- מ'), והיא הנקודה הנמוכה ביותר בהמיספירה המערבית.
מזג האוויר בפרובינציה קר ויבש. הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 3°C בחורף ל-13°C בקיץ. במקומות מסוימים עשויה הטמפרטורה לרדת אף מתחת ל-25° מתחת לאפס. כמות המשקעים הממוצעת היא 200 מ"מ בשנה, וכתוצאה מכך רוב הצמחייה בפרובינציה היא צמחייה עשבונית נמוכה.
באזור האנדי מספר רב של אגמים, שנוצרו מקרחונים קדומים. הגדולים שבאגמים הם אגם בואנוס איירס (2,240 קמ"ר, מהם 881 קמ"ר בארגנטינה והיתר בצ'ילה), אגם ארחנטינו (1,560 קמ"ר), אגם ויידמה (1,082 קמ"ר), אגם סן מרטין (1,013 קמ"ר, חלקו בצ'ילה), אגם קרדיאל (460 קמ"ר) ואגם פואיירדון (271 קמ"ר, חלקו בצ'ילה). מספר נהרות זורמים מהאזור האנדי לכיוון האוקיינוס האטלנטי במזרח: דֶסֶאָדוֹ (מוצאו באגם בואנוס איירס), סנטה קרוס (מוצאו באגם ארחנטינו) וגז'גוס.
בפרובינציה שני פארקים לאומיים, שניהם מצויים באזור האנדי. הפארק הלאומי לוס גלסיירס ("הקרחונים") משתרע על פני 7,240 קמ"ר המכוסים ברובם בקרחונים. הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית ב-1981. הפארק הלאומי פריטו מורנו משתרע על פני 1,150 קמ"ר באזור הררי שבו אגמים רבים.
ממצאים ארכאולוגיים בפרובינציה מצביעים על הימצאותם של בני אדם בה כבר לפני כ-11 אלף שנים. במערת הידיים ציורי קיר המיוחסים לאבותיהם של הטוולצ'ה שצוירו לפני כ-9,000 שנים. בהמשך, אוכלס האזור בידי בני הטוולצ'ה עצמם, שניזונו בעיקר מבשר גואנקואים, איילים וניאנדואים.
פרדיננד מגלן היה האירופאי הראשון שהגיע לאזור, במהלך חיפושיו אחר נתיב ימי מערבי לאסיה ב-1520. במרץ אותה שנה עגן במפרץ סן חוליאן, ושהה בו עד אוגוסט. ספינותיו עגנו שוב בשפך נהר סנטה קרוס, למשך מספר שבועות, בטרם המשיך דרומה, לכיוון המצר הקרוי כיום על שמו. משלחת ספרדית נוספת, בפיקודו של חואן סבסטיאן אלקנו, עגנה בשפך נהר סנטה קרוס ב-1525. ב-1535 הפליג סימון דה אלקסאבה אי סוטומאיור במעלה הריו צ'יקו (מיובלי נהר סנטה קרוס), וב-1578 פקד את האזור מגלה ארצות נוסף, פרנסיס דרייק. זמן קצר אחר כך שלח הכתר הספרדי את פדרו סרמיינטו דה גמבואה במטרה להתיישב במקום, ובין 1581 ל-1585 הוקם בכף וירחנס שבפתח המזרחי של מצרי מגלן (בשטחה של צ'ילה של ימינו) היישוב המבוצר נומברה דה חסוס.
במאה ה-17 גילו גם האנגלים עניין בטריטוריה. ג'ון נרבורו הגיע לפוארטו דסאדו ב-1670 ותבע אותה לבריטניה, ואולם הוא שב על עקבותיו שנה מאוחר יותר. גם הספרדים לא עשו מאמץ רב ליישב את הטריטוריה, שהייתה נידחת, בעלת מזג אוויר קיצוני וענייה באוצרות טבע. ב-1790 הוקם מבצר בסמוך לפוארטו דסאדו, אך הוא נהרס בהתקפה אנגלית ב-1807. ב-1833 פקדה את חופיה של סנטה קרוס אונייה אנגלית נוספת, אה"מ ביגל, כשעל סיפונה מדען צעיר בשם צ'ארלס דרווין.
ארגנטינה העצמאית הקימה יישוב ראשון בשם איסלה פָּאווֹן ב-1859 (העיירה קומנדנטה לואיס פיידרה בואנה של ימינו). במהלך שנות ה-60 של המאה ה-19 הוקמו יישובים נוספים, וב-1876 הוקם בסיס צבאי בפוארטו דסאדו. ב-1878 הוכרז רוב האזור שמדרום לריו קולורדו כפרובינציית פטגוניה, וויידמה נקבעה כבירתו. ב-1881 קבעו ארגנטינה וצ'ילה את הגבול ביניהן. בפועל, מומשה הריבונות הארגנטינאית ברחבי הפרובינציה החדשה רק ב-1884, עם סיום "כיבוש המדבר". הפרובינציה חולקה לטריטוריות, ובהן סנטה קרוס. בירתה הראשונה של הטריטוריה הייתה פוארטו סנטה קרוס, וב-1901 היא הועברה לריו גז'גוס.
במהלך מלחמת העולם הראשונה התיישבו בסנטה קרוס מהגרים רבים, ובהם אנגלים, גרמנים וסלאבים, שחיפשו אזור מגורים שקט יותר. מהגרים אלה ביססו את ראשית תעשיית הצמר בפרובינציה.
ב-1944 פוצלה טריטוריית סנטה קרוס, ואזור קומודורו ריוודוויה נמסר לשליטת הצבא. ב-1955 ערך חואן דומינגו פרון רפורמה בחלוקת הפרובינציות, ופטגוניה חולקה ל-4 פרובינציות נפרדות: נאוקן, ריו נגרו, צ'ובוט וסנטה קרוס, שכללה גם את פרובינציית טיירה דל פואגו של ימינו. בסופו של דבר, נקבע ב-1956 כי טיירה דל פואגו לא תיכלל בפרובינציה, ותיוותר במעמד של טריטוריה. עם כינון הפרובינציה, בוטל האזור הצבאי, והוא נכלל בתחומה. ב-1957 אישר הקונגרס הפרובינציאלי של סנטה קרוס את חוקתה.
בשנת 2001 התגוררו בסנטה קרוס מעט פחות מ-200 אלף בני אדם, שהם כ-0.8 נפש לקמ"ר. מרבית התושבים מתגוררים לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי, וכ-40% מהם בריו גז'גוס לבדה. מבחינה מינהלית, מחולקת הפרובינציה ל-7 דפרטמנטוס.
היישובים הגדולים ביותר בסנטה קרוס הם:
- ריו גז'גוס (כ-79,000 תושבים)
- קָלֶטָה אוליביה (כ-36,000 תושבים)
- פוארטו דֶסֶאָדוֹ (כ-10,000 תושבים)
- לאס הֶראס (כ-9,000 תושבים)
- ריו טוּרְבִּיוֹ (כ-6,500 תושבים)
הכלכלה בסנטה קרוס היא מהמשגשגות בארגנטינה. בשנת 2006 עמד התמ"ג בפרובינציה על 3.3 מיליארד דולרים. שיעור התמ"ג לנפש עמד באותה שנה על 16,550 דולרים, השיעור השלישי בגובהו במדינה.
הפרובינציה עשירה במחצבים, ומדי שנה מופקים בה 4.5 מיליון מ"ק נפט, 3 מיליון מ"ק גז טבעי ומיליון מ"ק פחם. מחצבים נוספים כוללים זהב, מלח, גבס וחרסית.
גם לגידול כבשים נתח משמעותי בכלכלת הפרובינציה. סנטה קרוס היא היצרנית השנייה בגודלה של צמר ובשר כבש אחרי צ'ובוט, ובחוותיה יש כ-7 מיליון כבשים. גידול בקר, חזירים וסוסים נעשה בקנה מידה מצומצם יותר. ענף חשוב נוסף הוא הדייג, בעיקר של חסילונים, דיונונים ודגי בקלה. רוב הדגה מוקפאת ומיוצאת.
אתרי התיירות העיקריים בסנטה קרוס הם באזור האנדי. הפארק הלאומי לוס גלסיירס, ובמיוחד קרחון פריטו מורנו, הם מאתרי התיירות הבולטים בארגנטינה, והעיירה הסמוכה אל קלפאטה מהווה את הבסיס לביקור בהם. אתרים נוספים כוללים את מסלולי הטיולים באזור הר פיץ רוי והפארק הלאומי פריטו מורנו, וכן מערת הידיים.
אתר האינטרנט הרשמי של סנטה קרוס (בספרדית)- סנטה קרוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סנטה קרוס, ברשת החברתית פייסבוק
סנטה קרוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סנטה קרוס, ברשת החברתית אינסטגרם
סנטה קרוס, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
