Loading AI tools
סופר אוסטרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריץ לוֹהְנֶר-בֶּדַה (Fritz Löhner-Beda, 24 ביוני 1883 - 4 בדצמבר 1942), נולד בשם בֶּדְזִ'יךְ לוי (Bedřich Löwy), היה תמלילן, וסופר אוסטרי. רבים מהשירים והלחנים שלו נשארו פופולריים היום, הרבה יותר ממנו עצמו. הוא נרצח במחנה הריכוז אושוויץ III מונוביץ.
לידה |
24 יוני 1883, ווילדנשוורט, האימפריה האוסטרו-הונגרית אוסטי נאד אורליצ'י, צ'כיה |
---|---|
פטירה |
דצמבר 1942, מונוביץ (אושוויץ) (בגיל 59) אושוויץ מונוביץ, רפובליקת פולין |
שם לידה | Bedřich Löwy |
מדינה | האימפריה האוסטרו-הונגרית |
לאום | אוסטריה |
מקום קבורה | מחנה ההשמדה בירקנאו |
אירועים משמעותיים | שילוח לדכאו ב-1938 ואחר כך לבוכנוואלד ולאושוויץ-מונוביץ שם נרצח ב-1942 |
שם עט | בֶּדַה |
עיסוק | סופר ותמלילן |
שפות היצירה | גרמנית |
יצירות בולטות | המנון אסירי בוכנוואלד |
חתימה | |
לוהנר-בדה נולד בשם בֶּדְז'יךְ לוי (Bedřich Löwy) בוִילְדֶנְשְוֶורְט (Wildenschwert), בוהמיה (היום אוּסְטי נָאד אוֹרְלִיצי ( Ústí nad Orlicí), צ'כיה) ב-1883. ב-1888 עברה משפחתו לווינה, ובשנת 1896 שינתה את שם המשפחה לשם משפחה עם צליל פחות יהודי: לוֹהְנֶר. לאחר שעבר את בחינות הבגרות שלו, החל ללמוד משפטים באוניברסיטת וינה, שם הפך לחבר באגודת הסטודנטים היהודית קדימה. לאחר שהשיג את הדוקטורט, עבד כעורך דין משנת 1908 ואילך. הוא היה גם שחקן כדורגל מצטיין ונלהב והיה בין המייסדים של מועדון הספורט היהודי המפורסם "הכח וינה" ב-1909. הוא שימש כנשיאו הראשון של המועדון, שבהמשך זיכה אותו בחברות כבוד.
בשנת 1910 בחר לוהנר-בדה בקריירת כתיבה. הוא כתב סאטירות קלות רבות, מערכונים, שירים ופזמונים, ובנוסף כתב במספר עיתונים, לעיתים קרובות תחת שם העט "בדה", גרסה מקוצרת של שמו הפרטי הצ'כי, בֶּדְזִ'יךְ (הגרסה הצ'כית של השם הגרמני פרידריך/פריץ). בשנת 1913, הוא פגש את פרנץ להאר, עבורו כתב את הליברית של האופרטה Der Sterngucker משנת 1916 ( "הצופה בכוכבים"). בתחילת מלחמת העולם הראשונה הוא כתב את המילים הפטריוטיות לשיר החיילים: רוזה, אנחנו נוסעים ללודז (Rosa, wir fahr’n nach Lodz[1][2]). השיר היה ללהיט. ב-1974 הוא חודש בגרסה של ויקי לֵאַנדרוס: Theo, wir fahr’n nach Lodz (תֵאו, אנחנו נוסעים לוינה) שעמד בראש מצעד הפזמונים. ב-1918, גויס לוהנר-בדה לשירות צבאי במלחמת העולם הראשונה, אותה סיים כקצין וכאנטי מיליטריסט מושבע, ומעניין לציין זאת על רקע העובדה שהוא חיבר בתחילת המלחמה את הלהיט הפטריוטי המוזכר.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 הפך לוהנר-בדה לאחד מהתמלילנים המבוקשים ביותר בווינה. יחד עם להאר כמלחין, לוּדְוִויג הֶרְצֶר כמחבר שותף, ורִיכַרְד טאוּבֶּר כזמר, הפיק לוהנר-בדה את האופרטות פְרִידֶרִיקֶה (Friederike,1928), "ארץ החיוכים" ( Das Land des Lächelns, 1929), ועם פאול קְנֶפְּלֶר כמחבר שותף, את ג'וּדִיתָה (Giuditta, 1934). יחד עם חברו אלפרד גרינוולד ככותב שותף ופַּאוּל אַבּרַהָם כמלחין, הפיק לוהנר-בדה את: "ויקטוריה וההוּסאר שלה" (Viktoria und ihr Husar, 1930), הפרח מהוואי (1931, Die Blume von Hawaii), ואת "נשף בסבויה" ( Ball im Savoy ,1932).
ב-1 באפריל 1938, כמעט מיד לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית, באמצע מרץ 1938), נעצר לוהנר-בדה וגורש למחנה הריכוז דכאו . ב-23 בספטמבר 1938 הועבר לבוכנוואלד. שם, יחד עם עמיתו האסיר הרמן לאופולדי הלחין בסוף 1938 את ההמנון המפורסם של מחנה הריכוז, Das Buchenwaldlied[3] ("שיר בוכנוולד"):
O Buchenwald, ich kann dich nicht vergessen, |
הו בוכנוואלד,
לא אוכל אותך לשכוח, שֶכֵּן גורלי הינך רק זה אשר את שעריך יצא מבין כמה נפלאה החירות! הו בוכנוואלד, יהא גורלנו אשר יהא, נֹאמַר דווקא כֵּן לחיים, כי יום יבוא וחופשיים נהיה! |
השורה: נֹאמַר דווקא כֵּן לחיים (wir wollen trotzdem Ja zum Leben sagen) אומצה על ידי ניצול השואה ויקטור פראנקל עבור הכותרת הגרמנית של ספרו "אדם מחפש משמעות" משנת 1946.
אף על פי ששמו של לוהנר-בדה הופיע באנציקלופדיה הנאצית "יהודים במוזיקה" ב-1940, שיריו והאופרטות של להאר להן כתב תמלילים, המשיכו להיות מושמעים (ללא אזכור מחברם). פרנץ להאר טען שניסה להתערב לטובת לוהנר-בדה אולם הנכונות של טענות אלה מוטלת בספק. לאחר מלחמת העולם השנייה, להאר הכחיש לכאורה כל מודעות למאסרו של לוהנר-בדה במחנה הריכוז, אך מקור אחד טוען שייתכן כי להאר ניסה באופן אישי לדאוג לכך שהיטלר יערוב לשלומו של לוהנר-בדה. [4]
ב-17 באוקטובר 1942 גורש לוהנר-בדה למחנה הריכוז מונוביץ, ליד אושוויץ. נסיבות הירצחו מתוארות בספרו של ראול הילברג "השמדת יהודי אירופה": במהלך בדיקה של כמה מנהלים של קונצרן IG Farben, מדובר ב-אוטו אמברוס, פריץ טר מיר, קרל קראוך והיינריך בוטפיש, לוהנר-בדה החולה הוקע כמי שאינו עובד בחריצות הנדרשת. הוא נענש והוכה למוות ב-4 בדצמבר 1942.[5] קאפו שהואשם ברצח במשפט פרנקפורט אושוויץ ב-1968 זוכה מהאישום מחוסר ראיות.
בין השירים המפורסמים ביותר עבורם כתב את המילים הם:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.