Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונצ'רטו לפסנתר מס' 2 בסול מז'ור מאת המלחין הרוסי פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי אופוס 44, מהיצירות החשובות ברפרטואר הקונצרטנטי לפסנתר. ביצוע הבכורה של יצירה זו ברוסיה, בנגינתו של טאנייב, נערך ב-30 במאי 1882, בניצוחו של אנטון רובינשטיין.
לאחר כישלון נישואיו של צ'ייקובסקי ב-1877 הוא בילה יותר ויותר זמן באחוזת הבית של אחותו אלכסנדרה ובעלה בקמנקה (קמיאנקה של היום) באוקראינה. עוד בראשית דרכו של צ'ייקובסקי כמלחין אמרה לו אלכסנדרה שיראה בביתה כבית שני בעבורו. באוקטובר שנת 1879 התחיל צ'ייקובסקי את כתיבת הקונצ'רטו השני בסול מז'ור לפסנתר ותזמורת אופוס 44. צ'ייקובסקי היה ידוע בכך שכתב הוא את יצירותיו במהירות רבה. ואכן כך היה. במהלך של עשרה ימים צ'ייקובסקי השלים את כתיבת הפרק הראשון בקונצ'רטו כרדוקציה לשני פסנתרים כהכנה לתיזמור. אלא שלאחר מכן כתיבת היצירה התעכבה בכך שצ'ייקובסקי הניח את כתיבת הקונצ'רטו מפעם לפעם. היצירה הושלמה כולל התיזמור במאי- 1880. (זמן כתיבה ארוך במיוחד בעבור צ'ייקובסקי) על אף רצונו של צ'ייקובסקי כי יצירה זו תנוגן בביצוע הבכורה שלה ברוסיה, לא כך היה. כשם שקרה עם הקונצ'רטו הראשון שלו לפסנתר ותזמורת, אף יצירה זו הושמעה בבכורתה בארצות הברית.
ביצוע הבכורה נערך ב-12 בנובמבר 1881 בעיר ניו יורק. על הפסנתר ניגנה הפסנתרנית הבריטית מאדליין שילר ועל התזמורת של ניו יורק ניצח תיאודור תומאס. על אף הניסיון המר שהיה לצ'ייקובסקי עם ניקולאי רובינשטיין כאשר הציג בפניו את הקונצ'רטו הראשון שלו לפסנתר ותזמורת, החליט צ'ייקובסקי להקדיש יצירה זו לפסנתרן ומנצח זה. צ'ייקובסקי אף הגדיל לעשות, ולאחר שסיים לכתוב יצירה זו שלח את הפרטיטורה לבדיקתו ואישורו של ניקולאי רובינשטיין, אשר בזו הפעם אישר את היצירה על אף אי אלו התנגדויות קטנות, בעיקר בשל אורכה של היצירה והכתיבה הפסנתרנית המאסיבית. צ'ייקובסקי ביקש מניקולאי רובינשטיין כי יהיה הוא המבצע של היצירה בביצוע הבכורה שלה, אלא שרובינשטיין נפטר במרץ 1881 כך שלא הצליח הוא להגשים את משאלתו של המלחין. לזכרו של ניקולאי רובינשטיין כתב צ'ייקובסקי לאחר זמן מה את השלישייה בלה מינור אופוס 50 המוקדשת לזכרו של אמן דגול.
ביצוע הבכורה של יצירה זו ברוסיה, בנגינתו של טאנייב, נערך ב-30 במאי 1882, בניצוחו של אנטון רובינשטיין אחיו של ניקולאי.
