פטיו דו קולז'יו

פטיו דו קולז'יו (בפורטוגזית: Pátio do Colégio, נכתב לעיתים בצורה ארכאית: Pateo do Collegio) הוא שמם של כנסייה ובית ספר ישועי היסטוריים בעיר סאו פאולו שבברזיל. השם מתייחס גם לכיכר הרחבה שבחזית המבנה והוא מציין את האתר בו נוסדה העיר ב-25 בינואר 1554 במיסה לכבוד חנוכת בית הספר הישועי.

פטיו דו קולז'יו
Pátio do Colégio

מידע כללי
סוג	מתחם מסיון, כיכר עירונית, אתר ארכאולוגי
מיקום	סאו פאולו
מדינה	ברזיל
הקמה ובנייה
סגנון אדריכלי	אדריכלות קולוניאלית פורטוגזית
קואורדינטות	23°32′53″S 46°37′57″W
אתר רשמי
(למפת סאו פאולו מוגדלת)   סאו פאולו גווארוליוס קמפינאס סנטוס ריבייראו פרטו באורו פרזידנטה ונססלאו איגואפה מינאס ז'ראיס ר. האוקיינוס האטלנטי פרנה מאטו גרוסו דו סול פטיו דו קולז'יו (למפת סאו פאולו רגילה)   סאו פאולו גווארוליוס קמפינאס סנטוס ריבייראו פרטו באורו פרזידנטה ונססלאו איגואפה מינאס ז'ראיס ר. האוקיינוס האטלנטי פרנה מאטו גרוסו דו סול פטיו דו קולז'יו

פטיו דו קולז'יו

היסטוריה

מקורה של העיר סאו פאולו הוא במיסיון שהוקם בידי הישועים מנואל דה נוברגה (Nóbrega), ז'וזה דה אנשייטה (Anchieta) ואחרים בפנים הארץ הברזילאי. הכפר, שנקרא באותם הימים "סאו פאולו של שדות פיראטינינגה" (São Paulo dos Campos de Piratininga), נוסד על רמה נמוכה בין שני הנהרות טמאנדואטיי (Tamanduateí) ואניינגבאו (Anhangabaú), וקושר לכפר סאו ויסנטה שעל חוף הים בדרך שטרם התבססה ביער הגשם.

בניין הכנסייה המקורי לא היה אלא בקתה צנועה עם תקרת עלים או קש. בשנת 1556, תחת הנהגתו של האב אלונזו בראז (Brás), נבנו הכנסייה ובית הספר מחדש במבנים עמידים יותר עשויים אדמה נגוחה. בניינים אלו היוו מרכז רוחני וחינוכי ביישוב במשך כמאתיים שנה. בכל רחבי האמריקות עמדה פעילות הישועים לניצור האמרינדיאנים המקומיים בניגוד אינטרסים לפעילות הכלכלית של המתיישבים, שהפיקו רווח מסחר בעבדים ומשיעבודם. גם באזור "פיראטינינגה" התנגש המיסיון באינטרסים של הבנדיראנטס והדבר הוביל לגירוש הישועים מהכפר בשנת 1640. רק בשנת 1653 הורשו הישועים לשוב לכפר ובאותו זמן בנו מחדש את הכנסייה ואת בית הספר.

בשנת 1759 הורה מרקיז פומבל על גירוש הישועים מפורטוגל וממושבותיה והמבנה הפך למקום מושבם של המושלים הקולוניאליים של סאו פאולו. גם לאחר עצמאות ברזיל המשיך המבנה לשמש לצרכים מנהלתיים. המבנה נבנה שוב ושוב בסגנונות שונים ובשנת 1896 התמוטטה הכנסייה ורק מגדלה שרד, אם כי הוא שונה בצורה משמעותית.

בשנת 1953, במהלך החגיגות לציון 400 שנים לייסוד העיר, ניתנו המבנה וסביבותיו הקרובות בחזרה לידי הישועים. הכנסייה נבנתה מחדש והמגדל ובית הספר שופצו בהתאם למראם הקודם מהתקופה הקולוניאלית בהתאם לסגנון הבנייה הישועי שהיה נפוץ בברזיל במהלך המאה ה-17.

בשנת 1979 נפתח במקום מוזיאון המוקדש לאב אנשיידה, המוזיאון מכיל למעלה מ-600 פרטי אמנות דתית קולוניאלית, ציורים, מסמכים ופסלים המתארים את פעילות הישועים בברזיל. גולת הכותרת של המוזיאון הם ציורים מהמאה ה-17 של האב אנשיידה ושל הכומר אנטוניו וִיאֶירה (Vieira), אף הוא ישועי חשוב. בחצר המבנה, שכיום שוכנת בו מסעדה ובית קפה, מוצג אחד מקירותיו העתיקים של המבנה. בכנסייה עדיין מתקיימת פעילות דתית כגון מיסות, חתונות וטקסים אחרים, כמו גם פעילות תרבותית הכוללת את הפעלת המוזיאון, קונצרטים וכן את ספריית האב ויירה הכוללת כ-13,000 כותרים הקשורים בהיסטוריה של ברזיל ובהיסטוריה של הישועים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פטיו דו קולז'יו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פטיו דו קולז'יו