קבר יחזקאל הנביא
קבר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקום קברו של יחזקאל הנביא אינו מתואר בתנ"ך, אך על פי מסורת עממית שתועדה לראשונה במאה ה-12, קברו שכן במתחם בנוי (בערבית: قبر حزقيال) שבכפר כפל (או צ'יפל), כ-100 קילומטר דרומית לבגדאד, עיראק, על גדות נהר הפרת. המקום מקודש ליהודים ומוסלמים כאחד.
נתונים כלליים | |
---|---|
גובה | 17 מ' |
עיר | Al Kifl |
קואורדינטות | 32°13′37″N 44°22′02″E |
המבנה בנוי ממערך מבנים הבנויים לבני בוץ, המקיפים חצר פנימית גדולה ומשמשים כאכסניה לעולי רגל וכ-200 חנויות לממכר נרות, בשמים וצרכי מחיה. בצד דרום מצוי מבנה בית התפילה (כיום מסגד, בעבר בית כנסת). מעל בית התפילה מתנשא מגדל ייחודי בתבנית זיגוראת.
רצפת מבנה התפילה מכוסה בשטיחים, בכותל הדרום שלה מצוי מחרב (שהיה קיים גם כאשר המבנה תפקד בבית כנסת) ולצידו מצבת הקבר, המכוסה שטיחים וסביבה פמוטי נרות ומגדלי בשמים.
עוד בשטח הקבר, באר מים גדולה ומקווה טהרה.
בשנת 1862 תואר המקום[1]:
כבר בתקופת הגאונים ובמשך קרוב לאלף שנים מוצאים תיאורים של עלייה לרגל (בערבית: זייארה) של יהודי בבל אל הקבר. הזייארה מוזכרת בספרי מסעות של נוסעים, יהודים ונכרים, שפקדו את עיראק ואירועים אלו עשו עליהם רושם רב.
העלייה לרגל התרכזה בשני מועדים עיקריים, חג שבועות, שנקרא בפי יהודי עיראק "עיד אלזיארה" (חג העלייה לרגל) וחודש אלול.
בשנת 1862 תוארה העלייה לרגל[1]:
תיאור נוסף מובא בשנת 1876[2]:
בשנת 1886 תוארה העלייה לרגל[3]:
הביקור בחג השבועות קשור להפטרה מיחזקאל הנקראת ביום הראשון של שבועות[4].
אני ומשפחתי בקרנו מס' פעמים בקבר הנביא יחזקאל עליו השלום בחג השבועות "עיד אלזיארה" אמנם המקום הוא דרומית לבגדד קרוב לעיר חילה. המקום נקרא "צ'פל"... נהגנו לצאת מהבית לפנות בוקר, לבלות שם כל היום ולחזור אחר הצהרים לבגדד. בזמנו הוחזק המקום ע'י אדם מוסלמי בצורה נאותה מממון הקהילה היהודית "אלג'מעיה" שנותרה אחרי העלייה של שנות ה-50.
— אשרת ברקו[5]
הביקור בחודשי אלול ותשרי קשור במעמד מיוחד בחג הסוכות:
היהודים, כמו שאמרתי, נהגו לנהור בהמוניהם ולבקר בקבר הנביא יחזקאל עוד בחודש הרחמים הוא חודש אלול כדי להשאר ולחגוג את ראש השנה וחג הסוכות שחלים בחודש תשרי... יהודי המקום (הצ'יפלאווים) היו מקימים סוכה גדולה על גג בארות המים של הטבילה. שטח נרחב היה בסוכה, ושם היו כל המבקרים מתפללים בחג הסוכות. לאחר התפילה היו שומעים דרשה מפי איש מכובד, חכם בתורה.
— זכרונות דוד (כסלצ'י) חלוץ[דרוש מקור]
עבור הביקור בקבר נכתבו פיוטים[6] מיוחדים החביבים על יוצאי עיראק.