מבקרי מוזיקה ואף מוזיקאים רבים מיצירים על כך כי יצירה כבירה זו איננה זוכה לביצועים כה רבים ולהצלחה כשם שזוכה לו הקונצ'רטו הראשון לפסנתר ותזמורת. אמנם ניתן לומר כי הנושאים בקונצ'רטו הראשון יותר מאוחדים ואולי אף יותר מרשימים ונוגעים בלב. יחד עם זאת בקונצ'רטו זה, השני במספר, ישנם מספר פסאג'ים אשר יותר מעניינים, יותר מרגשים, יותר פסנתרניים ואף יותר מאוחדים בדרך כתיבתם והצגתם מאשר בקונצ'רטו הראשון לפסנתר ותזמורת. צ'ייקובסקי עצמו לאחר ביצוע הבכורה ברוסיה, שיתף מספר מוזיקאים ברגשותיו על יצירתו החדשה ובעיקר על אורך נגינתה (ביצוע ממוצע של יצירה זו נע בין- 47 דק' ל-49 דק' נגינה) דבר אשר לא עלה יפה אצל מספר פסנתרנים ומוזיקאים ובעיקר אצל אחד מידידיו הקרובים של צ'ייקובסקי אשר גם היה אחד מתלמידיו: אלכסנדר זילוטי. זילוטי לאחר ששמע וקרא את הפרטיטורה הציע לקצץ מספר פאסג'ים בפרק הראשון ובעיקר הציע הוא לקצץ פסאג'ים מהפרק השני. צ'ייקובסקי התנגד לכך בתוקף רב ואכן עם פרסום המהדורה הראשונה, היצירה הודפסה על פי הפרטיטורה האורגינאלית. אך לאחר מותו, כאשר פורסמה המהדורה השנייה של היצירה, היא הודפסה עם הקיצוצים והקיצורים אותם עשה זילוטי. כך אף נוגנה היצירה עד שנות השבעים של המאה ה-20. היום רוב הפסנתרנים מעדיפים לנגן ולהקליט יצירה זו על פי הפרטיטורה האורגינלית שכתב צ'ייקובסקי.
ביצירה זו בחר צ'ייקובסקי לכתוב לתזמורת יותר קלאסית מאשר בקונצ'רטו הראשון לפסנתר ותזמורת. ויחד עם זאת, המצלול של יצירה זו נשמע כמו תזמורת גדולה בשל סגנון כתיבתו של צ'ייקובסקי ובעיקר בשל יכולות התיזמור בהן הצטיין הוא.
קשה להגדיר קונצ'רטו זה לפסנתר כי נבנה הוא על פי המבנה אשר היה מקובל באירופה בתקופה הרומנטית. צ'ייקובסקי ביצירה זו מנסה להתרחק ממבנים אלו. הפרק הראשון, אמנם יכול להחשב כפרק במבנה הסונטה, יחד עם זאת, צ'ייקובסקי איננו מקפיד על כלל החוקים והתחתיבים המגדירים מהו פרק במבנה "סונטה". צ'ייקובסקי צועד על פי החוקים הפנימיים שלו ומכתיב הוא לפרק את צרכיו ורצונותיו. אפשר לומר כי המלודיות והנושאים הם אלו המכתיבים את מבנה הפרק. הפרק השני, על אף וניתן להגדירו כפרק במבנה: א-ב-א-קודה, איננו מקפיד על כך. צ'ייקובסקי אף נותן לכלי הסולו הנוספים בפרק זה: הכינור והצ'לו רצ'יטאטיבים אשר תומכים בהתפתחות הפרק כולו אשר אינם מתואמים עם מבנה הפרק ככלל. הפרק השלישי איננו כתוב בשום מבנה מקובל, אין זה רונדו, אין זה רונדו במבנה סונטה, או פרק במבנה סונטה. פעם נוספת צ'ייקובסקי נתן למלודיות, למוטיבים ולנושאים להוביל אותו. נוצר פרק בעל מבנה עצמאי המותאם ליצירה עצמה בלבד. יחד עם זאת צ'ייקובסקי כתב קונצ'רטו זה על פי מבנה הקונצ'רטו הקלאסי (המסורת הקלאסית), כלומר: קונצ'רטו בעל שלושה פרקים. הפרק הראשון הוא המסיבי מבין השלושה וכתוב במקצב ער, הפרק השני מהווה אתנחתא משכתוב הוא במקצב איטי, ואילו הפרק השלישי מהווה סיום הולם ליצירה כולה משכתוב הוא בקצב עירני ותוסס.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.