Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פגיעה בחוט השדרה גורמת להפרעה בחוט השדרה או נזק לחומר הלבן או הפרעה במרחב הסיבים שמעבירים תחושה ואיתותים מוטוריים אל המוח ומתוכו. הפגיעה גם פוגמת בחומר האפור בחלקו המרכזי של חוט השדרה, דבר הגורם לאובדן מקטעים של תאי עצב.
פגיעה בחוט השדרה יכולה להיגרם ממספר סיבות:
הארגון האמריקני לפגיעה בחוט השדרה (ASIA, American Spinal Cord Injury Association) הגדיר סיווג בינלאומי המבוסס על גובה הפגיעה הנוירולוגית, בדיקת תחושה בכל דרמטום וכוחן של עשר קבוצות מפתח של שרירים בכל צד של הגוף, הפועלות במשיכת הכתף (C4), בכיפוף המרפק (C5), בכיפוף גבי של שורש כף היד (C6), ביישור המרפק (C7), בכיפוף הירך (L2), ביישור הברך (L3), בכיפוף גבי של הקרסול (L4), בישור בוהן הרגל (L5), ובכיפוף כפי של הקרסול (S1). כל שריר מדורג לפי סולם 0–5, כאשר 0 משמעו משותק, 1 משמעו תנועה חלקית, 2 משמעו תנועה לכל אורך טווח התנועה, 3 משמעו תנועה כנגד כוח הכובד, 4 משמעו תנועה תוך התנגדות ידנית, ו-5 משמעו נורמלי. דירוג התחושות למפרקים אלה הוא מ־2-0, כאשר 0 משמעו איבוד תחושה כללית, 1 משמעו תחושה חריגה, ו-2 משמעו תחושה נורמלית.
פגיעה טראומתית בחוט השדרה מסווגת לארבעה סוגים, לפי הארגון האמריקני לפגיעה בחוט שדרה ושיטת הסיווג הבינלאומית לפגיעה בחוט השדרה (International Spinal Cord Injury Classification System):
בנוסף, קיימות מספר תסמונות קליניות הקשורות בפגיעות חוט שדרה לא מלאות:
שכיחותה של פגיעה בחוט השדרה אינה ידועה בהרבה מדינות. במספר מדינות, כמו שווייץ ואיסלנד, נפתחו משרדי רישום. כ-450,000 אנשים בארצות הברית חיים עם פגיעה בחוט השדרה (אחד ל-670), ומתרחשות 11,000 פגיעות נוספות בכל שנה. מרביתן (כ-78 אחוזים) קורות לגברים בגילאים 16–30, ונובעות מתאונת דרכים (42%), מקרי אלימות (24%) או נפילות (22%).
מאז 2005, מתגלים 20 עד 30 מקרים חדשים (למיליון אנשים) של פגיעה בחוט השדרה בישראל, כאשר 82% מהם גברים. כ-35% מהמקרים נגרמים כתוצאה מתאונות דרכים, ואחרים בגלל פציעה מבצעית, נפילות ותאונות ספורט.
רמות המקטעים של עמוד השדרה ותפקודם | |
---|---|
רמה | תפקוד |
C1-C6 | מכופפי הצוואר |
C1-T1 | מיישרי הצוואר |
C3, C4, C5 | עצבוב הסרעפת (בעיקר C4) |
C5, C6 | תנועת הכתף; מעלה את הזרוע (שריר הדלתא); כיפוף המרפק (שריר הזרוע הדו ראשי); C6 מסובבת חיצונית את הזרוע |
C6, C7 | מיישר את המרפק ושורש כף היד; מסובב כלפי מטה את שורש כף היד |
C7, T1 | מכופף את שורש כף היד |
C7, T1 | מעצבב שרירים קטנים בכף היד |
T1 -T6 | שרירים בין-צלעיים והגו מעל המותניים |
T7-L1 | שרירי הבטן |
L1, L2, L3, L4 | מכופף הירך |
L2, L3, L4 | קירוב הירך |
L4, L5, S1 | הרחקת הירך |
L5, S1 S2 | ישור הרגל במפרק הירך (שריר העכוז הגדול) |
L2, L3, L4 | ישור הרגל בברך (השריר הארבע ראשי) |
L4, L5, S1, S2 | כיפוף הרגל בברך (שרירי מיתר הברך) |
L4, L5, S1 | כיפוף גבי כף הרגל (השריר השוקתי הקדמי) |
L4, L5, S1 | ישור אצבעות כף הרגל) |
L5, S1, S2 | כיפוף כפי של כף הרגל |
L5, S1, S2 | כיפוף אצבעות כף הרגל |
ההשפעות המדויקות לפגיעה בחוט השדרה משתנות לפי סוג ורמת הפגיעה, ומחולקות לשני סוגים עיקריים:
בנוסף לאובדן פעילות מוטורית או תחושתית מתחת לאזור הפגיעה, יש כאלה הסובלים מסיבוכים נוספים כתוצאה מהפגיעה:
חשובה ידיעת הרמה המדויקת של פגיעה בחוט השדרה כדי לחזות איזה חלקים בגוף יושפעו כתוצאה משיתוק ואובדן תפקוד.