במשך מאות שנים היה הקבר בחזקת היהודים והם הקימו במקום מבנים[7]. הקבר מוזכר לראשונה על ידי בנימין מטודלה שסייר בעיראק במאה ה-12. הקבר מוזכר גם על ידי יהודה אלחריזי[8], שביקר בעיראק בתחילת המאה ה-13, וכתב[9]:
בספר סדר הדורות, משנת 1769, בערך על ברוך בן נריה, מובא מספר "גלילות ארץ ישראל" של גרשון הלוי סגל מהמחצית הראשונה של המאה ה-17, אגדה על מלך שביקש לפתוח את קבר יחזקאל, ותיאור קצר של הקבר[10][11]:
הקבר מוזכר גם אצל אלכטיב ואצל סיוטי, המכנים אותו "אלכפל"[2].
בשנת 1860 ביקש השליט החדש, מוסטפא פאשא למנוע מהיהודים לבקר במקום ולהעבירו לידי המוסלמים, אך השולטן מנע זאת. כך מסופר על האירוע[12]:
בעקבות מקרה זה פעלו בקהילת בגדד להשיג אישור רשמי לבעלותם על הקבר והמבנים שסביבו[13].
עקיבא אטינגר סיפר על ביקורו במקום לפני מלחמת העולם הראשונה[14]:
עד 1948 היה במקום בית כנסת פעיל והמתחם הוחזק על ידי משפחות יהודיות. חלק ניכר מ-200 החנויות שבמקום הוחזקו על ידי יהודים. עם הקמת מדינת ישראל סולקו היהודים מהמקום ובית הכנסת הפך למסגד. עם זאת, משטרו של סדאם חוסיין איפשר ליהודים להמשיך ולהחזיק בחנויות שבמקום ודמי השכירות שלהן הועברו באמצעות ממשל עיראק למשפחות יהודיות בישראל או במקומות אחרים בעולם.
בשנת 1990 הורה סדאם חוסיין על שיקום אתר הקבר[15].
החל משנת 2007, לאחר מלחמת עיראק, החלו קבוצות של יהודים יוצאי עיראק מישראל וממקומות אחרים לערוך ביקורים בקבר[16]. במתחם הקבר הוקם מחדש בית הכנסת באישור הממשלה העיראקית ולאחר לחץ של מפקדת הכוחות האמריקניים. הביקורים מתואמים מול אנשי מפתח מקומיים ומאובטחים על ידי חברות אבטחה פרטיות ומדיווחי עיתונאים בעיראק עולה כי היהודים מתקבלים בעין יפה על ידי התושבים המקומיים.
בעבר היו מי שחשבו, כי בתוך מבנה הקבר, שהיה מכוסה באריחים, הוצגו גם אריחים שעליהם כתוב בכתב בולט כל ספר יחזקאל. אריחים מסוימים אלה, הוברחו לישראל מדמשק ביוזמת דוד הכהן, והם הוצגו לראשונה ב-1958 על קיר הכניסה לצריף הקטן של נשיא המדינה השני יצחק בן-צבי, לצד העתק של פסיפס מבית הכנסת העתיק במעון. על גבי התצוגה נכתב: "לוחות האבן הללו, המכילים את ספר יחזקאל, מקורם, כפי שנמסר, מבית הכנסת שעל קברו של הנביא בבבל. נמצאו בדמשק, הוגשו לבית הנשיא (ובכתב קטן:) על ידי דוד הכהן". אריחים אלה הוצגו ב-3 תערוכות קבע שונות ביד בן צבי.
מחקר שנכתב בשנת 2022 על ידי יולי שוורץ לטובת עבודת מוסמך בחוג לאמנות חזותית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדק את האריחים, הגיע למסקנה כי האריחים לא הגיעו מקבר יחזקאל בעיראק ונראה כי מקורם אחר. המסקנה התבססה גם על דו"ח שכתבו ד"ר נירית שלו-כליפא ועדנה עסיס מיד בן-צבי על מחקר בתמונות הקבר ובכתבים היסטוריים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.