פורטוגזית

פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית[1][2]) היא שפה איברו-רומאנית(אנ') מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לספרדית וגליסית. פורטוגזית מדוברת בפורטוגל ובחלק ממושבות העבר שלה, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, איי כף ורדה וסאו טומה ופרינסיפה. הפורטוגזית מדוברת כיום בפי כמאתיים מיליון בני אדם ברחבי העולם. רוב דוברי הפורטוגזית חיים בברזיל. קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית היא קהילה פוליטית לשיתוף פעולה בין מדינות ששפתן ותרבותן מבוססות על השפה הפורטוגזית, המכונות "מדינות לוזופוניות" על שם הפרובינקיה הרומאית לוזיטניה, ששטחה חפף בקירוב את שטח פורטוגל. הקהילה, המכונה בראשי תיבות CPLP, הוקמה בשנת 1996.

Quick facts: מדינות, אזורים, דוברים, שפת אם, כתב... ▼

פורטוגזית
Português

מדינות	פורטוגל, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, סאו טומה ופרינסיפה, כף ורדה, מקאו, מזרח טימור
אזורים	דרום מערב אירופה, דרום אמריקה, מערב אפריקה, דרום אפריקה, דרום-מזרח אסיה
דוברים	191 מיליון
שפת אם	176 מיליון
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו-אירופית איטלית רומאנית מערבית איברו-רומאנית פורטוגזית
לאום	אנגולה אנגולה ברזיל ברזיל גינאה ביסאו גינאה ביסאו גינאה המשוונית גינאה המשוונית מזרח טימור מזרח טימור כף ורדה כף ורדה מוזמביק מוזמביק סאו טומה ופרינסיפה סאו טומה ופרינסיפה פורטוגל פורטוגל שפה אזורית: מקאו מקאו שבסין
ארגון	האיחוד האירופי, מרקוסור, האיחוד האפריקאי
מוסד	האקדמיה למדעים של ליסבון, האקדמיה הברזילאית לשפה וספרות, קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית, המכון הבינלאומי ללשון הפורטוגזית
קוד שפה	pt
קוד ISO 639-1	pt
קוד ISO 639-2	por
קוד ISO 639-3	por
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

השפה הקרובה ביותר לפורטוגזית היא הגליסית, אשר התפתחה יחד איתה במערב חצי האי האיברי מתוך הלטינית הוולגארית שדוברה שם בימי הביניים המוקדמים, כאשר במהלך הכיבוש המוסלמי נספגו בפורטוגזית מילים רבות ממקור ערבי אף שלא הייתה לערבית השפעה עמוקה יותר מעבר לאוצר מילים. במובן הזה ניתן להגיד כי הפורטוגזית, מבחינה מורפולוגית ותחבירית, מהווה דוגמה לשפה רומאנית שהתפתחה מהלטינית הוולגרית ללא השפעה ישירה כמעט, כאשר אף כיום 90 אחוז מאוצר המילים הפורטוגזי נובע ממנה.

במאה ה-16, עם תחילת המסעות הימיים והגילויים הגדולים (ראו האימפריה הפורטוגזית), התפשטה הפורטוגזית לחלקים בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה, ואז גם החלו להתרחש מרבית השינויים בשפה הפורטוגזית. ישנם הבדלים מסוימים בהגייה, באוצר המילים ובתחביר בין הפורטוגזית האירופאית לפורטוגזית הברזילאית, עקב הריחוק הגאוגרפי, דבר שניכר בעיקר באמרות וביטויים פופולריים.

בתקופת המסעות הימיים, הגילויים הגדולים וההתיישבות הייתה הפורטוגזית בסיס ליצירת כמה שפות קריאוליות, המדוברות בעיקר בקהילות מעורבות של פורטוגזים וילידים.

השפה הפורטוגזית נודעת בכינוי "שפתו של קמואש" ("A língua de Camões"), כהוקרה ללואיש דה קמואש, משורר פורטוגזי בן המאה ה-16, מחבר היצירה האפית "הלוסיטנים". המשורר הברזילאי אולאבו בילאק תיאר אותה בכינוי "פרח לאטיום האחרון, פראי ויפה" ("a última flor do Lácio, inculta e bela"). מיגל דה סרוונטס, המשורר הספרדי הנודע, תיאר את הפורטוגזית כ"שפה מתוקה שערבה לאוזן".