Loading AI tools
פיזיקאי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ וורן אנדרסון (באנגלית: Philip Warren Anderson; 13 בדצמבר 1923 – 29 במרץ 2020) היה פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1977.
לידה |
13 בדצמבר 1923 אינדיאנפוליס, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
29 במרץ 2020 (בגיל 96) פרינסטון, ארצות הברית |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות פרינסטון |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | ג'ון הסברוק ון ולק |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | Gerald Tesauro, Mark N. Kvale, Wuwell W. Liao, Ted Hsu, פירס קולמן, Daniel L. Stein, דאנקן הולדיין |
פרסים והוקרה |
|
אתר רשמי | |
תרומות עיקריות | |
המחקר התאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות | |
אנדרסון נולד באינדיאנפוליס, אינדיאנה שבארצות הברית וגדל באורבנה שבאילינוי. הוא סיים את לימודיו התיכוניים באורבנה בשנת 1940. לאחר מכן, החל את לימודיו באוניברסיטת הרווארד עד לתואר הדוקטור.
בשנים 1949–1984 הועסק על ידי מעבדות בל בניו ג'רזי, שם עבד על מגוון רחב של בעיות בפיזיקה של חומר מעובה. במהלך תקופה זו הוא פיתח את הרעיון בדבר "המיקום של אנדרסון" (Anderson Localization). ב-1963 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. בשנים 1967–1975 שימש אנדרסון כפרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת קיימברידג'.
ב-1977 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם נוויל מוט וג'ון ואן ולק, על המחקר התאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות. בעיתונות דווח על המשמעויות המעשיות של המחקר התאורטי של אנדרסון ועמיתיו: "חתני הפרס הניבו רעיונות שהוגשמו בצורה מוחשית ברכיבים של מחשבי־ענק, מחשבי־כיס, מכונות־צילום משרדיות, מקלטי רדיו, מכשירים לגילוי חלקיקים אטומיים ומיתקנים לניצול אנרגיית השמש ... הידע של מוט ואנדרסון אודות ההתנהגות של חמרים גבישיים פירושו כי תאי־חימום באמצעות אנרגיה של השמש עשויים להיות זולים יותר בעתיד[1].
בשנת 1982 הוענקה לו המדליה הלאומית למדעים.
נפטר ב-29 במרץ 2020.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.