לטינית וולגרית

לטינית וולגרית הקרויה גם לטינית עממית (לטינית: Vulgare latinum או Latinum vulgare; תרגום המילה 'וולגרי': עממי, מצוי), היא השם הכולל לניבים העממיים השונים של השפה הלטינית המדוברת, אשר שימשו את ההמונים ברחבי האימפריה הרומית, כולל רומא, עד לנפילתה. ניבים אלו התקיימו לצד הלטינית הקלאסית ששימשה בעיקר כשפת הכתב ושפת ההוראה בבתי הספר. מניבים אלו התפתחו לבסוף השפות הרומאניות השונות.

לטינית וולגרית
sermo vulgaris

מדינות	רומא העתיקה
כתב	אלפבית לטיני
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

כתובת גרפיטי מפומפיי, בשפה לטינית וולגרית

התפתחותה של הלטינית הוולגרית

הלטינית הוולגרית התפתחה מן השפה הלטינית הקלאסית. היא שימשה בצורות שונות בארצות השונות שברחבי האימפריה הרומית, ניבים שהתפתחו עם הזמן לשפות הרומאניות – הנפוצות שבהן: ספרדית, איטלקית, צרפתית, רומנית, קטלאנית ופורטוגזית.

תושבי רומא עצמה לא דיברו לטינית קלאסית וגם האריסטוקרטים השתמשו בה כשפת הכתב בלבד. לטינית וולגרית היוותה את שפת הדיבור ונוכחותה תועדה מעט בכתבים מן התקופה. בכמה מן ההתכתבויות האישיות של קיקרו ניתן למצוא שימוש בשפה המדוברת של בני רומא, לטינית שאינה פורמלית במבנה או מלוטשת כלטינית הקלאסית. עדות נוספת ניתן למצוא ב"סטיריקון" של פטרוניוס, בחלק המתאר את משתה טרימלכיו.

את היווצרותה של הלטינית הוולגרית מן הלטינית הקלאסית ניתן ליחס לשלושה גורמים מרכזיים: ההתפתחות הטבעית המואצת יותר של שפת הדיבור ביחס לשפת הכתב; השימוש בלטינית בקרב חיילים שגויסו מכל רחבי האימפריה, עיוותו את מבנהּ ותיבלו אותה בביטויים התואמים את שפת האם שלהם; התפשטות השפה הלטינית כחלק מהתרחבות האימפריה הרומית, אל עמים דוברי שפות אחרות, שתרמו גם הם להתפתחותה.

עם הזמן שכיחות ונפיצות השימוש בלטינית הוולגרית הביאו לדחיקת הלטינית הקלאסית אל התחום האקדמי והדתי ולמותה כשפה מדוברת של ממש. התפתחות הניבים של הלטינית הוולגרית עצמם, באופן מקומי, יצרו הבדלים עצומים יותר ויותר בין הללו, וכבר במאה השישית לספירה לא יכלו אנשים מאזורים שונים להבין זה את זה. לבסוף נעלמה גם הלטינית הוולגרית והוחלפה בשפות הרומאניות.

הבדלים בין הלטינית הקלאסית ללטינית הוולגרית

בלטינית הוולגרית נוצרו כמה הפשטות ושינויים ביחס לשפה הכתובה, כגון השמטת אותיות ומילות סיום והפחתת השימוש במילות יחס. בנוסף, מילים גבוהות הוחלפו בה בביטויים נפוצים יותר או במילות סלנג. את התפתחות ההבדלים בין השפות ניתן להעריך מקריאה בנספח פרובוס (המאה ה-3 עד ה-4 לספירה), המציג 227 'תיקונים' למילים מן השפה המדוברת.

לקריאה נוספת

• The Latin Language, by L. R. Palmer. University of Oklahoma Press, 1988. (Copyright 1954)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לטינית וולגרית בוויקישיתוף

• לטינית וולגרית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שפות לטיניות, וולגר, דף שער בספרייה הלאומית