מצוינים להלן ההשפעות הטיפוסיות לפגיעה בחוט השדרה לפי מיקום (כמו גם בטבלה משמאל). חשוב לזכור כי בשעה שאיבחון פגיעות מלאות יהיה צפוי, הרי שפגיעות לא מלאות הן ארעיות ויכולות להשתנות מהתיאורים להלן.
פגיעות צוואריות גורמות לטטרפלגיה (נכות בארבע גפיים) חלקית או מלאה. בהסתמך על המיקום המדויק של הפגיעה, אדם עם פגיעת חוט שדרה באזור הצוואר יכול לקבל חזרה מידה מסוימת של תפקוד כמפורט להלן, אך בשאר המקרים נותר משותק.
פגיעות בחוליות בית החזה ומטה גורמות לשיתוק הגפיים התחתונים. כפות הידיים, הזרועות, הראש והנשימה בדרך כלל לא מושפעים.
ההשפעות לפגיעות מותניות או של עצם הזנב הן שליטה מופחתת ברגליים ובמותניים, במערכת השתן, ובפי הטבעת.
"תסמונת החוט המרכזי" (Central Cord syndrome) (תמונה 1) זו תצורה של פגיעת חוט שדרה לא מלאה המאופיינת על ידי פגיעה בתפקוד הזרועות וכפות הידיים, וכן, במידה פחותה יותר, ברגליים. הדבר מתייחס גם לפרפלגיה הפוכה, משום שכפות הידיים והזרועות משותקות בעוד הרגליים והחלק התחתון עובד כראוי.
לרוב, הנזק הוא לחוט השדרה באזור הצווארי או בחלקו העליון של בית החזה, ומתאפיין בחולשה בזרועות וחסך יחסי של הרגליים עם אובדן תחושתי משתנה.
מצב זה משויך לאיסכמיה, דימום או נקרוזה המערבים את החלקים המרכזיים של חוט השדרה (כמות המסלולים העצביים הגדולה שמעבירים מידע היישר מקליפת המוח). סיבים מרובים של אקסון המיועדים לרגליים נשמרים עקב מיקומם החיצוני בחוט השדרה.
דפוס קליני זה מתגלה לאחר החלמה מהלם שדרתי כתוצאה מבצקת ממושכת מסביב או בקרבת החוליה, היוצרת לחץ על חוט השדרה. הסימפטומים יכולים להשתנות או נשארים קבועים.
תסמונת שדרתית קדמית (Anterior Spinal syndrome) (תמונה 2) זו גם פגיעה לא מלאה בחוט השדרה. מתחת לאזור הפגיעה, נפגעים באופן מלא התפקוד המוטורי ותחושות כאב וטמפרטורה. תחושת מגע קל, פרופריוספציה (תחושת הגוף במרחב) ותחושת רטט נשמרות בלתי פגועות. קיימת גם תסמונת שדרתית אחורית, אך תופעה זו נדירה יותר.
תסמונת בראון-סקארד (תמונה 3) קורה בדרך כלל כאשר חוט השדרה נפגם בחלקו הצדי. באותו צד של הפגיעה יש אובדן בפעילות המוטורית, בתחושה הפרופריאוצפטיבית ובתחושת הרטט. בצידה הנגדי של הפגיעה יש אובדן של תחושת כאב, טמפרטורה ומגע קל.
במקרה טראומתי כגון תאונות דרכים, חשוב למנוע תזוזה של עמוד השדרה, כדי למנוע קריעה אפשרית של חוט השדרה. פעולה זו מתבצעת בין השאר על ידי קיבוע לקרש גב.
טיפול בפגיעות חמורות בחוט השדרה מערבת שימוש במנה גבוהה של מתילפרדניזולון במידה והפגיעה התרחשה בפרק הזמן של שמונה שעות. ההמלצה מבוססת על "מחקרי פגיעות חוט שדרה אקוטיים" 2 ו-3 (NASCIS). טיפולים נסיוניים, כגון טיפול בתאי גזע מבוצעים ברחבי העולם, אך הוכחות מדעיות חותכות ליעילותם אינן עדיין בנמצא.
בישראל קיימים מספר מרכזים רפואיים בהם נעשה שיקום נפגעי חוט שדרה. לרשות המטופלים עומדים אמצעי הדמיה ומעבדה מתקדמים וייעוץ של טובי המומחים בארץ בתחום האורתופדיה, הנוירולוגיה, הנוירוכירורגיה, מחלות זיהומיות, פסיכיאטריה, מחלות פנימיות, רפואת אף אוזן גרון, פלסטיקה, כירורגיה ועוד.
מרכזי שיקום בישראל
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.