שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
קאפו
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
קאפו (בלעז: Kapo) הוא אסיר בתקופת השלטון הנאצי שהיה ממונה מטעם הנאצים לפקח על אסירים אחרים במחנה ריכוז.
מאפייני הקאפואים
סכם
פרספקטיבה
את הקאפואים מינו אנשי האס אס כדי לדאוג שהאסירים ימלאו את פקודותיהם. הם היו אחראים על ביצוע העבודות ועל המשמעת, הסדר והניקיון בקרב האסירים, לעיתים תוך כדי השפלה ופגיעה בהם, כחלק ממשטר האימה שהטילו הנאצים במחנות.
הכינוי הגיע ככל הנראה מהמילה האיטלקית Capo, שפירושה "ראש" (או "העומד בראש")[1], או מראשי התיבות של המילה הגרמנית "Kameradenpolizei", שפירושה "משטרת עמיתים", וכוון לראשי יחידות העבודה במחנות. לאחר מכן הפך לכינוי נפוץ לאסירים, יהודים ולא-יהודים, שהיו ממונים מטעם הנאצים על תחומי אחריות נוספים כמו השגחה על אסירים אחרים, על צריפי המגורים או על המטבחים. המונח משמש רבים בישראל לציון משתפי פעולה יהודים עם הנאצים, למרות שחלק גדול מהקאפואים במחנות הריכוז לא היו יהודים. חוקרי השואה מציינים שיש להבדיל בין הקאפואים: היו כאלה שניסו לעזור ככל יכולתם לשוכני המחנות ואף להצילם ממוות, אך אחרים היו אדישים לסבל האסירים והיו אף כאלה שירדו לשפל המדרגה ונודעו באכזריותם. היו אף מקרים ספורים שהאסירים רצחו קאפואים אכזריים במיוחד.
חלק מהקאפואים נבחרו בניגוד לרצונם, וחלקם התנדבו לתפקיד, כשראו הזדמנות לשפר את תנאיהם בצורה מקסימלית ואולי גם להציל את חייהם. בתמורה למשימתם ניתנו להם תנאים משופרים בהרבה משאר האסירים, כולל מנות מוגדלות של מזון, מגורים נפרדים, וביגוד חם[2][1]. היתרון הגדול ביותר מבחינת הקאפואים היהודים היה אי-שילוחם להשמדה באקציות הגדולות במחנות, אולם עם סיומן רובם נשלחו אל מותם.
Remove ads
משפטי הקאפואים במדינת ישראל
עם השנים התפתחו דיונים ומחלוקות רבות על תפקידי הקאפואים, בעיקר סביב שאלת גבולות המוסר וההתנהגות האפשריים בעת המאבק על החיים. לאחר הקמת מדינת ישראל הועמדו בה לדין מספר קאפואים יהודים שעלו לארץ (ההיסטוריונית חנה יבלונקה מעריכה את מספרם בארבעים) על-פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, אך מרביתם שוחררו או נידונו לעונשים קלים. יוצא מכלל זה היה מקרה, בשנת 1952, בו נידון קאפו בשם יחזקאל אינגסטר, שהיה אחראי על אסירים בשני מחנות-משנה של מחנה גרוס-רוזן לעונש מוות[3]. העונש ניתן גם עם קביעת השופטים כי אינגסטר, למרות מעשיו הנוראים במחנה, היה נרדף וחי בתנאים לא-אנושיים ממש כקורבנותיו. לבסוף הומתק עונשו למאסר של שנתיים[4]. אינגסטר מת זמן קצר לאחר שחרורו[5]. המשפטים סוקרו בצורה מצומצמת בעיתונות באותה תקופה, ומרבית המשתתפים בדיונים היו ניצולי השואה.
Remove ads
שימוש במושג בזמנים המודרניים
לאחר 1945 המושג נפוץ והיה בשימוש במספר ספרים, בהם "הזהו אדם" של פרימו לוי, ו"האדם מחפש משמעות" של ויקטור פראנקל. האחרון עוסק בנושא מנקודת מבטו של פסיכיאטר. המושג מוזכר גם באוטוביוגרפיה "לילה" של אלי ויזל, בנובלה הגרפית "מאוס" של ארט ספיגלמן, ובסרט "קאפו" של גילו פונטקורבו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- איתמר לוין, קאפו באלנבי: העמדת יהודים לדין בישראל באשמת סיוע לנאצים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2015
- רבקה ברוט, באזור האפור: הקאפו היהודי במשפט, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2019
- טוביה פרילינג, מי אתה לאון ברז'ה? סיפורו של קאפו באושוויץ, היסטוריה, פוליטיקה וזיכרון, רסלינג, תל אביב, 2009.
קישורים חיצוניים
- הערך קאפו בתוך האנציקלופדיה של השואה באתר יד ושם
- דנוטה צ'ך, מינהל האסירים באושוויץ, באתר יד ושם
- קאפו באתר מט"ח
- יחיעם ויץ, החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ויחסה של החברה הישראלית בשנות החמישים לשואה ולניצוליה, קתדרה 89, תשנ"ז, עמ' 153—164
- יעל נובוגרוצקי, "ובערת הרע מקרבך" - החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, עיתון מקוון, בית הספר להוראת השואה, יד ושם
- משפטי הקאפו: בעלי תפקידים יהודיים בשואה ובמשפט – מתוך 'עושים זיכרון': הפודקאסט של יד ושם.
- משפטי הקאפו חלק ב: המקרה של מדינת ישראל נגד ריה האנס – מתוך 'עושים זיכרון': הפודקאסט של יד ושם.
עופר אדרת, לפגוש את המפקדת מבירקנאו בקונדיטוריה בתל אביב, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2015- שרון גבע, סיפורם של 23 קאפו שנשפטו בישראל, באתר הארץ, 26 באפריל 2016 - ביקורת על הספר "קאפו באלנבי" מאת איתמר לוין
- עופר אדרת, גזר הדין: סילוק מהעם היהודי. אחרי עשרות שנים, משפטי הקאפואים יוצאים לאור, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2019
- 1950 - החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950: מבט על ה'עוזרים' - משפטיהם של יהודים שהואשמו בסיוע לנאצים בשואה, באתר משרד המשפטים
קאפו, דף שער בספרייה הלאומית
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads