Loading AI tools
כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים. מקורו של הביטוי הוא תיאור "העם החי בארץ", כלומר באזור הכפרי שאינו עיר. בגלל הריחוק ועול החיים - היו בקיאים בהלכה פחות מתושבי העיר.[1] חז"ל דרשו מהפסוק "כי תהיו אתם ארץ חפץ", שגם עמי הארץ מלאים מצוות כרימון.
בימינו ביטוי זה משמש בעיקר ככינוי גנאי לציון בורות בתחומים שונים, למשל בתחום ידיעת התורה וקיום מצוותיה.
מקור כינוי זה במקרא, שם הוא שימש ככינוי לציבור, בין ציבור בני ישראל ובין ציבור גויים אחרים:”וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת” ( בראשית, כ"ג, ז'), ”וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת-עֵינֵיהֶם, מִן-הָאִישׁ הַהוּא, בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ, לַמֹּלֶךְ--לְבִלְתִּי, הָמִית אֹתוֹ” (ויקרא, כ', ד') ”וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר--לֹא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם...” (עזרא, ט', א').
בסוף ימי בית שני נוצר הביטוי עם הארץ ככינוי ליהודים שאינם זהירים בדיני התורה, ובעיקר בענייני טומאה וטהרה ובתרומות ומעשרות, וכן לאנשים שאינם בקיאים בתורה ולעיתים גם למי שמערער על סמכותם הדתית של חכמים.
עם הארץ הוא כינוי שמשמעותו המדויקת משתנה מתקופה לתקופה, נראה שיש הרבה סוגי עמי ארצות וכל אחד מהם רלוונטי להלכות אחרות. חכמי המשנה חלוקים בהגדרת המונח:
איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חוליו בטהרה, דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו כראוי... תנו רבנן: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע, ערבית ושחרית, דברי ר' אליעזר. רבי יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. ר' נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו. ר' נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה. אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים - הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה כאחרים.
ניתן לראות שהגדרות עם הארץ של חכמים משתנות וניתן לתת בהגדרות השונות סימנים:
"המקבל עליו להיות חבר (כלומר תלמיד חכם המקפיד במיוחד על דיני טהרה) אינו מתארח אצל עם הארץ ולא מארחו בכסותו"
אולם בימינו אין נהוגות הרחקות אלו, והן אינן מתקיימות למעשה.
בתקופות שונות הייתה מתיחות גדולה בין תלמידי חכמים לעמי ארצות. הסיבות למתיחות הזו הן מגוונות, חלק מהן כנראה מקורן בערעור על סמכות רבנים, חלק מהריחוק שנוצר מטעמים הלכתיים ויש המציעים שמדובר גם במתיחות על רקע מעמדות חברתיים.
עדים למתיחות זו ניתן לראות ברחבי התלמוד, כך למשל מובא במסכת פסחים:
גדולה שנאה ששונאים עמי הארץ לתלמיד חכם יותר משנאה ששונאים עכו"ם לישראל
עוד אמרו שם בשם רבי עקיבא שכשהיה 'עם הארץ' אמר: ”מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור”
הגמרא מסבירה את הסיבה, בקנאה שמקנאים עמי הארצות, את תלמידי החכמים, בסתר לבם, בכך ש"כל הלומד תורה בפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו".
חז"ל בתלמוד מנו מספר דברים שיש ליהמנע מהם ביחס לעמי הארץ[2]:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.