פול ג'וזף שריידר (באנגלית: Paul Joseph Schrader; נולד ב-22 ביולי 1946) הוא תסריטאי ובמאי קולנוע אמריקאי. בשנת 2022 זכה בפרס אריה הזהב למפעל חיים במסגרת פסטיבל הסרטים של ונציה ה-79.[1].
.jpg) | |
| פול שריידר | |
| לידה |
22 ביולי 1946 (בן 78) גרנד ראפידס, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1975 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
מרי בת' הרט (1983–?) |
| http://paulschrader.org | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
שריידר נולד בגרנד ראפידס, מישיגן שבארצות הברית, למשפחה קלוויניסטית אדוקה ממוצא גרמני והולנדי. שריידר גדל בבית מחמיר ונאסר עליו לצפות בסרטים בילדותו. בגיל מסוים הוא מרד נגד משפחתו ועזב את הנצרות. שריידר למד לתואר ראשון בפילוסופיה עם התמחות בתאולוגיה.
למד לתואר שני בלימודי קולנוע במכון הסרטים האמריקאי, אליו התקבל בהמלצת של מבקרת הקולנוע פולין קייל. עד 1975 הוא עבד כמבקר קולנוע ופרסם את התזה שלו על "הסגנון הטרנסצנדנטאלי בקולנוע" שבו הוא ביטא את הערכתו לבמאים הזרים רובר ברסון ויסוג'ירו אוזו.
נשוי בפעם השנייה.
קריירה
ב-1975 שריידר ואחיו לנרד מכרו את תסריטם "היאקוזה" לאולפני קולומביה בסכום גבוה. ההצלחה נתנה לשריידר את ההזדמנות להצטרף לקבוצת הבמאים הצעירים שהתחילה לשנות את הוליווד בשנות ה-70, וכללה יוצרים כמו בריאן דה פלמה, מרטין סקורסזה, ג'ורג' לוקאס וסטיבן ספילברג.
למרות הצלחתו כתסריטאי, שריידר עבר משבר אישי בתקופה זו. לאחר שהתגרש מאשתו הוא שקע בסמים, אלכוהוליזם ודיכאון. הוא גר במכונית שלו במשך תקופה מסוימת. בסופו של דבר אושפז. לאחר תום אשפוזו ובהשראת האירועים בחייו, החל שריידר בכתיבת התסריט לסרט "נהג מונית". את כתיבת התסריט השלים תוך כעשרה ימים. בין היתר התבססה כתיבתו על פרשת ניסיון ההתנקשות הכושל במושל אלבמה ג'ורג' וולאס בשנת 1972, פרשה אליה נחשף שריידר במהלך אשפוזו. הוא גילה עניין במשפט וכן ביומנו של המתנקש ארתור ברמר, שקטעים מתוכו התפרסמו בעיתונות באותה עת[2]. הצלחתו של הסרט, שזכה בין היתר בפרס האקדמיה לקולנוע לסרט הטוב ביותר ובפרס דקל הזהב, תרם להמשך הקריירה של שריידר. כמו כן, הצלחה זו תרמה להחלטתו של שריידר להתחיל לביים[3].
שריידר המשיך לכתוב תסריטים לסרטים נוספים של מרטין סקורסזה, בהם "השור הזועם" (עליו היה מועמד לפרס האקדמיה לקולנוע על התסריט) ו"הפיתוי האחרון של ישו" (1988)[4].
בשנת 1978, ביים את סרטו הראשון "אנשי הצווארון הכחול" ("Blue Collar") שכתב (שוב עם אחיו). וב-1980 כתב וביים את "ג'יגולו אמריקאי"[4].
בשנת 1985 ביים את "מישימה - החיים בארבעה פרקים", סרט עלילתי-ביוגרפי על חייו של הסופר היפני יוקיו מישימה[5].
בשנת 1988, ביים סרט המבוסס על סיפורה של פטי הרסט, נכדתו של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט. קורבן חטיפה שזמן קצר לאחר מכן הפכה לפושעת בעצמה: היא שדדה בנק ונשלחה לכלא[6].
בשנת 2007, עמד בראש חבר השופטים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין[7].
בשנת 2008, ביים שריידר את הסרט "אדם בן כלב", עיבוד לספרו של יורם קניוק בן אותו השם, שצולם בחלקו בישראל[8][9].
בשנת 2013, ביים את הסרט The Canyons, על פי ספר מאת ברט איסטון אליס, בכיכובה של לינדזי לוהאן[10].
לאורך השנים זכה שריידר במגוון פרסים, בהם פרס גילדת הכותבים האמריקאית על הישגיו בכתיבה בשנת 1999, פרס שפנר של מכון הסרטים האמריקאי לשנת 2005 ועוד[11]. בשנת 2019, היה מועמד לראשונה לפרס האוסקר על התסריט לסרטו "הכנסייה החדשה" (First Reformed) בכיכובו של אית׳ן הוק[12].
בשנת 2021 ביים את הסרט "סופר הקלפים" (The Card Counter), בכיכובם של אוסקר אייזק וטיפאני האדיש. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים של ונציה וזכה לשבחים רבים על ידי המבקרים.
פילמוגרפיה
| שנה | כותרת | במאי | תסריטאי |
|---|---|---|---|
| 1974 | היאקוזה | כן | |
| 1976 | נהג מונית | כן | |
| הזדמנות שנייה | כן | ||
| 1977 | Rolling Thunder | כן | |
| 1978 | Blue Collar | כן | כן |
| 1979 | Hardcore | כן | כן |
| Old Boyfriends | כן | ||
| 1980 | ג'יגולו אמריקאי | כן | כן |
| השור הזועם | כן | ||
| 1982 | קללת אנשי החתול[13] | כן | |
| 1985 | Mishima: A Life in Four Chapters[14] | כן | כן |
| 1986 | מפרץ מוסקיטו[15] | כן | |
| 1987 | Light of Day | כן | כן |
| 1988 | פטי הרסט[16] | כן | |
| הפיתוי האחרון של ישו | כן | ||
| 1990 | The Comfort of Strangers | כן | |
| 1992 | Light Sleeper | כן | כן |
| 1994 | Witch Hunt (טלוויזיה) | כן | |
| 1996 | City Hall | כן | |
| 1997 | Touch | כן | כן |
| פגיעה | כן | כן | |
| 1999 | Forever Mine | כן | כן |
| לגעת במוות | כן | ||
| 2002 | מאחורי המצלמה | כן | |
| 2005 | Dominion: Prequel to the Exorcist | כן | |
| 2007 | The Walker | כן | כן |
| 2008 | אדם בן כלב | כן | |
| 2013 | לילות פורנוגרפיים | כן | |
| 2014 | The Dying of the Light | כן | כן |
| 2016 | אדם לאדם זאב | כן | |
| 2017 | הכנסייה החדשה | כן | כן |
| 2021 | סופר הקלפים (אנ') | כן | כן |
| 2022 | הגנן הראשי (אנ') | כן | כן |
| There Are No Saints | כן | ||
| 2025 | Oh, Canada | כן | כן |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פול שריידר
פול שריידר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פול שריידר, באתר AllMovie (באנגלית)
פול שריידר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- פול שריידר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
פול שריידר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פול שריידר, באתר Discogs (באנגלית)
- נירית אנדרמן, עכבר העיר, אדם בן כלב: אותה מנגינה ארורה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2009
- אורי קליין, עכבר העיר, כיצד ייזכר פול שריידר?, באתר הארץ, 20 בפברואר 2009
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
