עונת 1965/1966 היא העונה ה-20 של ליגת ה-NBA. בסיום העונה זכתה בוסטון סלטיקס בתואר האליפות התשיעי שלה בסך הכול, והאחרון מתוך רצף של שמונה אליפויות - הרצף הארוך בתולדות ה-NBA. בסדרת הגמר גברו הסלטיקס על לוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 3–4, ובסיומה פרש מאמן הקבוצה, רד אאורבך, לאחר שלקח חלק בכל אליפויות הקבוצה כמאמן ראשי. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה בפעם השנייה וילט צ'מברלין מפילדלפיה 76', שרשם ממוצעים של 33.5 נקודות ו-24.6 ריבאונדים למשחק והוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה (55-25).[1][2]
| תאריך התחלה | 15 באוקטובר 1965 |
|---|---|
| תאריך סיום | 28 באפריל 1966 |
| מספר קבוצות | 9 |
| מספר משחקים לקבוצה | 80 |
| דראפט 1965 | |
| בחירה ראשונה | פרד הטזל |
| על ידי | סן פרנסיסקו ווריורס |
| העונה הסדירה | |
| המאזן הטוב ביותר | פילדלפיה 76' |
| MVP של העונה הסדירה | וילט צ'מברלין (פילדלפיה 76') |
| מלך הסלים | וילט צ'מברלין (פילדלפיה 76') |
| הפלייאוף | |
| אלופת המזרח | בוסטון סלטיקס |
| אלופת המערב | לוס אנג'לס לייקרס |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | בוסטון סלטיקס |
| MVP של סדרת הגמר | לא נבחר |
  | |
דראפט 1965
בדראפט ה-NBA, שנערך ב-6 במאי 1965 בעיר ניו יורק, נלקח בבחירה הראשונה פרד הטזל על ידי קבוצת סן פרנסיסקו ווריורס. לפני הדראפט נבחרו ביל בראדלי, ביל בונטין וגייל גודריץ' על ידי ניו יורק ניקס, דטרויט פיסטונס ולוס אנג'לס לייקרס, בהתאמה, כבחירות טריטוריאליות. בראדלי וגודריץ' הוצגו לאחר פרישתם בהיכל התהילה של הכדורסל, כמו גם הבחירה השנייה ריק בארי והבחירה החמישית בילי קנינגהם. מלבד ארבעת חברי התהילה המוזכרים, נבחרו לאורך הדראפט שישה שחקני אולסטאר נוספים: ג'רי סלואן (בחירה רביעית), התאומים הזהים דיק וטום ואן ארסדייל (בחירות 10 ו-11, בהתאמה), פלין רובינסון (15), ג'ון מגלוקלין (24) ובוב לאב (33). בסיום העונה זכה ריק בארי בתואר רוקי השנה ב-NBA.[3]
להלן רשימת נבחרי הסיבוב הראשון (מתוך 17 סיבובים):
| בחירות דראפט 1965 |
|---|
| מקרא | |
|---|---|
| מסמל שחקן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר ולאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר בלבד | |
| מסמל שחקן שנבחר לאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שלא שיחק מעולם בליגה | |
| סיבוב ראשון | ||||
|---|---|---|---|---|
| מספר בחירה |
שם | מדינה | מכללה/קבוצה | קבוצה בוחרת |
| T | ביל בראדלי |  ארצות הברית |
אוניברסיטת פרינסטון | ניו יורק ניקס |
| T | ביל בונטין | ארצות הברית |
אוניברסיטת מישיגן | דטרויט פיסטונס |
| T | גייל גודריץ' | ארצות הברית |
UCLA | לוס אנג'לס לייקרס |
| 1 | פרד הטזל | ארצות הברית |
אוניברסיטת דייווידסון | סן פרנסיסקו ווריורס |
| 2 | ריק בארי | ארצות הברית |
אוניברסיטת מיאמי | סן פרנסיסקו ווריורס |
| 3 | דייב סטלוורת' | ארצות הברית |
אוניברסיטת המדינה של ויצ'יטה | ניו יורק ניקס |
| 4 | ג'רי סלואן | ארצות הברית |
אוניברסיטת אוונסוויל | בולטימור בולטס |
| 5 | בילי קנינגהם | ארצות הברית |
אוניברסיטת קרוליינה הצפונית | פילדלפיה 76' |
| 6 | ג'ים וושינגטון | ארצות הברית |
אוניברסיטת וילאנובה | סנט לואיס הוקס |
| 7 | נייט באומן | ארצות הברית |
אוניברסיטת המדינה של ויצ'יטה | סינסינטי רויאלס |
| 8 | אולי ג'ונסון | ארצות הברית |
אוניברסיטת סן פרנסיסקו | בוסטון סלטיקס |
אולסטאר
משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-11 בינואר 1966 בסינסינטי, אוהיו. המאמנים במשחק היו רד אאורבך מבוסטון סלטיקס ופרד שאוס מלוס אנג'לס לייקרס. חמישיית המזרח כללה את אוסקר רוברטסון, סם ג'ונס, ג'ון האבליצ'ק, ג'רי לוקאס ו-וילט צ'מברלין, וחמישיית המערב כללה את גאי רוג'רס, ג'רי וסט, ריק בארי, ביילי האוול ונייט ת'ורמונד. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המזרח בתוצאה 94–137, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה אדריאן סמית', שחקנה של הקבוצה המקומית סינסינטי רויאלס, שקלע 24 נקודות מהספסל עבור הקבוצה המנצחת בהשתתפותו היחידה במשחק האולסטאר.[4][5]
טבלת העונה הסדירה
| מזרח | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | פילדלפיה 76'* | 55 | 25 | 0.688 | – |
| 2 | בוסטון סלטיקס* | 54 | 26 | 0.675 | 1 |
| 3 | סינסינטי רויאלס* | 45 | 35 | 0.563 | 10 |
| 4 | ניו יורק ניקס | 30 | 50 | 0.375 | 25 |
| מערב | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | לוס אנג'לס לייקרס* | 45 | 35 | 0.563 | – |
| 2 | בולטימור בולטס* | 38 | 42 | 0.475 | 7 |
| 3 | סנט לואיס הוקס* | 36 | 44 | 0.450 | 9 |
| 4 | סן פרנסיסקו ווריורס | 35 | 45 | 0.438 | 10 |
| 5 | דטרויט פיסטונס | 22 | 58 | 0.275 | 23 |
*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.
מובילי הקטגוריות הסטטיסטיות
| קטגוריה | שחקן | קבוצה | ערך |
|---|---|---|---|
| נקודות למשחק | וילט צ'מברלין | פילדלפיה 76' | 33.5 |
| ריבאונדים למשחק | וילט צ'מברלין | פילדלפיה 76' | 24.6 |
| אסיסטים למשחק | אוסקר רוברטסון | סינסינטי רויאלס | 11.1 |
| אחוזים מהשדה | וילט צ'מברלין | פילדלפיה 76' | 54.0% |
| אחוזים מקו העונשין | לארי זיגפריד | פילדלפיה 76' | 88.1% |
| נקודות מדד | וילט צ'מברלין | פילדלפיה 76' | 28.3 |
פרסים
.jpeg)
- MVP של העונה הסדירה - וילט צ'מברלין, פילדלפיה 76'
- רוקי השנה - ריק בארי, סן פרנסיסקו ווריורס
- מאמן העונה - דולף שייז, פילדלפיה 76'
פרסים עונתיים
חמישיות העונה
| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| אוסקר רוברטסון (סינסינטי רויאלס) | האל גריר (פילדלפיה 76') |
| ג'רי וסט (לוס אנג'לס לייקרס) | סם ג'ונס (בוסטון סלטיקס) |
| ריק בארי (סן פרנסיסקו ווריורס) | ג'ון האבליצ'ק (בוסטון סלטיקס) |
| ג'רי לוקאס (סינסינטי רויאלס) | גאס ג'ונסון (בולטימור בולטס) |
| וילט צ'מברלין (פילדלפיה 76') | ביל ראסל (בוסטון סלטיקס) |
חמישיית הרוקיז
פלייאוף 1966
סגל האלופה, בוסטון סלטיקס: ביל ראסל, ג'ון האבליצ'ק, סם ג'ונס, קיי. סי. ג'ונס, סאץ' סנדרס, לארי זיגפריד, דון נלסון, וילי נאולס, מל קאונטס, ג'ון תומפסון ורון בונהם.
מאמן ראשי: רד אאורבך.
| חצי גמר אזורי | גמר אזורי | גמר ה-NBA | ||||||||
| מזרח | ||||||||||
| (1) פילדלפיה 76' | 1 | |||||||||
| (2) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||
| (2) בוסטון סלטיקס | 3 | |||||||||
| (3) סינסינטי רויאלס | 2 | |||||||||
| (2) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||
| מערב | ||||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 3 | |||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||
| (3) סנט לואיס הוקס | 3 | |||||||||
| (2) בולטימור בולטס | 0 | |||||||||
| (3) סנט לואיס הוקס | 3 | |||||||||
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
